זום או כיתה: מה מעדיפים הסטודנטים?
(צילום: ניצן דרור, אורי דוידוביץ)
לאחר שנה וחצי של למידה מרחוק לסירוגין, שנת הלימודים האקדמית תיפתח הבוקר (ראשון) ומאות אלפי סטודנטים יגדשו את הקמפוסים וילמדו בכיתות. הלימודים יתקיימו תחת כללי "התו הירוק". כך, המוסדות להשכלה גבוהה הודיעו כי רוב הלמידה יתקיים בקמפוסים, אך בכוונתם לשלב גם למידה מרחוק בהיקף מצומצם.
350,000 סטודנטים צפויים ללמוד בשנת הלימודים תשפ"ב ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה. מדובר בגידול של ארבעה אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת. אחד מכל ארבעה סטודנטים, כ-26%, לומד הנדסה, מדעי המחשב או מתמטיקה - מקצועות המובילים לרוב לקריירה בעולם ההיי-טק.
לפי המועצה להשכלה גבוהה, זוהי השנה הרביעית ברציפות שבה לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בתואר ראשון. הם עקפו את מדעי החברה, שלאורך שנים היו תחום הלימודים המוביל. גם לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הפכו פופולריים יותר מבעבר. החוגים למשפטים ולמינהל עסקים, שבהם הייתה ירידה לכמה שנים, חוו עלייה מחודשת בשנתיים האחרונות. כן נרשם זינוק במספר הסטודנטים שלומדים סיעוד.
נשים מהוות כ-60% מכלל הסטודנטים. יש 58% נשים בתואר הראשון, 64% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי. חלקן גדל גם במקצועות הטכנולוגיים: בין השנים תש"ע-תשפ"א גדל מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב מ-2,622 ל-6,784 בתשפ"א.
בשנת הלימודים החולפת הגיעו 58,000 סטודנטים, המהווים כ-30% מהלומדים לתואר ראשון, מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. שיעור הסטודנטים מהחברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה: 17%.
גידול של 45% נרשם בשש השנים האחרונות במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה שלומדים לתואר ראשון: מ-2,608 בתשע"ה ל-3,782 בתשפ"א. שיעורם בקרב הסטודנטים: 1.5%. שיעורם באוכלוסייה: 1.7%.
תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה עומד על 12.5 מיליארד שקל. זאת לעומת 7.3 מיליארד בשנת תשע"א. תקציב קרנות המחקר גדל פי 2.4 באותו עשור, מ-536 מיליון שקל ל־1,297 מיליון שקל.
השלכות הלמידה מרחוק
מבדיקת השלכות המעבר ללימודים מקוונים, עולה כי רבע מהסטודנטים שינו את תוכניות המגורים שלהם ולא יעברו לדירה שכורה, או יחזרו לבית ההורים. על פי סקר התאחדות הסטודנטים הארצית ומכון מאגר מוחות, מחצית מהסטודנטים שעובדים במהלך הלימודים אינם עובדים בעבודה הקשורה לתחום לימודיהם. רוב הסטודנטים (70%) חוששים לעתידם הכלכלי או התעסוקתי בעקבות משבר הקורונה - 87% בקרב המגזר הערבי ו-67% במגזר היהודי.
הסקר בוצע בקרב 10,000 סטודנטים ומציג תמונת מצב של הסטודנט הישראלי מבחינה כלכלית, תעסוקה, דיור ושביעות רצון מהמוסדות האקדמיים.
בסקר נמצא כי 79% מהסטודנטים אינם מרוצים מההיבט החברתי של למידה מרחוק. 27% מעדיפים למידה מרחוק, 49% מעדיפים שילוב בין הלמידה מרחוק לבין למידה בקמפוס ו-24% מעדיפים למידה מהקמפוס על למידה מרחוק. קרוב למחצית מהסטודנטים במדגם (43%) סבורים שהבנת החומר נחלשה במהלך הלמידה המקוונת.
באשר לפן הכלכלי, רוב הסטודנטים (71%) עובדים במהלך לימודיהם. השכר החודשי הגולמי הגבוה ביותר נמצא בקרב תלמידי המכללות הלא מתוקצבות (5,914 שקלים) והנמוך ביותר בקרב המכללות המתוקצבות (4,316 שקלים). כמו כן, סטודנטים מרוויחים בממוצע 1,786 שקלים יותר מסטודנטיות - 5,883 שקלים לעומת 4,097.
בשל קשיים כלכליים, סטודנטים רבים נאלצים להיעזר בסיוע חיצוני. 39% מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם, ואחד מכל חמישה סטודנטים לוקח הלוואה. הסיוע הכלכלי הממוצע לחודש הוא 1,765 שקלים - עלייה של 225 שקלים לעומת השנה שעברה.
מבין מקבלי הסיוע מההורים, גובה הסיוע הממוצע לסטודנטים במכללות הבלתי מתוקצבות הוא 2,200 שקלים לעומת 1,692 שקלים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות. ההלוואה הממוצעת שסטודנט לוקח עומדת על 34,145 שקלים, עלייה של 6,941 שקלים (26%) לעומת השנה שעברה.
ניצחון הרוח והמוח
אחד מהסטודנטים שיחזרו היום ללימודים הוא מיכאל (מישה) שור (23), שסובל משיתוק מוחין, מוגבל בארבע הגפיים, אינו מסוגל לדבר, ומתקשר עם הסביבה באמצעות הקלדה עם האף על הטלפון הסלולרי. בעוד חודש הוא ישלים תואר ראשון במערכות מידע וניהול במרכז האקדמי פרס.
"הסטודנטים האחרים קיבלו אותי ממש יפה, תמיד עוזרים כשצריך, מקבלים אותי כמו שאני", מספר שור, "אני לא מסכם הרצאות, אבל ממילא יש לי זיכרון מצוין וקליטה טובה, ואם אני צריך סיכומים אני מבקש מהחברים לכיתה והם שולחים לי בכיף. כשיש מטלות להגשה אני מגיש אותן יחד עם שני סטודנטים שעוזרים לי". במהלך הבחינות הצמידו לו בקמפוס בוחן, אשר ליווה אותו ודאג שהקצבת הזמן תתאים לצרכיו.
כבר שנים רבות הוא חובב מחשבים, טכנולוגיה וחדשנות. אך, לדבריו, לא האמין שיצליח לסיים תואר ראשון. המשפחה וחברים התעקשו, דחפו אותו - וצדקו. הוא כבר סיים התמחות בתפקיד מנהל תיקי לקוחות בסטארט-אפ Yavo, ובקרוב ישלים את התואר. "המסר שלי לכולם הוא: גם אם אתם חוששים שלא תצליחו, אתם צריכים בכל מקרה לנסות. אם אתם רוצים משהו אל תוותרו. תלכו על זה בכל הכוח, ובסוף אתם תצליחו. הכל בראש שלכם".
יפעת עמיקם הייתה המורה למתמטיקה של שור בתיכון, ושומרת איתו עדיין על קשר. "מישה הגיע להישגים גם בתיכון", היא מדווחת, "הוא גם ערך עם האף סרט שצילמתי ובו הסבר על כל נושאי הבגרות במתמטיקה. הוא חכם, נחוש, מתמיד ומלא קסם אישי. אני מעריצה אותו". עו"ס שרי בן מוחה-קולטון, ראש מחלקת רווחה, נגישות ומעורבות חברתית במרכז האקדמי פרס, מספרת כי "מתחילת הדרך היה ברור שמיכאל מגיע עם כוח רצון מיוחד. גיבשנו מעטפת תמיכה והתאמות לצרכיו, במטרה להתוות לו דרך שתמזער את השפעת המגבלות ותאפשר לו לפרוח במסלול הלימודים האקדמי".
