כשבועיים לאחר הצהרותיהן הדרמטיות של ספרד, נורבגיה ואירלנד, ועל רקע הלחץ הבינלאומי המתגבר להכרה במדינה פלסטינית, בכנסת מקדמים תיקון לחוק יסוד שימנע ממדינות זרות פתיחת שגרירויות וקונסוליות במזרח ירושלים.
נתניהו על ההכרות במדינה פלסטינית: "פרס לטרור"
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
התיקון, שמאחוריו עומדים חברי הכנסת זאב אלקין מהימין הממלכתי וחבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, קיבל את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה - וכבר אושר היום בקריאה טרומית.
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שחוקק בשנת 1980 בתקופת ממשלת בגין, עיגן הלכה למעשה את מעמדה החוקי של ירושלים כבירת ישראל הרשמית. התיקון החדש אוסר על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה המיועדת למי שאינם תושבי ישראל.
3 צפייה בגלריה
הקונסוליה הספרדית בשייח ג'ראח, מזרח ירושלים. התיקון יאסור
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת נורבגיה, ראש ממשלת ספרד, וראש ממשלת אירלנד. 144 מדינות באו"ם כבר הכירו במדינה פלסטינית
(צילום: EPA/ENRIC FONTCUBERTA, Julien Behal/Pool/ REUTERS, NTB/Erik Flaaris Johansen/ REUTERS)
מבחינה משפטית ובהתאם לפרקטיקה של המשפט הבינלאומי, לרבות אמנת וינה ליחסים קונסולריים, נציגות דיפלומטית לא רשאית לתת שירותים לתושבי מדינות או ישויות של צדדים שלישיים ללא אישור המדינה בה פועלת הנציגות. בכך, התיקון לחוק היסוד ימנע ממדינות זרות לפתוח נציגויות רשמיות במזרח העיר, כך שפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו לקבל שירות דיפלומטי בירושלים, אלא ברמאללה, כפי שהיה עד כה. בכנסת מאמינים שהמהלך יחזק את הריבונות הישראלית בעיר.
זאב אלקין, יו"ר סיעת הימין הממלכתי אמר: "המגמה האחרונה של מדינות שונות בעולם להכיר במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי עלולה להביא ליוזמות חדשות של פתיחת קונסוליות זרות בירושלים עבור האוכלוסייה הפלסטינית, זאת כדי להביע הכרה במדינה פלסטינית עתידית ולפגוע בריבונות הישראלית. אין דבר יותר נכון מאשר להתחיל את קידום החוק דווקא ביום ירושלים המסמל את מעמדה כבירתה המאוחדת והנצחית של ישראל. נעשה הכול כדי להביא לאישור סופי של החוק במהירות האפשרית ולבנות באמצעותו קיר ברזל שיגן על ריבונותנו בירושלים המאוחדת".
חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, הוסיף: "אנחנו לא נאפשר לאף אחד, כולל בעלי בריתנו הגדולים ביותר, להקים נציגות שתשרת מדינה פלסטינית מדומיינת – במיוחד לא בירושלים. הצעת החוק מטרתה להגן על ירושלים, למנוע את חלוקתה ולשמור על ריבונותנו. חובתנו לשמור על ירושלים מאוחדת".
האיחוד האירופי עוד לא הכיר
לפני הכרזת ספרד, נורבגיה ואירלנד, ומאז 1988, 144 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם הכירו במדינה פלסטינית - אך עד כה היו אלו בעיקר מדינות לא-מערביות. לאחרונה, בצל המלחמה והיעדר האופק המדיני, החלו גם מדינות מערביות לקדם מהלכים בנושא, דבר שמעיד בעיקר על הידרדרות חמורה במעמדה הבינלאומי של ישראל.
שבדיה הכירה במדינה פלסטינית ב-2014, והייתה למעשה המדינה המערבית השנייה שהכריזה על המהלך אחרי איסלנד ב-2011. באירופה יש שורת מדינות שהכירו במדינה פלסטינית בתקופה הקומוניסטית (1988), כמו פולין, בולגריה, סלובקיה, צ'כיה, רומניה והונגריה. באיחוד האירופי אין מדיניות רשמית של הכרה במדינה פלסטינית כל עוד אין קונצנזוס של כל 27 המדינות החברות, עם זאת ההחלטה אם להכיר ב"פלסטין" או לא, היא בסמכותן של המדינות עצמן. לאחרונה מספר מדינות בקריביים הכירו במדינה פלסטינית כמו ג'מייקה, טרינידד וטובגו, ברבדוס ואיי הבהאמס.
ב-10 במאי, נזכיר, העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב עצום את הבקשה הפלסטינית לקבל סמכויות הדומות לאלו של מדינה חברה. למעשה, המדינות הבודדות שהצביעו נגד פרט לישראל היו ארה"ב, ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פלאו ופפואה ניו גינאה. בנוסף, 25 מדינות נמנעו - אוסטריה, בולגריה, קנדה, קרואטיה, פינלנד, גרמניה, גאורגיה, לטביה, אלבניה, איי מרשל, מונקו, הולנד, צפון מקדוניה, אוקראינה, שווייץ, שבדיה, בריטניה, רומניה, ליטא, מולדובה, פרגוואי, איטליה, פיג'י, ונואטו ומלאווי.
