זה היה פוסט אחד יותר מדי. ביום שישי שעבר שיתפו אורלי וגיא פוסט שעלה בדף פייסבוק קיקיוני בשם "אנ"ה – אימהות נגד הסתה". הדף, שיש לו מאה עוקבים בקושי, הוקם לפני חודשים בודדים ומופעל כביכול על ידי אימהות שמפיצות מידע על הקורונה, חלקו מידע שמשרד הבריאות נוטה לקרוא לו פייק ניוז.
"מאז גל החיסונים הראשון יותר ויותר נשים בישראל עברו לידה שקטה או הפלה", נכתב באותו פוסט סנסציוני, מהסוג שאורלי וגיא אוהבים במיוחד. "כעת, כשיותר ויותר נשים נחשפות לשינויים שצצו בחייהן ההורמונליים, סביב הווסת והרחם בסמיכות לקבלת החיסונים, הבשילה העת להציף ולהעלות את נושא הלידות השקטות שנשים רבות חוו".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זו ממש לא הפעם הראשונה שבה אורלי וילנאי וגיא מרוז, בני זוג וצמד עיתונאים ותיק, משתפים מידע בעייתי בנוגע לקורונה. למעשה, בשנתיים האחרונות הם עושים את זה בתדירות גבוהה, בתוכנית הבוקר שהם מפיקים, מממנים ומעלים בעצמם בכל יום לרשת. אבל הפעם, הייתה תחושה שנחצה קו אדום.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במשרד הבריאות לא המתינו יותר מדי כדי להגיב. כבר במוצאי שבת העלה המשרד בחשבון הטוויטר הרשמי שלו הודעה חריגה, לפיה הפוסט שהפיצו אורלי וגיא הינו, "פייק מסכן חיים! שורת מחקרים מראה שאין שום עדות לכך שחיסוני הקורונה פוגעים בפוריות". לדברי המשרד, הצגת הטענה ההפוכה בידי "מי שרבים רואים בטעות כעיתונאים, יוצרת מצג שווא של 'תופעה' - רק שהיא לא באמת קיימת בעולם האמיתי".
אבל אורלי וגיא, ושוב לא בפעם הראשונה, לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. גם אחרי אזהרת משרד הבריאות הם הוסיפו לעמוד מאחורי הפוסט ששיתפו, ואף עלו להתקפה מול "תעמולני המשרד, שלועג לנו ומשמיץ ומשקר". "כשמשרד הבריאות מפרסם פוסט נגדנו על פייק ניוז, זה נותן לנו ולצוות שעובד איתנו תחושה ברורה שאנחנו עושים משהו ראוי", כתבו בעמוד הפייסבוק שלהם.
אבל נראה שגם אורלי וגיא לא ציפו, שמישהו הרבה יותר חזק ממשרד הבריאות עומד להציב בפניהם מחסום. ביום שני, בעקבות פניית ynet, הסירה "מטא" - חברת־האם של פייסבוק ואינסטגרם - את הפוסט הבעייתי על הלידות השקטות, יחד עם עוד כמה פוסטים של השניים, שכללו, "מידע כוזב על נגיף הקורונה והחיסונים". זו כבר הייתה פגיעה בנקודה רגישה של הצמד, שבשנתיים האחרונות החליף את הפריים־טיים הטלוויזיוני בפלטפורמה אינטרנטית נידחת למדי. אפילו הם יודעים שאם פייסבוק תסגור להם את השאלטר, לא תהיה להם סיבה לקום בבוקר. "מדובר בשני חולי מסך", אומר אדם שעבד איתם בעבר בטלוויזיה. "הם לא מסוגלים לחיות בלי תשומת הלב של הקהל".
סאגת "הלידות השקטות" של אורלי וגיא היא רק השיא הזמני, בתהליך ארוך שעובר על שני אנשי התקשורת המנוסים, שבמשך שנים עמלו על מיתוגם כרודפי צדק וכעיתונאים נשכניים. מאז שירדה מהאוויר לפני כשלוש שנים תוכנית הבוקר הוותיקה שלהם בערוץ 10, וביתר שאת מאז פרוץ מגפת הקורונה, נדמה שהם הלכו והקצינו, נסחפים הרחק מלב המיינסטרים אל מאורת הארנב של הרשתות החברתיות ותיאוריות הקונספירציה שהן מקדמות.
נכון, אורלי וגיא מעולם לא היו קלים לעיכול. הם הראשונים להעיד על עצמם שהם פרובוקטורים עם עור של פיל, וסדרת תביעות ותלונות שהוגשה נגדם בעבר, כשעוד פירסמו תחקירים בערוצי התקשורת המסחריים, היא עדות לכך. אבל הפאזה הנוכחית של אורלי וגיא גולשת אל עולמות האזוטריה, ומקרבת אותם יותר מתמיד אל ה"יורם לסים" של העולם - אנשי מקצוע מוערכים, שהפכו לקוריוז. או כפי שמנסח זאת אדם שעבד איתם בעבר: "הם התחפפו לחלוטין".
אם לא נתקלתם באורלי וגיא בתקופה האחרונה, אתם ממש לא לבד. עם סגירת ערוץ 10 בינואר 2019, ואחרי עשור שבו הנחו תוכנית בוקר יומית ופופולרית, איבדו השניים את משבצת השידור הקבועה שלהם. במשך תקופה קצרה עוד הגישו תוכנית תחקירים פרובוקטיבית בערוץ 13 אבל זו ירדה מהמסך בתוך פחות משנה. השניים, ראוי להדגיש, סיפקו תחקירים עיתונאיים מקצועיים, שסיקרו בלי הנחות פרשות חשובות כמו "משחקי חברה" והמתלוננות נגד אייל גולן, או אונס הנערה הבריטית באיה נאפה. "ואז, אחרי שנים שהיה 'אורלי וגיא', פתאום אין", אומר גורם שעבד איתם בתוכנית הבוקר. "וממה שאני מכיר אותם, אחרי שבמשך שנים הם עבדו על המותג 'אורלי וגיא', כולל פולחן האישיות שמתלווה לזה, יום בהיר אחד נס ליחם והם היו חייבים למצוא דרך להישאר רלוונטיים".
הדרך לעשות זאת הייתה הקמת ערוץ טלוויזיה, שבהתאם לרוח תקופת הקורונה, פעל מסלון ביתם של בני הזוג בתל־אביב. התוכנית המקורית הייתה לפתוח ערוץ טלוויזיה אינטרנטי ולשדר באמצעות דף פייסבוק בשם "אנחנו מהבית". על אף שהם רגילים למלא שלוש שעות שידור יומיות, הבינו אורלי וגיא שלא יוכלו להחזיק את הערוץ הזה על כתפיהם בלבד. בראשית הדרך הם צירפו אליו אנשי תקשורת נוספים כמו ירון לונדון, שי פירון ודן מרגלית, שעבדו בהתנדבות תוך הבנה שאם העניינים יתקדמו כמתוכנן, הערוץ יוכל לפרנס את עצמו במהרה ולספק להם הכנסה נאה. לדברי גורם שהיה מעורב בערוץ בראשית דרכו, "לא היה דיבור על משקיע אלמוני שישים על זה כסף. אין כאן קונספירציה. הם פשוט באמת האמינו במודל וחשבו שיום אחד זו תהיה טלוויזיה אמיתית. אבל ברור שהמודל הזה לא מחזיק את עצמו היום".
לונדון, פירון ומרגלית באמת לא שרדו בערוץ זמן רב. בראיון שהעניקה וילנאי באותה תקופה, היא הבטיחה שבקרוב יחלו לשדר בערוץ גם דמויות מוכרות נוספות כמו, למשל, השחקן נורמן עיסא. "הקונספט היה לשדר מהבית ולדבר על תרבות", אומר השבוע עיסא. "אבל מעולם לא שידרתי כלום. ניסיתי לקחת חלק במיזם הזה, אבל לא מצאתי את עצמי. זה בגללי, לא בגללם".
למעשה, אפילו אורלי וגיא כבר לא משדרים מהערוץ "אנחנו מהבית", שהיום יש בו כאלפיים עוקבים בלבד. מי שיגלוש לשם היום ייתקל בעיקר בסרטונים של דמות מעט פחות מוכרת בשם איילת קלטר, מומחית להתנהגויות אכילה. מאז אוגוסט האחרון קלטר היא היחידה שמעלה קטעי וידיאו לערוץ, ואלו עומדים על ממוצע של לייק אחד לכל קטע. "הכול בהתנדבות ומרצון טוב", אומרת קלטר. "אני לא שילמתי אגורה לאורלי וגיא כדי להשתמש בערוץ שלהם, ולדעתי הם לא מתפרנסים ממנו. הם באמת באים מתוך אידיאלים לחלוטין, ומוציאים בשביל זה הרבה כסף מכיסם".
בעוד הערוץ "אנחנו מהבית" נזנח, המשיכו אורלי וגיא לשדר באופן יום־יומי בדף הפייסבוק האישי שלהם, שלו יש כ־180 אלף עוקבים. בחודשים האחרונים הם מעלים באדיקות תוכנית יומית, שמאחוריה צוות הפקה מצומצם שעובד בשכר. התוכנית עולה לאוויר בשידור חי בכל יום בשעה תשע בבוקר, עוסקת רובה ככולה בתחום הקורונה, ועושה זאת מזווית חתרנית מובהקת תוך שימוש במומחים שעמדתם כלפי סגרים, חיסונים ותווים ירוקים היא ביקורתית, במקרה הטוב.
דוגמאות? בבקשה. לפני כשבועיים התראיין בתוכנית ח"כ גדי יברקן מהליכוד, שאמר שהתו הירוק בקניונים הוא "חרפה... רק עוד אחד מאמצעי הלחץ והכפייה לגרום לציבור ללכת להתחסן". כמה ימים לפניו הייתה זו אושרת קוטלר שאמרה ש"מי שלא מחוסן לא מסכן אף אחד! זה הפרד ומשול קלאסי. יש אינסוף מחקרים שמראים שמי שלא מחוסן לא מסכן אף אחד". בראשית החודש התראיין גם פרופ' יורם לס, שהכריז כי "התו הירוק הוא חסר היגיון או היגיון פנימי ומשמש לכפייה ולסיפוק יצר השליטה". בנובמבר התראיין בתוכנית ד"ר אביב שגב, מרואיין מועדף על אורלי וגיא ופסיכיאטר שהשכלתו המקצועית לא רלוונטית בשום צורה לאפידמיולוגיה, שאמר ש"אחוז גדול מההורים חושבים שקורונה היא מחלה מסוכנת לילדים. זה עומד בניגוד לכל עובדה מדעית בעולם". פרופ' רצף לוי, שהוא אמנם מומחה לניהול סיכונים ומערכות בריאות אך אינו רופא, הצטרף לטרנד כאשר טען ש"אנחנו כבר יודעים שהחיסון הזה גורם לתופעות לוואי בילדים ובצעירים שהן לא סטנדרטיות, ואף אחד מהדוקטורים האלה לא יודע להסביר לנו ההורים למה, מה המנגנון שגורם לתופעות הלוואי הקשות האלה".
"אורלי וגיא פועלים מתוך אג'נדה לא ברורה ואני לא יודע מה עומד מאחוריה, אבל בטח לא שום דבר מדעי. הם משתמשים בכוח התקשורתי שלהם כדי לגרום לאנשים לא להתחסן, יש לזה מחירים בחיי אדם וזה פשוט חוסר אחריות"
אורלי וגיא לא התאמצו לעמת את כל המרואיינים הללו עם עובדות, או עם הנרטיב המדעי המקובל על רוב העולם הרפואי. למעשה, נראה שהמרואיינים שלהם הוזמנו לתוכנית בדיוק בשביל לספק אלטרנטיבה לאותו נרטיב מקובל, זה שתומך בחיסון האוכלוסייה והקפדה על תקנות הקורונה. בפוסטים שהעלה מרוז בעצמו לדף הפייסבוק, הוא מהדהד את הטענות של מתנגדי החיסונים ותוקף את המדיניות של משרד הבריאות. "נשארנו לבד", כתב באחד הפוסטים הללו. "בלי אף אחד שאומר לנו את האמת באמת".
גורם בכיר במערכת הבריאות עונה לכך השבוע, ואומר כי "אורלי וגיא פועלים מתוך אג'נדה לא ברורה ואני לא יודע מה עומד מאחוריה, אבל בטח לא שום דבר מדעי. הם משתמשים בכוח התקשורתי שלהם כדי לגרום לאנשים לא להתחסן, יש לזה מחירים בחיי אדם וזה פשוט חוסר אחריות".
והייתה עוד פעם אחת שבה מרוז בחן את גבולות הטעם הטוב, או סתם קיווה לתשומת לב בתמורה לפרובוקציה, כשהשווה בין הקריאות לעידוד התחסנות בציבור ובין התעמולה הנאצית. "הפרופגנדה הגבלסית שמסתובבת סביב הלחץ, הטירוף והשיגעון בלחסן בכפייה את מי שלא חולה - מוציאה מהדעת", צייץ בטוויטר באוגוסט האחרון.
אלא שלדברי כמה גורמים שמכירים את מרוז מעבודתו בטלוויזיה, הגישה החתרנית שלו כלפי הקורונה נועדה בעיקר בכדי לייצר רייטינג. "אני לא חושב שגיא אנטי־חיסונים", אומר אדם שעבד עימו בעבר (יודגש כי וילנאי ומרוז מצהירים כי הם מחוסנים במנה שלישית). "זה מתאים לו להיות כזה כי אז הוא נבדל משאר העיתונאים, והנה עובדה שמדברים עליו. לא אכפת לו שמדברים עליו דברים רעים כל עוד מדברים עליו, זה מה שמניע אותו. זו רמת חיפוף מאוד גדולה. ברגע שלקחו להם את הצעצוע, את המסך של הטלוויזיה, הם התחרפנו לגמרי. בעיקר גיא, הוא לא יכול בלי זה. זה כמו לחם בשבילו".
העניין הוא שעם תשומת לב תקשורתית לא הולכים לבנק, ובני הזוג צריכים גם להתפרנס. את זה הם עושים בין היתר באמצעות תוכן שיווקי, שממלא לרוב את 20 הדקות האחרונות של כל תוכנית (יודגש כי אורלי וגיא מציינים במפורש כי מדובר בתוכן שיווקי). בין היתר ראיינו השניים בתוכניתם סופרים שהוציאו ספרים ב"ספרי ניב", שמוצגת בתוכנית כ"הוצאת הספרים המובילה בישראל", ערכו שיחה ארוכה עם סמנכ"ל "חיותא – ביטוח לחיות מחמד", והעניקו זמן מסך לאתר הפטנטים "זה גאוני", וזו רק רשימה חלקית.
אחד האורחים הקבועים שלהם בסוף התוכנית בזמן האחרון היה יניב מורסיאנו מ"ראן פארמה", חברה המתמחה בתוספי תזונה וצמחי מרפא. "פנתה אליי נציגה חמודה שלהם, והציעה לנו פלטפורמה שיווקית בעלויות סבירות", אומר השבוע מורסיאנו. "אני כל כך מנותק מחדשות, שרק אחרי התוכנית הראשונה הבנתי את מהות הערוץ שלהם. אני מודה שהופתעתי אחרי הפעם הראשונה, כי החברה שלי נמנעת מלהביע דעות פוליטיות. אמרתי, 'וואו, רק שאני לא אכנס לקלחת של תגובות'. אבל הם השאירו אותי בצד ולא עירבבו אותי בכל העניין של הקורונה".
הפרסום אצלם היה יעיל?
"אני לא יודע לאמוד את האימפקט. אחרי כל תוכנית יש פנייה פה או פנייה שם, זה לא שיש עשרות פניות. אני את שלי השגתי, אבל אחרי הפוסט על הלידות השקטות הזהירו אותי ובזה נגמרה ההתקשרות בינינו".
אגב, על ארבע פינות שיקדמו את המוצר שלכם בסיום התוכנית של אורלי וגיא, תתבקשו לשלם כ־5,000 שקלים. הכסף הזה כמובן לא מספיק בשביל להחזיק צוות של תוכנית טלוויזיה, כל שכן כדי לממן את חיי הזוג. ואכן, נדמה שאורלי וגיא הם מכונה משומנת של שיווק עצמי ומכירת תוכן, ולא רק באמצעות תוכנית הטלוויזיה שלהם. באתר האינטרנט הנאה שלהם, למשל, תוכלו להזמין "מופע בידור מוזיקלי" (גיא מנגן, אורלי שרה) ולרכוש בהנחה את הספרים שכתבו השניים.
לדברי גורם שמכיר אותם מקרוב, אורלי וגיא אכן לא מתפרנסים מערוץ הטלוויזיה שלהם, וכמובן שגם לא ממכירת ספרים. לדבריו הם יודעים להתנהל כלכלית ונשענים על חסכונות מימיהם בטלוויזיה, אז הרוויחו על פי הערכות שונות כ־50 אלף שקל בחודש, כל אחד. במקביל, לאורך שנים ערכו השניים הרצאות והנחו טקסים, עבור תשלום נאה. כמו כן, בימים אלה רצים שני מחזות שכתב מרוז בתיאטרון הבימה ובתיאטרון באר־שבע, שמספקים לזוג הכנסה.
בשיחת טלפון טוענת וילנאי שהפרידה מהטלוויזיה הייתה ביוזמתם. "גיא ואני החלטנו לעזוב את הטלוויזיה כבר לפני הרבה שנים. אתם יודעים מה זה לקום בארבע בבוקר במשך עשר שנים? זה ג'ט לג לכל החיים. כשהגיעה הקורונה היינו אמורים להגיש תוכנית יומית בערוץ 13 שמטפלת בבעיות של אנשים, אבל יום לפני העלייה לאוויר התקשרה אליי הרופאה שלי ואמרה, 'אורלי, אין מצב שאת יוצאת מהבית. הקורונה מחלה נורא מסוכנת ואת אוכלוסיית סיכון'.
"כאשר נכפה עליי להישאר בבית, עברנו לתחומים אחרים לגמרי. ואז התקשר חבר ואמר לנו, 'אתם מטומטמים? יש לכם אינטרנט, למה אתם לא משדרים?'. אמרנו יאללה. גילינו, תוך כדי הראיונות, עולם שלם של דעות שלא נשמע בתקשורת. לא הייתה פה אסטרטגיה, זה היה תהליך. אני מבינה שזה יכול להיראות הזוי בעיני אנשים, אבל יש חלק עצום בעם שקולו לא נשמע ולא מושמע".
ומה באשר לפרובוקציות שהצמד מספק על בסיס קבוע? וילנאי משוכנעת שהבסיס לביקורת הוא קנאה. "אנחנו רגילים שנכנסים בנו, כי נכנסים בנו על כל שטות. יש לנו זוגיות נהדרת, יש לנו כסף, יש לנו חיים נורא טובים - ולאנשים קשה עם זה".
תוכנית הבוקר של אורלי וגיא בפייסבוק היא רק אפיק אחד שבאמצעותו הם מאתגרים את הממסד בכל הנוגע לטיפול במגפת הקורונה. בינואר 2021 הוציאו השניים סרט בן 40 דקות, תחת הכותרת היומרנית "ומה אם כל העולם טועה?". הסרט, שחלקו תוקצב באמצעות מימון המונים, תיאר את גישת ממשלת ישראל למגפת הקורונה כ"היסטריה גדולה מדי", תוך שהוא נשען על שורת מומחים. "זאת הטעיה של הציבור לצערי, על ידי שימוש בטריקים תקשורתיים, וקשה לי עם מה שראיתי שם", אמר פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים הלאומי המייעץ למערך מגן ישראל ולממשלה בתחום הקורונה, לאחר שצפה בסרט.
חלק מהמרואיינים בסרט טענו אחר כך שדבריהם סולפו בידי אורלי וגיא. "אני מצטער שהשתתפתי בסרט הזה", אומר השבוע פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון. "הם לקחו דברים שלי, שאני לא חוזר מהם, אבל אורלי וגיא לא נתנו להם את הקונטקסט הרחב. אני לא חושב שאורלי וגיא מכחישי קורונה, אבל אני חושב שהם נותנים לפעמים מקום בצורה לא מאוזנת לביקורות שיכולות לגרום להרבה יותר נזק מאשר תועלת, וקמפיין הלידות השקטות הוא דוגמה לכך. אני חושב שבעניין הקמפיין הזה והערוץ שהם מנהלים מהבית, כוונותיהם טובות אבל מנצלים אותם, כל מיני מתנגדי חיסונים וקונספירטורים קיצונים".
כמה חודשים אחר כך הוציאו אורלי וגיא סרט נוסף, תחת הכותרת "עזבו את הילדים", שהתמקד בסכנות, לשיטתם, שבחיסון לילדים. "האמירות שלי בסרט הובאו כהווייתן, אבל המיתוג של הסרט לא ייצג נאמנה את עמדתי", אומר פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית מבית החולים שיבא, שהתראיין לסרט ומאז התרחק מאורלי וגיא. הוא אומנם עלה מאז לשידור בתוכניתם, ייתכן שמהסיבה שבשידור חי קשה יותר להוציא דברים מהקשרם, בניגוד לסרט ערוך. "אני לא מצטער שעשיתי זאת, אבל החלטתי לא להמשיך ולשתף איתם פעולה".
לאחר שיצא סרטם הראשון של אורלי וגיא בנושא הקורונה, הם הזמינו להקרנת הבכורה את אנשי מח"צ, מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, התארגנות עצמאית של רופאים, חוקרים ואנשי רווחה שהובילו קו לעומתי מול משרד הבריאות בכל הנוגע לטיפול במשבר הקורונה. מאותו רגע נוצר שיתוף פעולה הדוק בין אורלי וגיא למח"צ, שהוביל לקמפיין של "חודש שידורים מיוחד בנושא דמוקרטיה ובריאות", אותו הובילו אורלי וגיא בעזרת מומחים שסיפקה להם מח"צ. הקמפיין נתמך על גיוס המונים, שאורלי וגיא קידמו באמצעות דף הפייסבוק שלהם.
בתחקיר של נדב איל ואדיר ינקו שפורסם כאן לפני כמה שבועות, הוצג כיצד מח"צ הפכה מהתארגנות של מומחים לחממה לקונספירטורים, מה שגרם לכמה חברים בכירים במח"צ לפרוש מהמועצה, ובהם חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר. על פי דברים שאמר אז מרוז, הוא ווילנאי לא הרוויחו כסף כתוצאה משיתוף הפעולה עם מח"צ, ואף הוציאו כסף מכיסם על מנת לממן את חודש השידורים המיוחד.
בכל מקרה, שיתוף הפעולה בין הצדדים נמשך, ולא רק על המרקע: הערב (שישי) אורלי וגיא אמורים לערוך בביתם הפרטי את מסיבת סוף השנה האזרחית של מח"צ, כשאת זמנם של האורחים ינעים המוזיקאי בן ארצי. עלות הכניסה לאירוע היא מאתיים שקלים, וההכנסות מיועדות לפעילות מח"צ.
אורלי וילנאי (49) וגיא מרוז (60) החלו את הקריירה שלהם כעיתונאים ב־2004, וזמן קצר אחר כך גם הפכו לבני זוג ולייצור סימביוטי – "אורלי וגיא". הם החלו לשתף פעולה כששידרו את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, שעסקה בנושאים חברתיים ובעוולות הבירוקרטיה, תחום שבו הם מתמחים עד היום.
בהמשך החלו לשדר יחד תחקירים בטלוויזיה, ובמיוחד כאלה בעלי אופי סנסציוני. בערב יום השואה של 2008 למשל, הם פירסמו בערוץ 2 סרט שבו האשימו את ועדת התביעות ואישים מטעמה בכך שהם מעכבים תשלומים המיועדים לניצולי השואה ומעדיפים את תקצובם של מוסדות שאינם קשורים לניצולים. ועדת התביעות טענה כי מדובר בעלילה אכזרית ומעוותת, ותבעה את בני הזוג. בהסכם פשרה הוחלט כי אורלי וגיא יפרסמו התנצלות ויעבירו לוועדה פיצוי בסך 150 אלף שקל, שיועבר לארגון "עמך".
"חוסר היסודיות בתחקירים שלהם, הקטע של החפיפניקיות, לא מפתיע אותי", אומר אדם שעבד איתם בטלוויזיה. "ההתרשמות שלי היא שהם לא תמיד עושים עבודה יסודית, והחיפזון להסיק מסקנות הוא משהו שמאפיין אותם".
ב־2011, בצעד לא אופייני, עזבו אורלי וגיא את גלי צה"ל ועברו לרדיו 99FM של איש העסקים ארקדי גאידמק, שזמן קצר קודם לכן הורשע בסחר בלתי חוקי בנשק, ובכך נתנו לו לגיטימציה ציבורית. בהמשך תבעו אותו בטענה כי לא שילם להם את מלוא משכורתם, שעל פי מסמכי בית המשפט עמדה על 40 אלף שקל בחודש, לכל אחד.
באותה שנה גם החלו להגיש את תוכנית הבוקר "אורלי וגיא" בערוץ 10, ושנה אחר כך שידרו את הסרט האישי "זוג או ילד", שבו תיעדו את טיפולי ההפריה שעברו. לאחר שהתהליך נכשל, הפכו השניים למשפחת אומנה והחלו לגדל ילד קטן. ב־2016 אובחנה וילנאי כחולה במחלה אוטואימונית נדירה בשם צ'רג שטראוס, שבעקבותיה לקתה באירועי לב.
לאורך כל הקריירה העיתונאית שלהם, מיצבו עצמם אורלי וגיא כעיתונאים מזן אחר: הם חשפו לחלוטין את חייהם האישיים והזוגיים, התנדבו בשורה של מיזמים חברתיים והובילו קו של עיתונות אקטיביסטית. ויותר מהכול, היה נדמה שהשניים הללו פשוט אומרים ועושים את מה שבא להם, על המסך ומחוצה לו. "הם תמיד אהבו לשחות נגד הזרם, זה בדי־אן־איי שלהם", אומר קולגה לשעבר.
"הם היו הופכים את העולם כדי למצוא רופאים שיגידו את מה שהם רוצים. באחד המקרים עבדתי על הדבר הזה הרבה זמן – למצוא רופא שיגיד את מה שאורלי וגיא רצו לשמוע, למרות שזה ההפך המוחלט ממה שמרבית הרופאים אומרים"
אחד הנושאים שבהם אורלי וגיא הקפידו לשחות נגד הזרם מראשית דרכם, היה בתחום הבריאות. "הפקפוק בממסד הרפואי אצל אורלי וגיא, זה לא דבר חדש", אומר איש הפקה שעבד איתם בכמה מסרטיהם. "כבר לפני עשר שנים עשיתי איתם תחקירים שנוגעים לתחומים רפואיים, והם היו הופכים את העולם כדי למצוא רופאים שיגידו את מה שהם רוצים. באחד המקרים עבדתי על הדבר הזה הרבה זמן – למצוא רופא שיגיד את מה שאורלי וגיא רצו לשמוע, למרות שזה ההפך המוחלט ממה שמרבית הרופאים אומרים. הם אמרו לי, 'תביא את הרופא הזה, אנחנו רוצים אותו!'. עוד מרואיינים בתחקיר ההוא היו הזויים למדי. כל מיני חבר'ה מפרדס חנה וכאלה. אמרתי לעצמי, 'מה עובר עליהם?' אבל שניהם לגמרי חיפשו את האנשים האלה, שיגידו מה שהם רוצים לשמוע. ולא משנה כמה הם הזויים".
לדברי אותו איש הפקה, "אורלי וגיא הם חובבי פרובוקציות גדולים, אפשר היה לראות את זה בתוכנית הבוקר שלהם. אבל בעניינים הרפואיים הרגשתי שהם באמת מאמינים בזה. הם מאמינים בתיאוריית קונספירציה, שעל פיה לחברות התרופות יש אינטרסים כלכליים, ולא אכפת להם אם זה פוגע בבריאות הציבור. אורלי וגיא האמינו בזה חד־משמעית. למעשה, הם גרמו לי להאמין בזה. רק אחרי שנים פתאום תפסתי את עצמי והבנתי שהם גרמו לי להאמין בשטויות מוחלטות".
אחד התחקירים הרפואיים של אורלי וגיא מ־2013 נמצא היום ביוטיוב, תחת הכותרת "הרעלת ילדים באמצעות כימותרפיה". במסגרת התחקיר ראיינו השניים את אריה אבני, שמוגדר כ"רופא כירורג וגסטרואנטרולוג". באותם ימים היה אבני רופא אנונימי יחסית, אך נראה שהוא אחד היחידים שהיה מוכן לספק לאורלי וגיא את מה שרצו לשמוע. "אני בחיים לא אקח כימותרפיה", אמר אבני בראיון לתוכנית. "מרגע שמאבחנים חולה סרטן ועד יום מותו, המערכת ותעשיית הכימותרפיה מרוויחות 300 אלף דולר בממוצע. כימותרפיה לא נותנת כלום (לחולים), מלבד 300 אלף דולר (לתעשיית התרופות)".
ניתן לומר, במידה רבה, כי את הקריירה התקשורתית שלו החל אבני אצל אורלי וגיא. רק שנים מאוחר יותר יהפוך לאחד הקולות הבולטים של מתנגדי החיסונים בישראל במהלך תקופת הקורונה. הוא אפילו הקים מפלגה ורץ לכנסת תחת הטיקט של התנגדות לחיסונים, וזכה במעל 17 אלף קולות. לאחרונה נשלל רישיונו של אבני בידי משרד הבריאות, לאחר שנמצא כי זייף פנקסי חיסונים של ילדי גנים תמורת כסף.
אורלי וגיא לא הסתפקו בתחקיר הסנסציוני ששודר בפריים־טיים. בתוכנית הבוקר שלהם, ששודרה שלוש שנים מאוחר יותר, הציג מרוז מחקר שלטענתו מראה כביכול כי טיפולים כימותרפיים מאיצים את מחלת הסרטן. פרופ' יובל שקד, ראש המעבדה לחקר הסרטן בטכניון ומי שהוזמן לתוכנית על תקן מומחה, מיהר להבהיר כי מדובר בהגדרה מוגזמת של תוצאות המחקר, מה שלא מנע מהמשפט "טיפולים כימותרפיים עלולים להאיץ את מחלת הסרטן" להופיע בתחתית המרקע לאורך כל הראיון עימו. שקד האומלל הקפיד לומר שוב ושוב כי כימותרפיה היא הרע במיעוטו עבור חולי סרטן, וכי המחקר המדובר ממש אינו טוען את מה שמרוז מבקש שהוא יטען. "אנחנו לא אומרים להפסיק טיפולים", חזר שקד והדגיש, אבל מרוז היה בשלו. "אורלי ואני לא נלך לטיפול כימותרפי", הצהיר שוב ושוב.
"הם מאוד אנטי־ממסדיים. כל דבר שהממסד אומר, הם אוטומטית נלחמים בזה והם כל הזמן חיפשו את זה, כל הזמן ניסו להפריך דברים", אומר אדם שעבד איתם בתוכנית הבוקר. "זה נובע מהשילוב שבין הרצון להשיג רייטינג, לבין האמונה האמיתית שלהם. גיא הוא מאוד־מאוד אנטי־ממסד ואנטי־הכול בעצם, לדעתי גם סוג של אנטי־אנשים. הוא לא אדם חביב. אורלי לפחות חצי צבועה ומחייכת לאנשים בפנים, ואז מאחורי הגב שלהם פועלת אחרת. אבל גיא לא נחמד לאנשים גם בפנים".
אחד האנשים שסבל מנחת זרועם של אורלי וגיא ומחיבתם הרבה לסנסציות, היה השף רפי כהן, שהתמכר לסמים, סבל מבעיות נפשיות והידרדר לפת לחם. עיתונאים רבים התלבטו מה לעשות עם סיפורו של כהן, והחליטו שאין חשיבות ציבורית לפרסום הטרגדיה שלו, במיוחד לאור העובדה שפרסום כזה עלול להזיק לו עוד יותר. עד שהגיעו אורלי וגיא ועשו בדיוק את זה בתוכנית התחקירים שלהם ב־2019, בטענה שהם "רוצים לעזור לו".
הכתבה על רפי כהן הייתה מהרגעים הפחות מפוארים בקריירה העיתונאית של אורלי וגיא, כללה רדיפה אחרי השף שירד מנכסיו והפך להומלס, תיעוד שלו גונב אייפד, ופנייה לאמו לסייע לו מול המצלמות. מבקרי הטלוויזיה שחטו את התוכנית, שפים יצאו נגדם, וחלק מהאנשים שהתראיינו לתוכנית טענו שהגיעו אליה כי הובטח להם שהם מגיבים לסיפור אחר לגמרי. "הברנז'ה יכולה לקפוץ לי", אמרה אז וילנאי בתגובה אופיינית.
גורם שמכיר היטב את בני הזוג, מנסה ללמד עליהם סנגוריה. "חלק גדול מהשאלות שאורלי וגיא מעלים הן לגיטימיות, יש חלק גדול בציבור שחושב כמוהם ואין לו פתחון פה. איפה שיש דלת סגורה הם ייכנסו. זה נובע מאג'נדה עיתונאית, שבאה ממקום טוב. הם לא מוכנים שיסתמו להם את הפה".
"הם התחילו כזוג מהמם", אומר בכיר בתעשיית התקשורת. "אבל לאט־לאט הם נכנסו לדמויות הצדיקים שהם בנו לעצמם וזה התחיל לבלבל אותם, הכוח שלהם. בתחילת הדרך בערוץ 10 הבינו שהם פופולריים, והם נתנו פייט לקשת ולרשת בזמנו, אבל אז התחילו תביעות משפטיות ולא ידעו איך להיפטר מהם. מה שקרה להם זה שהם פתאום התחילו לחשוב שהם יותר חשובים ממנכ"ל הערוץ שלהם, מנכ"ל החדשות שלהם, מכולם. מראש הממשלה ועד אחרון האנשים הם יותר חשובים. וברגע שזה קורה לך אתה מאבד כיוון והסוף הוא רק עניין של זמן. אחרי שדירדרו אותם מכל הכיוונים הם החליטו ללכת נגד החיסונים, והגיעו לאנשים שמפיצים פייק ניוז ברמות קשות. לצערי יש אנשים שעדיין חושבים שאורלי וגיא הם שם דבר, והנזק שהם גורמים הוא בל יתואר".
"בתגובה לטענה של 'גורם בכיר ועלום במערכת הבריאות' על ה'אג'נדה המסוכנת והלא־ברורה שלנו': האג’נדה שלנו ברורה לחלוטין וכל מעשינו שקופים, זאת בניגוד להתנהלות (מושחרת ההסכמים) של משרד הבריאות. זה כמעט שנתיים שאנחנו קוראים, לומדים, מקשיבים ומראיינים עשרות רבות של רופאים, מדענים ומומחים, ומגלים עולם שלם של עובדות שנמנעות מהציבור.
"שום דבר לא עומד מאחורי ה'אג'נדה' שלנו מלבד רצון עיתונאי ואנושי להגיע לחקר האמת ולהביא את הקולות האחרים שלא מקבלים במה תקשורתית מספקת. פעם, לפני הקורונה, כשהעיתונות הממוסדת עשתה את עבודתה, היא הייתה שואלת שאלות ומטילה ספק, כפי שאמורים לעשות כלבי השמירה של הדמוקרטיה. אבל הדמוקרטיה הולכת ואוזלת כאן בכוחניות, בחסות משרד הבריאות ובליווי שירי הלל של עושי דברם בתקשורת.
"לטענה החצופה שאנחנו משתמשים בכוח שלנו כדי לגרום לאנשים לא להתחסן, נזכיר: אנחנו מחוסנים, ולא חשוב כמה פעמים ינסו לתייג אותנו כמתנגדי חיסונים. מחוסנים, לא רק לקורונה גם לשפעת ולדלקת ריאות והניסיון להפוך אותנו לדמון שפוגע בחיי אדם הוא השמצה בוטה ומבוהלת.
"קברניטי 'ידיעות אחרונות' בחרו לחפש 'אמירות קשות' עלינו מתחת לאדמה ופנו כמעט לכל מי שרק נשם לידנו בעבר, ולמרות שהצענו להסביר ולענות על כל השאלות הם סירבו. כי מה חשובה האמת והדיוק אל מול טינופת שאפשר אולי לנסות לדלות מאזובי הקיר? אין מאחורי עיסוקנו בקורונה כל מניע כספי או חומרי, אנחנו לא ממומנים בקמפיינים השמנים שמשרד הבריאות משלם לעיתונים גדולים ולערוצי התקשורת, אנחנו פשוט עושים את עבודתנו ללא מורא וללא משוא פנים.
"אבל זה לא קל לעיכול, כי מתברר שאנחנו גם צודקים ולראיה: כששידרנו את הסרט הראשון שלנו על מדיניות הסגרים, כולם יצאו נגדנו והתברר שצדקנו, גם בכירי משרד הבריאות בעבר ובהווה אומרים היום שהסגרים לא רק שלא מועילים - הם גם גורמים נזק ארוך טווח.
"כשדיברנו על התו הירוק וטענו שמדובר במדיניות טרגית מפלה ומפלגת ואין לתו שום ערך רפואי, כל כך כעסו עלינו והנה הוקלט שר הבריאות כשהוא אומר את המסר הזה בקולו. כשדיברנו על תופעות הלוואי ועל אי־סדרים הורמונליים, אמרו לנו שזה 'קשקוש בלבוש' והיום זה כבר מופיע בתגובות הרשמיות של משרד הבריאות כתופעת לוואי ברורה של החיסונים. כשמומחים טענו אצלנו שגם מחוסנים נדבקים ומדביקים לעגו לנו - והנה, רוב חולי האומיקרון מחוסנים. כששידרנו את הסרט השני שלנו שביקש לחכות עם חיסוני הילדים כי קורונה אינה מחלת ילדים, השתוללו במשרד הבריאות והגדילו לעשות כשעצרו את חיסוני השפעת בבתי הספר לטובת חיסון הקורונה, זאת כשידוע שבכל שנה מתים כעשרה ילדים משפעת וסיבוכיה והנה עתה מאושפזים בישראל כמעט אלפיים חולי שפעת - מספר דומה למאושפזי הקורונה בתקופה שהכניסו אותנו לסגר. כל זאת ועוד, אל מול הטעויות שעשו משרד הבריאות וכלי התקשורת בהפחדה חסרת תקדים ובתחזיות אימים - לבוא אלינו בטענות זה מגוחך. טוב יהיה שמשרד הבריאות יימנע מלהטיף לאחרים על פגיעה בבריאות. הנזקים בבריאות פיזית ונפשית לחיי אדם כתוצאה ממדיניותו ילוו אותנו שנים רבות הלאה.
"באשר לטענה כי 'הפקפוק בממסד הרפואי אינו דבר חדש עבורם' - הטענה מדויקת! כשעשינו את הסדרה בקשת 'לנצח את הסרטן' הוכחנו שקולונוסקופיה היא הבדיקה שיש לעשות כדי למגר את סרטן המעי הגס וקופות החולים יצאו בזעקות נגדנו באופן חסר תקדים – היום זאת כבר עובדה ברורה ומיושמת. חוץ מזה, כאדם חולה, אני, אורלי, פוקדת תדיר את ספסלי הממסד הרפואי ומוצאת שם לא מעט רופאות ורופאים שמזדהים איתנו לגמרי אבל פוחדים מהממסד הרפואי. זאת פעם ראשונה בתולדות המדינה שכלי תקשורת גדול מנסה לחסל ולצנזר ערוץ תקשורת קטן ועצמאי - אלה ימים חשוכים ואנחנו נעשה הכול כדי להדליק את האור".
