ה"דרישה" להפסקת אש מיידית שעברה היום (שני) במועצת הביטחון של האו"ם לא עברה במסגרת סעיף 7, לכן היא לא מחייבת ואין לה משמעות מיידית. עם זאת, עלולות להיות לה השלכות מדאיגות מבחינת ישראל. ההחלטה עברה ברוב של 14 מדינות לקול מחיאות כפיים של חברות המועצה, שאף טענו כי מדובר ב"החלטה היסטורית", מכיוון שלראשונה מועצת הביטחון קוראת להפסקה אש מיידית - וארצות הברית לא מטילה וטו.
בישראל חוששים כי המשך הלחימה כעת יוביל לשיח בקהילה הבינלאומית על הפרת החלטה של מועצת הביטחון להפסקת אש עם חמאס, ואילו מהצד השני לא יופעל לחץ על ארגון הטרור. כמו כן, העובדה שסביר שישראל לא תכבד את ההחלטה מחזקת את הטיעונים העומדים נגד המדינה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ובבית הדין הבינלאומי הפלילי (ICC) - ומחמירה את המצב.
גורם מדיני בכיר אמר כי "מדובר בהחלטה מאוד מורכבת ומסוכנת. אנחנו טענו שהפסקת אש היא פועל יוצא של שחרור חטופים, וההחלטה בעצם אומרת שהפסקת אש היא ערך בפני עצמו". הגורם התייחס להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את המשלחת הישראלית לוושינגטון, בשל החלטת ארה"ב להימנע מהצבעה ולא להטיל וטו, והוסיף: "התגובה שלו מקצינה את הבעיה. הוא מכניס אותנו יותר לפינה בזה שהוא מבטל את המשלחת לארצות הברית". לדבריו, "ברגע שיש גינויים לצד השני, אז יש וטו של רוסיה וסין. ועכשיו אין לנו וטו אמריקני בכיס. ההחלטה לא טובה כי הקריאה להפסקת אש מנותקת מכל פעולה של הצד השני, הלחץ מופעל עלינו - ועלינו בלבד".
גורמים מדיניים בכירים נוספים אמרו כי "הקריאה של מועצת הביטחון להפסקת אש מיידית היא מאוד בעייתית - כי זה לא כופה שום דבר על החמאס". לדבריהם, "למעשה קוראים להפסקת אש ושחרור החטופים, זה אומר שעלינו יכולים להפעיל לחץ להפסקת אש, שזה בדיוק מה שרוצות מדינות העולם, ועל החמאס לא יפעילו לחץ - כי אין להם שום דרך להפעיל עליהם לחץ.
"זה מזמין לחץ בינלאומי על ישראל ולא על הצד השני", הוסיפו. שר החוץ ישראל כ"ץ אמר לאחר ההצבעה כי "מדינת ישראל לא תנצור את האש. נשמיד את חמאס ונמשיך להילחם עד שאחרון החטופים ישוב הביתה".
הימנעות האמריקנים מהצבעה וביטול המשלחת הישראלית לוושינגטון העמיקו את המשבר ביחסים בין ישראל לארה"ב. לשכת רה"מ אמרה בתום ההצבעה כי "ארה"ב נסוגה מעמדתה העקבית במועצת הביטחון, שבה קשרה בין הפסקת אש לשחרור החטופים. נסיגה זו פוגעת גם במאמץ המלחמתי וגם במאמץ לשחרור החטופים, משום שהיא נותנת לחמאס תקווה שהלחץ הבינלאומי יאפשר להם לקבל הפסקת אש ללא שחרור חטופינו". עם זאת, דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, הבהיר: "ההצבעה לא מייצגת שינוי במדיניות שלנו".
לדברי קירבי, "היינו ברורים שאנחנו תומכים בהפסקת אש שקשורה לשחרור החטופים. בגלל שהגרסה הסופית לא כללה גינוי של חמאס ולא דרשה באופן ברור את החזרת החטופים, לא יכולנו לתמוך בה". למרות הודעת לשכת נתניהו על ביטול המשלחת, הוסיף קירבי: "השיחות יימשכו בלי קשר לתסכול הישראלי מההצבעה שלנו היום".
למשבר בין ישראל לארצות הברית יש השלכות רבות על המגעים לעסקת חטופים, והוא עלול להוביל להקשחת עמדות מצד שני הצדדים. כמו כן, הוא מחליש את מנופי הלחץ של ארה"ב על ישראל להתגמש במגעים לעסקה.
ההחלטה שעברה במועצת הביטחון משפיעה על המגעים לעסקת חטופים ונותנת תקווה לחמאס שהוא יוכל לקבל הפסקת אש בזכות הלחץ הבינלאומי - גם בלי לבצע עסקה. בנוסף, ההחלטה מעבירה לקהילה הבינלאומית מסר שישראל מבודדת יותר מתמיד, והיא עלולה להוות בהמשך תירוץ למדינות לנקוט צעדים דיפלומטיים נגד ישראל או לעצור מכירות נשק לישראל.
זו הצעת ההחלטה הראשונה מפרוץ המלחמה שעוברת במועצת הביטחון וקוראת להפסקת אש מיידית במהלך חודש הרמדאן. מועצת הביטחון כבר קראה בעבר להכניס סיוע הומניטרי נוסף לרצועת עזה ולשחרור החטופים, אך עד כה טרם עברה הצעה שקוראת להפסקת אש ולשחרור החטופים.
את ההצעה קידמו עשר מדינות נבחרות במועצה, כאלו שאינן חברות קבועות בה, והיא זכתה גם לגיבוי מצד רוסיה וסין – וגם לתמיכתן של 22 מדינות הגוש הערבי באו"ם. ההצעה דורשת כאמור הפסקת אש הומניטרית במהלך הרמדאן, שכבר נמצא בעיצומו, ומדגישה את החשיבות של הפיכתה בהמשך להפסקת אש קבועה.