השיחות לעסקת חטופים יצאו לדרך בקטאר, כשברקע לחץ אמריקני כבד - וגם שאלות בנוגע ל"מנדט" שקיבלה המשלחת הישראלית. בקטאר החל אמש (ב') המשא ומתן הלא-ישיר בין ישראל לחמאס, אחרי שבועות ארוכים של המתנה לתשובת ארגון הטרור למתווה שגובש בפסגת פריז. בראש צוות המשא ומתן הישראלי שהגיע לדוחא עומד ראש המוסד דדי ברנע, וחברים בו גם אלוף במיל' ניצן אלון שמופקד על המאמץ המודיעיני לשחרור החטופים וסגן ראש השב"כ.
5 צפייה בגלריה
ברנע, נתניהו ואלוף במיל' אלון. המשלחת הישראלית בקטאר, עם מנדט מצומצם
(צילום: יריב כץ, אלי מנדלבאום, דובר צה"ל)
"המשא ומתן הותנע ויצא לדרך", אמר גורם ישראלי – שהדגיש: "זה הולך להיות תהליך ארוך, קשה ומורכב. צריך הרבה מאוד סבלנות". בישראל חוששים מאופטימיות רבה מדי בקרב משפחות החטופים, והגורם ציין בהקשר זה: "חשוב שהמשפחות של החטופים, שהן הכי חשובות לנו, ידעו שנעשית עבודה קשה מסביב לשעון, אבל זה ייקח זמן ויהיה קשה ומורכב".
ראש המוסד ברנע צפוי כנראה לחזור כבר הלילה לישראל, וינהל את המגעים מהארץ. בביקור אמש נפרס צוות עבודה בדרג בכיר שמורכב מאנשי המוסד, אמ"ן ושב"כ. אלו יישארו בדוחא כמה ימים, ויהוו את התשתית להמשך המו"מ. ברנע צפוי לנסוע שוב לדוחא גם בהמשך.
לצד ראש ממשלת קטאר מוחמד א-ת'אני שמוביל את מאמצי התיווך של דוחא, בקטאר שוהה גם נציג בכיר ממצרים שמלווה מקרוב את השיחות. בניגוד למשלחת שיצאה לפסגה בפריז בחודש שעבר, הפעם ראש השב"כ רונן בר לא הצטרף. אחת הסיבות לכך היא החלק המרכזי של שב"כ במבצע הצבאי שמתנהל כעת בבית החולים שיפא בעזה, וגם המתיחות הכללית בימי הרמדאן ופעילות סיכול הטרור שמוביל הארגון.
השיחות הלא-ישירות בדוחא יתנהלו בפורמט דומה לזה שהיה במגעים לעסקת שליט לפני 13 שנה: המשלחת הישראלית תשהה במבנה אחד, בעוד נציגי חמאס ישהו במבנה אחר – אך לא רחוק. המתווכים מטעם קטאר "ידלגו" ביניהם, וינסו לגשר את הפערים. גורם ישראלי אמר כי חברי המשלחות לא יראו זה את זה, במה שמכונה "שיחות קרבה" או "שיחות פינג-פונג".
הצוות הישראלי הגיע עם "מנדט" שאושר שלשום על ידי קבינט ניהול המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני, עם הגבלות מסוימות: במהלך הדיונים שהתקיימו שלשום הציגו השרים בשני הקבינטים "קווים אדומים" – ולא קיבלו את כל הבקשות שהציג צוות המו"מ. "הם לא אמרו על שום דבר 'לא', אבל סידרו מספרים שהם איפשהו קצת יותר מפריז, אבל עדיין הרבה פחות ממה שחמאס רוצה", הסביר בכיר ישראלי. "הדרג המדיני גם נתן מענה לעוד כל מיני סוגיות", ציין. נתניהו הורה גם לצמצם את מידת הגמישות של הצוות, בנוגע למספר האסירים הביטחוניים שדורש חמאס למספר שישראל מוכנה לשחרר.
5 צפייה בגלריה
הקבינט המדיני-ביטחוני, ארכיון. השרים לא קיבלו את כל הבקשות של צוות המו"מ
(צילום: קובי גדעון /לע"מ)
בעוד ברנע מסתכל על "חצי הכוס המלאה" וסבור שהמנדט שנקבע מספיק טוב עבור התנעת המו"מ, גורמים בכירים אומרים שאלוף במיל' אלון הביע מורת רוח מצמצום המנדט – והתלבט אפילו אם לצאת לדוחא. אלון אמר בדיון בקבינט שלדעתו יש כאן פספוס הזדמנות, ושהדבר עלול להכשיל את המגעים לעסקה. בכיר ישראלי אמר אמש כי המנדט שקיבלו חברי המשלחת הוא "מספיק טוב" כדי לאפשר התקדמות במגעים, ו"לראות אם חמאס רציני".
בישיבה שלשום של הקבינט המדיני-ביטחוני, יצוין, השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' התנגדו למנדט שנקבע וליציאת המשלחת לדוחא. בן גביר אף אמר בדיון שבכלל לא צריך לעשות עסקה – ובמקום זאת קרא להיכנס לרפיח. מסר דומה השמיע בשבוע שעבר גם סמוטריץ', שמתח ביקורת על "חסידי העסקה בקבינט המלחמה ובמערכת הביטחון".
לחץ אמריקני כבד: "לא נקבל לא"
בצוות המשא ומתן חוששים כאמור שחידוש השיחות יעורר אופטימיות רבה מדי בקרב משפחות החטופים – וגורם מדיני שבקיא בשיחות קרא להנמיך ציפיות ואמר שהסכם לא יושג במהירות. "זו פעם ראשונה שהולך להיות מו"מ פרטני על ההסכם וחייבים להבין שכל פסיק שמשתנה בו, כל מילת קישור, כל מילה וכל תוכן – ייקח הרבה מאוד זמן לנהל", אמר. הוא הדגיש כי המו"מ האמיתי הוא מול מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר: "יש חמאס-חוץ שנמצא בקטאר וחמאס-פנים שנמצא במנהרות, ולוקח בין 24 ל-36 שעות להעביר כל מסר. המו"מ הוא לא מול חמאס-חוץ, שלו אין כוח וגם לא יכולת החלטה, אלא רק מול סינוואר שנמצא במנהרות. זה מקשה מאוד על התהליך".
5 צפייה בגלריה
"בין 24 ל-36 שעות עד שהנהגת חמאס-עזה מקבלת מסר מחמאס-חוץ". סינוואר, שמתחבא במנהרות ברצועה
(צילום: EPA)
מנגד, בוושינגטון מביעים אופטימיות שניתן להגיע לעסקה. גורם בכיר בממשל האמריקני העריך אתמול בערב כי הצדדים יצליחו להגיע בסופו של דבר להסכם שיכלול גם הפסקת אש, חרף המכשולים הרבים. "כל הצדדים, כולל ישראל, חמאס, קטאר ומצרים, מרגישים עכשיו את הלחץ האמריקני הכבד. לא נקבל לא", אמר הגורם הבכיר.
גם יועצו לביטחון לאומי של הנשיא ג'ו ביידן, ג'ייק סאליבן, העריך אתמול שניתן להגיע לעסקה בשיחות בקטאר. בתדרוך לתקשורת ציין סאליבן כי ההצעה החדשה שהגיש חמאס, בתשובה למתווה שגובש בהסכמת ישראל בפסגת פריז, כוללת אמנם "תנאים חדשים", שחלקם נתפסים על ידיה כמוגזמים מדי, אך הביע תקווה שניתן יהיה למצוא פתרון בשיחות בקטאר – שבהן נכנסים לדבריו נציגי הצדדים לפרטי הפרטים של העסקה.
סאליבן הביע תקווה שיימצא פתרון כבר בימים הקרובים: "אנחנו מאמינים שעסקה היא אפשרית, שאנחנו אמורים להשיג אותה ושזו הדרך הטובה ביותר להחזיר את החטופים הביתה ולהקל על הסבל של האזרחים בעזה. מנקודת המבט שלנו – אנחנו בארה"ב נמשיך לדחוף לזה". הוא ציין כי זו גם הייתה אחת הסוגיות בשיחת הטלפון הערב בין הנשיא ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו, שיחה ראשונה בין שני המנהיגים אחרי יותר מחודש, שנערכה בצל המתיחות הגוברת ביניהם.
וטו ישראלי על שמות מחבלים "כבדים"? הפשרה האפשרית
ההערכה היא שסוגיית מספרי האסירים שחמאס דורש לשחרר לא תהיה אבן הנגף המרכזית בשיחות, ודווקא פה ניתן יהיה להגיע לפשרה לפי המודל שגובש בעסקה לשחרור גלעד שליט ב-2011: לפי המודל הזה, לישראל תהיה זכות וטו על כל אחד מהשמות של האסירים ה"כבדים" שחמאס ידרוש לשחרר. הדבר יאפשר לישראל חופש פעולה לפסול את השמות הבעייתיים שארגון הטרור מעלה, כגון מרואן ברגותי, עבדאללה ברגותי ואחמד סעדאת.
5 צפייה בגלריה
"מאמינים שאפשר להגיע לעסקה". היועץ לביטחון לאומי בארה"ב, ג'ייק סאליבן
(צילום: REUTERS/Violeta Santos Moura)
חמאס, נזכיר, דורש לקבוע את זהותם של 150 אסירים "כבדים", בהם רוצחים ששפוטים למאסרי עולם – אותם הוא מבקש לשחרר בתמורה לשחרור חמש חיילות חטופות. דרישה מרכזית נוספת שלו, שתהיה כנראה מכשול מרכזי יותר, היא לאפשר חזרה מלאה של כל הפליטים הפלסטינים לצפון הרצועה במהלך הפסקת האש הזמנית. ישראל מתנגדת לכך וסבורה שהדבר יהווה למעשה ניצחון עבור חמאס. גם השרים בני גנץ וגדי איזנקוט מסתייגים מכך, ובישראל מוכנים לחזרה מדורגת של נשים וילדים בשלב הראשון.
במוקד השיחות עומד כאמור המתווה שגובש בפסגת פריז השנייה, שמציע הפוגה זמנית למשך שישה שבועות ובמהלכה ישוחררו כ-40 חטופים – נשים, ילדים ומבוגרים (מתוך 134 שמוחזקים בשבי, ולפחות 35 מהם אינם בחיים). זאת בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים ושינויים בכל הנוגע למתחולל ברצועת עזה. המגעים מתחדשים כעת אחרי ימים ארוכים של המתנה לתשובת חמאס למתווה, שאמנם הוגדרה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כ"מפורכת", אך בכל זאת הובילה להסכמת ישראל לחידוש המו"מ.
ישראל סירבה בתחילת החודש לשלוח נציגים לשיחות שתוכננו להתקיים בקהיר – אחרי שחמאס סיפק אז תשובה חלקית בלבד. בשבוע שעבר סיפק חמאס תשובה חדשה, כשלפי דיווח שפורסם אמש ב"ניו יורק טיימס" ארגון הטרור התגמש וכבר אינו דורש הסכמה מראש על הפסקת אש מוחלטת. בתשובה שסיפק, כך לפי הדיווחים, הוא דורש לשחרר בשלב הראשון 800 מחבלים תמורת 40 חטופים – חמש חיילות, שבע נשים, 15 גברים מבוגרים ועוד 13 צעירים פצועים וחולים.
הפגנה בת"א בדרישה ל"עסקה עכשיו"
(צילום: דנור אהרון)
לצד שאלת מספר המחבלים שישוחררו בעסקה וזהותם, וכן החזרת פליטים לצפון הרצועה, ישראל מתנגדת גם בתוקף לדרישת חמאס לאפשר "ערבות" של רוסיה וטורקיה לעסקה. נקודה בעייתית נוספת היא הסירוב של חמאס למסור רשימת שמות של חטופים חיים שישוחררו בפעימה ההומניטרית. חמאס דורש קודם כל הפוגה של שבוע, בטענה שרק אז יצליח לאסוף את השמות של החטופים המשוחררים. בישראל חוששים שמדובר בפתח לתרמית דומה לזו שהייתה בעסקת החטופים הראשונה, שהתפוצצה לאחר שחמאס טען ש"אין לו 10 נשים וילדים חיים" – טענה שישראל סברה שהיא שקרית.
פורסם לראשונה: 22:25, 18.03.24
