מחר (יום ו') יחלו ברוסיה הבחירות לנשיאות, שיימשכו שלושה ימים ויסתיימו כמובן באופן הכי צפוי שאפשר – הנשיא ולדימיר פוטין צפוי לנצח ולזכות בכהונה חמישית, של שש שנים, כנשיא רוסיה. הוא יכהן לפחות עד 2030, אז ישלים שלושים שנות הנהגה (מתוכן ארבע כראש ממשלה, בשנים 2012-2008).
7 צפייה בגלריה
פוטין. מרגיש שהמומנטום איתו
(צילום: Gavriil Grigorov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
7 צפייה בגלריה
נערכים להצבעה בקלפי במוסקבה. פוטין מול 3 מועמדים שיודעים שהם ניצבים
(צילום: EPA/YURI KOCHETKOV)
אף שמבחינה אלקטורלית הבחירות הללו הן הצגה אחת גדולה, וגם שלושת המועמדים הנוספים בהן, שלושתם חברי הבית התחתון של הפרלמנט, ה"דומה", מבינים היטב שהם ניצבים בהצגה, הרי שהמשטר מקפיד להתייחס אליהן בכובד ראש, לכאורה. בשבועות האחרונים מרבה הנשיא פוטין לסייר ברחבי רוסיה – במפעלי התעשיות הצבאיות, בבתי חולים, בבתי ספר ועוד, לאורך ולרוחב מדינת הענק, במטרה לחזק את תדמיתו בקרב הציבור הרוסי כמי שמעורה בחייו של האזרח הקטן. הוא גם מתראיין ומתייחס לסוגיות כלכלה, חברה, חינוך ובריאות.
כל זה הוא כמובן חלק מהצורך שרואה הקרמלין לחזק את הלגיטימציה הציבורית הפנימית בתוך רוסיה, גם אם הבחירות הן רק אמצעי להשגת המטרה הזו. מכיוון שלכולם ברור שהבחירות לא יביאו לעזיבתו של פוטין את הקרמלין, הרי שהדיון עובר להתמקד בניסיון להבין מה בכוונתו של פוטין לעשות בשש שנות כהונתו החמישית. השאלה הזו חשובה במיוחד כמובן לאור המלחמה הנמשכת באוקראינה וההידרדרות ביחסי רוסיה עם המערב ונאט"ו.
במידה רבה המצב בחזית הלחימה משרת כעת את הנשיא הרוסי ותורם לחיזוק תדמיתו – המומנטום נמצא כעת לצידה של רוסיה, בעקבות כישלון מתקפת הנגד האוקראינית בקיץ והמשך עיכוב האישור של חבילת הסיוע הצבאי מארה"ב לאוקראינה. למרות אבדות גבוהות מאוד של הצבא הרוסי, בקרב רבים יש תחושה שלנוכח הקשיים האוקראיניים, רוסיה עשויה לפתוח בשבועות הקרובים במתקפה מחודשת שתצליח לפרוץ את קווי ההגנה של אוקראינה לאורך החזית.
הדיכוי הפוליטי הגדול מאז ברית המועצות
הכלכלה הרוסית אמנם סובלת מהסנקציות הכבדות, אך באופן כללי מצליחה לתפקד טוב בהרבה משציפו, גם משום שהיא מגויסת כולה לטובת המאמץ המלחמתי, והתעשיות הצבאיות העצומות שלה פועלות בתפוקה כמעט מלאה ועובדות מסביב לשעון. הנשיא פוטין ממתין בסבלנות לבחירות בארה"ב בחודש נובמבר, ומייחל כנראה לניצחונו של דונלד טראמפ, מה שאמור במידה רבה לשרת את האינטרס הרוסי ולהעמיק את הפילוג במחנה מדינות המערב הדמוקרטיות, גם בסוגיית אוקראינה.
7 צפייה בגלריה
לרוסים כבר ברור - זאת מדינה במצב מלחמה. שלט בחירות במוסקבה
(צילום: EPA/MAXIM SHIPENKOV)
7 צפייה בגלריה
שלט של פוטין בסנט פטרסבורג לפני ההצבעה. מתכנן מתקפה בחזית?
(צילום: EPA/ANATOLY MALTSEV)
כל זה מתרחש במציאות פנימית רוסית שבה רוסקה למעשה לחלוטין האופוזיציה למשטרו של פוטין. התהליך הזה הואץ דרמטית עם הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני יותר משנתיים, והגיע לשיאו בחודש שעבר, עם חיסולו בכלא הרוסי של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני. עוצמת הדיכוי הפוליטי כיום בתוך רוסיה היא הגדולה ביותר מאז תקופת ברית המועצות, והמלחמה באוקראינה סייעה מאוד לפוטין לרסק לחלוטין כל תשתית אופוזיציונית למשטרו.
במציאות הזו, שבה לנשיא הרוסי יש מעט מאוד מעצורים מבית ותחושת מומנטום בשדה הקרב באוקראינה, ייתכן מאוד שפוטין ממתין עד לאחר הבחירות כדי לנקוט מהלכים משמעותיים יותר. אחת האפשרויות למשל היא שהוא יורה על גיוס מילואים גדול, שני במספר, לאחר הגיוס של ספטמבר 2022. כזכור, בעקבות הגיוס ההוא נמלטו מרוסיה מאות אלפי גברים בגיל גיוס, וזה כמובן צעד שאינו פופולרי מבית. ובכל זאת, פוטין עשוי לנקוט אותו כדי לנצל כמה שיותר את הקשיים האוקראיניים בחזית ולהוציא לפועל מתקפה מחודשת לאורך קו החזית.
אסטוניה ומולדובה על הכוונת
ברוסיה פנימה כבר ברור לכולם שהמדינה במצב מלחמה: לכך מופנים רוב רובם של משאבי המדינה, והמלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב. ההבנה הזו מסייעת למשטר לייצר תחושת אחדות ולכידות מול מה שהוא מציג כ"מערב הקולקטיבי" שמעוניין להחליש ולהכניע את רוסיה. אפשר להבין זאת גם מחומרת ההתבטאויות של בכירים במשטר הרוסי, כמו למשל הנשיא לשעבר וסגן ראש "המועצה לביטחון" של רוסיה דימיטרי מדבדב.
אבל גם ללא גיוס מילואים, פוטין עשוי לנסות ולבחון את נחישותן של ברית נאט"ו ומדינות המערב. זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בהאצת הניסיונות לערער את המשטר במולדובה, ששואפת להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו, באמצעות שימוש בחבלים האוטונומיים הפרו-רוסיים במדינה – טרנסניסטריה וגגאוזיה.
7 צפייה בגלריה
דמיטרי מדבדב בעצרת בחירות. מייצרים תחושת אחדות ולכידות
(צילום: EPA/EKATERINA SHTUKINA / GOVERNMENT PRESS OFFICE / POOL)
אם פוטין יגיע למסקנה שמדינות המערב חלשות ומפוצלות, ושנאט"ו אינה נחושה מספיק – למשל אם טראמפ ייבחר וישוב לבית הלבן ויחליש את הברית, הוא עלול לנסות ולבחון את רמת המחויבות של נאט"ו לסעיף 5 – ערבות ההגנה המשותפת של חברות הברית שבמסגרתה נחשבת התקפה על חברה אחת להתקפה על כולן.
רבים סבורים שבתסריט כזה עלול פוטין לנסות ולתקוף למשל את השכנה הקטנה אסטוניה, אחת התומכות הגדולות והקולניות ביותר של קייב. אבל גם אם זה לא יקרה, אפשר בהחלט לצפות שפוטין ימשיך במאמציו להחליש את מדינות המערב הדמוקרטיות, תוך קידום כוחות אנטי-ממסדיים מהימין הקיצוני ומהשמאל הקיצוני, עידוד כאוס והחלשת הממסדים באותן מדינות.
