"האתגר הראשוני שאנו ניצבים בפניו בשנת הלימודים האקדמית הוא אתגר הסטודנטים. להתאים את עצמנו לדור הסטודנטים ששונה מהדור שבו אנחנו למדנו. האתגר גדול. הקורונה הייתה מאוד דרמטית ונתנה אמירה ברורה. הסטודנטים מגיעים עם ידע נרחב יותר מהדור שלנו וקשה להם כלכלית יותר". כך אומר יו"ר ועדת ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ונשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' אריה צבן, בריאיון מקיף ל-ynet ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית.
צבן, פרופ' לכימיה ולשעבר טייס קרב בפנטום, אומר כי הקורונה היטיבה עם האוניברסיטאות וההשכלה הגבוהה. "היא אמנם גרמה לכאב גדול, לחולים ולנפטרים, אך הטיבה בתחומים רבים, נפתחו ערוצים ואפשרויות שאלמלא הקורונה היה לוקח עשרות שנים להגיע אליהם". לדבריו, הגידול בהרשמה לאוניברסיטאות בשתי שנות הקורונה לא נבלם למרות החזרה לשגרה והשיבה לטיולים אחרי צבא של צעירים רבים.
"שנת הקורונה הייתה שנת שיא מבחינת הרשמה ללימודים וגם כעת אנו רואים שיעורי הרשמה גבוהים יותר מלפני הקורונה, אך לסטודנטים היום קשה יותר מאשר לסטודנטים בעבר. לנו כסטודנטים לא היה גוגל ואינפורמציה בכף היד, יכולת הקשב של הסטודנטים שונה היום, הם מגיעים עם ידע כללי רחב יותר ועלינו להתאים את ההוראה לדור הנוכחי. לסטודנטים היום קשה הרבה יותר מבחינה כלכלית ואנחנו רואים את זה ועלינו לסייע להם גם בכך".
תפחיתו את שכר הלימוד כדי להקל על הסטודנטים? לא הגיע הזמן להתאים את התמחור לשינויים של שילוב למידה מרחוק?
"ההוצאות שלנו לא ירדו. המרצים הם אותם מרצים. כאוניברסיטאות לא חסכנו בהוצאות ואלה עולות משמעותית. שכר הלימוד הוא רגולטורי ונקבע על ידי המדינה, אבל באופן גלובלי שכר הלימוד נמוך. לסטודנטים יותר קשה כלכלית משום שהמחיה יקרה יותר, תשלום שכר הדירה גבוה. אנחנו מנסים לסייע ברמה הפרטנית, לרוב מצליחים ונשירת סטודנטים ירדה משמעותית. הקושי הזה משתלם. זה אמנם לוקח כמה שנים, אבל מי שבא לאוניברסיטה יודע שזו הדרך הטובה ביותר לחיים טובים ונוחים מבחינה כלכלית".
לדברי פרופ' צבן, הקורונה חשפה את האוניברסיטאות לאפשרויות ולכלים חדשים שסייעו לשדרוג ההוראה, הלמידה והמחקר. "האוניברסיטאות הופתעו, כמו כולם, אך התמודדו היטב עם אתגרי הקורונה במהירות ועברנו מסגנון הוראה אחד לאחר בצורה מדהימה", אמר צבן והדגיש כי אילו הקורונה הייתה מתרחשת 6-5 שנים קודם לכן, ייתכן שהמוסדות להשכלה גבוהה היו נסגרים לשנה.
אתם מתכוונים להמשיך עם אסטרטגיות ההוראה והמחקר שהותאמו לתקופת הקורונה?
"אנו ממשיכים בשדרוג ושיפור ההוראה שמתרחשים בכל מקום. הכול לטובת הסטודנטים. נחשפנו לכלים ולאפשרויות חדשות, פותחו כלים דיגיטליים כמו דיון אפקטיבי של כיתה ברשת, מעבדות השתפרו ונעשו יעילות ומדויקות יותר, התאמה אישית לקבוצות קטנות. למדנו שאין דרך אחת, אלא מגוון כלים. אנחנו ממשיכים בשילוב למידה וגם מבחנים מרחוק, כמובן מותאם מקצוע ושנת לימודים. כבר לא הכול פרונטלי כמו שהיה לפני הקורונה".
הקורונה באה עם כאב גדול. אנשים חלו ונפטרו, אבל היא היטיבה עם האוניברסיטאות. נפתחו ערוצים שהיה לוקח עשרות שנים להגיע אליהם, למשל עבודה מהבית. עולם המחקר קיצר טווחים בצורה משמעותית, נפתחו שיתופי פעולה ובמידה מסוימת נדרשות פחות נסיעות לביצוע אותה כמות של מחקרים".
ניתן להשתלב בשוק התעסוקה בלי תואר אקדמי?
"יש יוצאים מן הכלל שיכולים להסתדר בלי לימודים ולקבל שכר גבוה. הם לא רבים. הסיפורים על ההייטק מתייחסים לכמות מסוימת ולא גדולה באוכלוסייה. מעבר למקצוע יש את נושא ההשכלה. בימינו החיים ארוכים והשכלה זה סופר חשוב. כחוקר אני רואה הייטק רוחבי ומגוון שמחייב לימודים. 8200 לא יפתרו את זה. לרוב מוחלט של האוכלוסייה כדאי ללמוד כדי להכין את עצמה לחיים ארוכים מאוד משתנים ומאוד טכנולוגים ומגוונים".
בהפגנות בקמפוסים ביום הנכבה נשמעו קריאות "בדם ואש נפדה פלסטין", והונפו דגלי פלסטין. סטודנטים טענו כי אינם חשים בטוחים וועדת החינוך של הכנסת ביקרה את התנהלות האוניברסיטאות.
"זה לא טוב, אני לא אוהב את זה, אבל זה חלק מהחיים שלנו ומהחוזק שלנו לדעת להתמודד עם הדברים הפחות נעימים לנו. אנחנו מאמינים שכל דבר חוקי, גם אם אינו נעים, יכול להיאמר. קריאות 'בדם ואש' אלה מקרי קיצון שאינם מלמדים הרבה. 98 אחוזים מצליחים לחיות יחד וללמוד יחד בצורה יפה. מדי פעם בורח משהו וצריך לנהל את זה. מדובר בקצוות שאינם משקפים את היומיום. התפקיד שלנו הוא להתמודד עם הדברים האלה ולשמור אותם במינימום במסגרת הדמוקרטיה".
המוסדות להשכלה גבוהה הצליחו לתת מענה למחסור ארוך השנים במהנדסים?
"עדיין חסרים מהנדסים. הגדלנו את כמות המהנדסים ויש הרבה יותר ממה שהיה בעבר, ועדיין אנחנו נדרשים להכפיל את הכמות. באותה נשימה אסור לשכוח את המקצועות האחרים שהם חשובים ומשמעותיים. כמדינה אנחנו חייבים לשמור על מדעי הרוח".
מחאה ביום הנכבה באוניברסיטת בן גוריון: דגלי פלסטין מצד אחד ומצד שני דגלי ישראל
(צילום: הרצל יוסף, תנועת אם תרצו)
התאמות שקיבלו תלמידי שנתוני הקורונה בבחינות הבגרות ישפיעו על אופן הקבלה לאוניברסיטאות? לפסיכומטרי יהיה משקל גבוה יותר בגלל זה?
"ועד ראשי האוניברסיטאות התחייב שלא יהיה שינוי במשקל תעודת הבגרות. לא צריך לדאוג".
זו הייתה טעות להעניק הכרה כאוניברסיטה למה שהייתה מכללת רייכמן, שם שכר הלימוד לשנה מתחיל ב-44 אלף שקל? ההכרה פגעה במעמד האוניברסיטאות הציבוריות?
"אני לא יודע להגיד אם זו הייתה טעות. חשבתי שאוניברסיטה צריכה נפח מסוים של מחקר ולא מקצוע אחד או שניים. קל יחסית ללכת על מקצוע אחד או שניים לעומת אוניברסיטה. אנחנו, ור"ה, התנגדנו - אבל זה נעשה. אני לא לא חושב שנגרם פיחות במעמד האוניברסיטאות הציבוריות. מי שרוצה באמת את העומק המסתכל על העתיד רואה שזה נמצא באוניברסיטאות הציבוריות שעושות את המחקר בצורה מקיפה".
מה הביא לשינוי בעמדת ראשי האוניברסיטאות לגבי קבלת אוניברסיטת אריאל כחברה בור"ה?
"בניגוד למה שנטען, קיבלנו בור"ה את אריאל ביוזמה שלנו ולא משום שהופעל עלינו לחץ. בהתחלה הייתה דאגה מרכזית שחיבור אריאל לור"ה ימנע מהאוניברסיטאות לקבל תקציבים במסגרת תכנית הורייזן של האיחוד האירופי. היה חשש מפגיעה בתקציבי מחקר. ברגע שהתברר שזה לא עומד על הפרק, קיבלנו את אריאל בשמחה ביוזמתנו".
יש מקום לאוניברסיטה נוספת בגליל?
"חשוב שהמדינה תשקיע בגליל. גם אנחנו כבר אילן משקיעים ויש לנו פקולטה לרפואה בצפת, אבל חייב להיות תקציב ייעודי נפרד. זה מסוג הדברים שממשלות קובעות ואם לא יתנו תקציב ייעודי, תהיה פגיעה באוניברסיטאות המחקר וזה יהיה חבל. מנסים לעשות תיקון במקום אחד ויקלקלו במקום אחר. לא לקלקל דברים שעובדים טוב וזקוקים לתוספות תקציביות נוכח האתגרים המדעיים המחקריים".
מה היקף התקציב החסר למחקר באוניברסיטאות?
"היום חסרים 30-40 אחוזים בתקציבי המחקר. המחקר באוניברסיטאות זה העתיד של המדינה. בכל העולם, במקומות שהמחקר משמעותי וחזק המדינות מתפתחות קדימה, וזה נכון בהיבט הכלכלי, בריאותי, תרבותי וביטחוני. המדינה שלנו הבינה את זה ופתחה אוניברסיטאות מדהימות, אך השאלה כמה היא מבינה את זה נוכח המחסור בתקציבי מחקר. עלויות המחקר עלו בצורה דרמטית. ההשקעה צריכה לגדול כי המדע דורש הרבה כסף וככל שהטכנולוגיה מתקדמת לפתח אותה הלאה זה יקר בצורה מדהימה .
ההישגים הטכנולוגיים שלנו היום הם תוצאה של השקעות מלפני 20-15 שנה, ואם אנחנו רוצים להמשיך להיות בחזית בשנים הבאות עלינו להמשיך להשקיע. מיקרוסקופ עולה 25 מיליון שקל וזה לא המכשיר היקר ביותר שאנחנו זקוקים לו. כדי לשמור על המקום שלנו אנחנו צרכים לרוץ מהר ועוד יותר מהר. אי אפשר לקנות את הזמן חזרה. מחקר זה הבסיס לטכנולוגיה .
הסיכויים של תלמידים מאופקים ודימונה ללמוד בהשכלה הגבוהה זהים לתלמידים מתל אביב, רמת גן ורעננה?
"הסיכויים לא שווים, אנחנו יודעים זה. הם נובעים משנים ארוכות שמתחילות מכיתה א', ממשיכות עד כיתה י"ב והשירות הצבאי. אני יודע שבאוניברסיטאות נעשים מאמצים במגוון פעולות לסגור פערים ואני מעריך שנוכל להגיד שהשתפרנו משמעותית בשנים הקרובות. לנצח יש פערים בין מקומות שונים. אנחנו עושים מאמצים ואני מאוד אופטימי. הנושא קרוב ללבי".
