הגל החמישי, אפשר כבר לומר בזהירות, נמצא במגמת דעיכה, אבל המגפה הנפשית שהתפרצה במקביל לקורונה עדיין בשיאה. בחברות התרופות לא מצאו עדיין חיסון לתופעות הלוואי המטרידות שהביא איתו הנגיף: דיכאון, חרדות כלכליות והרבה מאוד בדידות. שלא כמו הקורונה, הן פוגעות קשה במיוחד באוכלוסיית הילדים והנוער.
אחרי יותר משנתיים של התמודדות עם הקורונה, מתברר, אנחנו רחוקים מאוד מחזרה לשגרה. ב-2021, לפי נתוני עמותת ער"ן לעזרה ראשונה נפשית שמתפרסמים כאן לראשונה, חלה עלייה חדה במספר הפניות העוסקות במצוקה נפשית המוגדרת קשה. גם הבדידות, למרות הסרת המגבלות על ריחוק חברתי השנה, הפכה למכת מדינה והיא אינה נחלתם של בני הגיל השלישי. כשליש מהפונים, מכל הגילים כמעט, סובלים ממנה.
מי שנמצאים שם, בחזית המאבק בקורונה הנפשית, הם נציגי ער"ן, שבדומה לצוותים הרפואיים מתריעים גם הם על קריסה. בדו"ח השנתי, שיעלה לדיון הבוקר גם בוועדת הבריאות של הכנסת, הם מציגים תמונת מצב מטרידה על המחיר הנפשי הכבד שהנגיף גובה מאיתנו.
305,749 פניות מצוקה התקבלו בער"ן בשנת 2021, לפי הדו"ח. כ-25,480 פניות בחודש, כ-850 פניות ביום וכ-35 פניות בממוצע בשעה. מדובר אמנם בירידה של 14% לעומת שנת התפרצות הקורונה, 2020, אך בגידול של 50% לעומת 2019.
9,172 מהפניות זוהו כבעלות תוכן אובדני, ו-920 מהן הוגדרו כפניות חירום של הצלת חיים הלכה למעשה, כך שמתנדבי ער"ן התמודדו עם שניים עד שלושה אירועי הצלת חיים מדי יום.
בנוסף, בשנה שעברה כאמור נרשמה עלייה מטרידה של יותר מ-20 אלף בפניות הנובעות ממצוקה נפשית חריפה - כאב נפשי, דיכאון, פגיעה בתחושת הרווחה - לעומת 2020, שהייתה שנת שיא במספר הפניות הכולל. מדובר ב-85,610 פניות מצוקה נפשית חריפה שהתקבלו במהלך 2021 לעומת 64,175 ב-2020.
"מי שציפה שתחול ירידה חדה בשיעור הפניות אלינו ב-2021, התבדה", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן. "אם לפני שנה דיברו על ההשלכות הנפשיות של הקורונה כ'מגפה שקטה', כיום ניתן לומר שהמגפה הזו כבר לא שקטה. נתוני ער"ן לשנת 2021 משקפים מגמה עולמית המצביעה על כך שהגורם הראשון שמעורר דאגה אצל ילדים, מתבגרים והורים הוא בריאות הנפש ולא הגוף. על כן יש להיערך ביתר שאת להתמודדות עם מצוקה נפשית נרחבת וחוצת גילים שלא הולכת להיעלם בשנים הקרובות".
עם זאת, הדו"ח מצביע על ירידה של 50% בפניות הכוללות התייחסות ישירה לנגיף הקורונה לעומת 2020. בער"ן מסבירים זאת בכך שהחשש הבריאותי או הפחד מהידבקות בנגיף ‑ שכך. "המניע העיקרי לפניות השנה הוא הפגיעה בתחושת הביטחון, חשש מאובדן קרקע יציבה בתעסוקה ובשגרת החיים, ומפגיעה ברווחה הנפשית נוכח חיים בצל הנגיף".
"זו המגפה הכי מסוכנת", מסבירה יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ עידית סילמן. "החוסן הנפשי של אזרחי מדינת ישראל הוא זה שיקבע את עתידה של המדינה. למענה הראשוני הנפשי יש משמעות מכרעת בתוך כלל המענים. הנתונים הללו מציבים בפנינו מראה קשה. המדינה לא ערוכה מספיק טוב לטפל בקהילה, והמענים היום לא מספקים. המשרדים הרלוונטיים עובדים על החלטת ממשלה שתעשה שינוי משמעותי בתחום. יש צורך במענים מיידיים בקהילה".
מתבגרים בסיכון
תמרור אזהרה נוסף העולה מתוך נתוני ער"ן מתייחס לתופעת הבדידות. כשליש מהפניות בשנת 2021 עסקו ישירות בבדידות קשה שהועצמה וגברה, וזאת למרות הסרת הגבלות על הריחוק הפיזי ביחס לשנה שקדמה לה. כ-84,081 פניות על רקע בדידות התקבלו בער"ן בשנת 2021, עלייה של 20% לעומת 2019 שלפני הקורונה. בעמותה מציינים עוד כי הבדידות עולה כסיבה משנית ביותר מ-85% מהפניות.
2020: מהן ההשלכות הנפשיות של הקורונה?
מגמה מדאיגה נוספת היא העלייה בפניות מצד צעירים. בער"ן הגדירו לאחרונה את בני הנוער (17-13) והמתבגרים (24-18) כאוכלוסיות סיכון שיש להתמקד בטיפול בהן בשנים הקרובות. יותר משנה שהם מתמודדים, בנוסף לאתגרי גיל ההתבגרות, גם עם חוסר הוודאות של ימי הקורונה ולפיכך נמצאים בתקופה סוערת במיוחד, המתאפיינת באי-שקט, חרדה, מצוקה ובדידות עקב הקושי במעברים בין חירום לשגרה.
מנתוני העמותה עולה כי בקרב אוכלוסיות אלה נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות בשנת שעברה. במהלך 2021 העניקו בער"ן סיוע ל-58,092 פניות מילדים ומתבגרים עד גיל 24, עלייה של 45% לעומת 2019 שלפני הקורונה. יצוין כי בקרב בני הנוער עד גיל 17 נרשמה עלייה של 5% במספר הפניות ביחס ל-2020, שכאמור הייתה שנת שיא במספר הפניות, ועלייה של 50% ביחס ל-2019.
מדובר ב-18,345 פניות של ילדים ובני נוער עד גיל 17 - עלייה של 28% לעומת התקופה שלפני פרוץ הקורונה, ו-39,747 פניות של מתבגרים בני 24-18 - עלייה של 50% מהתקופה שלפני פרוץ הקורונה ב-2019.
לאור הנתונים קורא דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, להגדיל משמעותית את התמיכה בארגוני הסיוע הנפשי, "דוח ער"ן לשנת 2021 הוא קריאת השכמה לממשלת ישראל. המגפה הנפשית כאן כדי להישאר, וללא הגדלת התמיכה בארגוני הסיוע הנפשי נתקשה לתת מענה לאורך זמן למצוקה חוצת הגילים, ההולכת וגוברת. כל שקל שיושקע בנו הוא שקל מציל חיים הלכה למעשה, אשר יביא בהכרח להפחתת העומסים האדירים בשירותים הציבוריים. זו שעת חירום, והגיע הזמן להציב את המצוקה הנפשית בראש סדר העדיפויות", הוא אמר.
