200 ימים מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר, וצה"ל עדיין לא עמד ביעדיו באף אחת מזירות הלחימה. רוב כוחות צה"ל נסוגו משטח רצועת עזה בשבועות האחרונים, בעוד רוב בכירי חמאס לא חוסלו - ו-133 חטופים ישראלים עדיין בשבי.
צעדה למען החטופים בת"א, אמש
(צילום: הילי ברוק / עמיר טרקל)
דשדוש בעזה
רוב חטיבות חמאס אומנם הוכרעו בשטחים שבהם צה"ל תמרן ויצא, אך בהיעדר פעילות מדינית, בכל שכונה ועיירה שממנה יצאו הלוחמים ניכרים סימני התאוששות של שלטון הטרור ומחבלים שצצים מההריסות. מנגד, אלפי לוחמים מתאמנים בבסיסי הדרום וממתינים לאור ירוק מהממשלה לפעול גם בעיירות מרכז הרצועה וברפיח - שבהן צה"ל עדיין לא תמרן. גם לאחר שארה"ב תאשר לישראל לתמרן ברפיח במתכונת מוגבלת או נרחבת בשל כמיליון הפלסטינים שדחוסים בה, הצבא צפוי לפעול בה במשך מספר שבועות בצורה עצימה, ואז לצאת ואז לשוב לפשיטות חוזרות נגד כוחות חמאס שיישארו באזור - וחוזר חלילה בהיעדר שלטון עזתי שאינו חמאס.
כך אירע למשל רק בימים האחרונים, כאשר מטחים שוגרו לעבר שדרות ואזור אשקלון מעיירות שבהן צה"ל כבר תמרן ואף פשט בחזרה: בית חאנון ובית לאהיה, שאליה צפויים לשוב חיילים ביממה הקרובה לפעולה מוגבלת.
בשורה התחתונה, קרבות הרואים והקרבה של החיילים הביאו לכך שרוב גדודי חמאס נפגעו קשה, אך חלק מהמחבלים שלהם עדיין פועלים, יורים רקטות ומתעמתים עם צה"ל. כרגע נותרו עוד שישה גדודים בערך - חצי מהם ברפיח, וחצי מהם בדיר אל-בלח ובנוסייראת שבמרכז הרצועה, שלא טופלו בכלל מתחילת התמרון. ביתר הרצועה פועלים מחבלים שלא מתפקדים כמסגרת של גדוד או חטיבה, אבל כן מבצעים פעולות גרילה של בודדים נגד הכוחות. בהיתקלות כזו בבית חאנון שבצפון הרצועה נהרג במהלך החג רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת, גשש ששירת בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה.
תקועים גם בצפון
הזירה הצפונית ממשיכה במקביל כבשלה: מטחי רקטות, טילים מדויקים ומזל"טים מתאבדים מדי יום, בשגרה שנורמלה מימי קרב לחודשי הסלמה בלתי נגמרים. עשרות אלפי ישראלים עדיין לא יכולים לשוב לבתיהם בחבל ארץ ישראלי שלם שננטש - מבלי שפרצה מלחמה עם חיזבאללה. צה"ל מצדו תוקף יעדים משמעותיים של חיזבאללה מעת לעת גם מצפון-מזרח לביירות, וחיסל מפקדי שטח בחיזבאללה גם שלשום וביום חמישי.
מפרוץ המלחמה חיזבאללה הודה שנהרגו 287 מפעיליו, ובצה"ל מעריכים שיש יותר. בנוסף נהרגו עשרות מחבלים מארגוני טרור נוספים שפועלים בלבנון, בהם מחמאס, אמל וג'מעה איסלאמיה. בין היתר חוסלו מפקדי שטח בכירים בחיזבאללה, כולל מפקד כוח רדואן ובכירים במערך הרקטות.
בצד המדיני, פריצת דרך במגעים שדעכו בין ארה"ב וצרפת לממשלת לבנון וחיזבאללה בתוכה - עדיין אין. במערכת הביטחון מעריכים שרק הפסקת הלחימה בעזה תעצור את האש גם בצפון. זאת, בשעה שצה"ל כבר נמצא ביום שאחרי - מסבבי מינויים, התפטרויות בכירים, חזרה לתרגילים ושגרה צה"לית במקביל ללחימה.
בדרום: רבים חזרו לבתים, מערכת החינוך במצוקה
למרות שביישובי עוטף עזה שאינם מוגדרים "אדומים" או "שטח צבאי סגור" החיים חזרו למסלולם פחות או יותר, המציאות עדיין מורכבת והרשויות מתמודדות עם הרבה קשיים, בעיקר בתחום החינוך. להבדיל מיישובי הצפון, החזרה הביתה ליישובי העוטף ודאית יותר, לפחות מבחינת המדינה אשר הודיעה כי בתחילת חודש יולי יסגרו כל מוקדי הפינוי ברחבי הארץ.
בתי הספר בעוטף עזה נפתחו מחדש במתכונת אחרת, באזורים עורפיים, ויש מענה לילדים ולתלמידים. אבל זה רחוק מלהיות מה שהכירו לפני 7 באוקטובר. ברשויות המקומיות מתקשים לגייס מורות, מורים, אנשי חינוך ומדריכים לחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים ומושבים. המצוקה אדירה ומקשה על תפקוד מערכות החינוך. קיים גם מחסור בעובדים סוציאליים במרכזי החוסן ואין טיפולים עקביים לילדים ולבני נוער ששבו הביתה וסובלים מפוסט-טראומה.
המצב דומה גם בשדרות, שאליה חזרו 85% מהתושבים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שיש עדיין מורות ומורים, תושבי הדרום, שפונו מבתיהם ועדיין לא חזרו הביתה ולא מגיעים לעבודה. בנוסף, ברשויות המקומיות דורשים ממשרדי הממשלה לייצר בדחיפות מנגנון לעידוד העסקתם של צוותי חינוך, שכן ללא תגמול ראוי - לא יהיו צוותי חינוך שכל כך נחוצים. ללא מערכות חינוך חזקות, מתריעים ראשי הרשויות בעוטף כבר שבועות, לא יהיה שיקום אמיתי. בינתיים, ישנן הצעות מגוונת לשיפור המצב, אבל בשטח לא רואים דבר. המחסור קיים ולעיתים בבתי הספר מתבטלים שיעורים או נדחים בגלל מחסור במורים או עובדי חינוך אחרים.
החטופים: 133 עדיין בשבי, חשש כבד לגורלם
ב-7 באוקטובר נחטפו מיישובי עוטף עזה והבסיסים הצבאיים מסביב 253 איש ואישה. הם הצטרפו לארבעה ישראלים שנמצאים בשבי קרוב לעשור - אברה מנגיסטו, הישאם א-סייד, אורון שאול והדר גולדין. המשא ומתן עם חמאס תקוע, בצל התעקשות ארגון הטרור על התחייבות ישראלית לסיום המלחמה וחזרת כל העזתים לצפון הרצועה - ובימים האחרונים לא נמצא אפילו גורם אחד שהביע אופטימיות שעסקה תצא לפועל בקרוב.
לאורך חצי שנה של מלחמה שוחררו רק חלק מהחטופים: ב-20 באוקטובר שוחררו שתי אזרחיות אמריקניות, אם ובת שנחטפו בעת ביקור משפחתי בנחל עוז. יומיים לאחר מכן שוחררו גם יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, שתי נשים מבוגרות, חברות קיבוץ ניר עוז. בני זוגן, עודד ליפשיץ ועמירם, קופר עדיין בשבי. ארבע הנשים האלה היו היחידות שארגון הטרור שחרר ללא תמורה.
קריאת שמות החטופים בכיכר ספר, חיפה
בסוף אוקטובר חילץ כוח של צה"ל והשב"כ את התצפיתנית אורי מגידיש, ובמבצע נוסף בשם "יד הזהב" חולצו מרפיח לואיס הר ופרננדו מרמן שנחטפו מניר יצחק. במבצעים אחרים חילץ צה"ל 8 גופות חטופים, מרביתם נרצחו בשבי. טרגדיה נרשמה לאחר ש-3 חטופים הצליחו להימלט משוביהם ולהגיע קרוב לכוחות צה"ל בשג'עייה, אך הם נורו בשוגג ונהרגו: אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים.
בין 24 בנובמבר ועד 30 בנובמבר התקיימה עסקת שחרור חטופים שבמסגרתה שחרר ארגון הטרור חמאס 81 ישראלים (מתוכם גם רוני קריבוי - בעל אזרחות רוסית), 23 תאילנדים ופיליפיני אחד. מלבד קריבוי לא שוחררו כלל גברים מעל לגיל 19 ולמעשה העסקה התמקדה באמהות, סבתות, נשים וילדים כשמשפחות רבות נאלצו להשאיר את אב המשפחה מאחור. בתמורה, ישראל הסכימה להפסקת אש זמנית ושחררה 240 אסירים פלסטינים שהואשמו בטרור.
7 צפייה בגלריה
הפגנה להחזרת החטופים ונגד הממשלה בשער בגין של בסיס הקריה
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
היום (רביעי), היום ה-201, נמצאים בשבי בעזה 133 חטופים. ביניהם נשים, קשישים ופעוטות כשהחטוף הצעיר ביותר הוא כפיר ביבס, שנחטף כשהיה רק בן 9 חודשים. כפיר, אחיו אריאל, אימו שירי ואביו ירדן הם המשפחה היחידה שנותרה במלואה בשבי. החטוף המבוגר ביותר הוא שלמה מנצור בן 86 מכיסופים. בשבי נמצאות חמש חיילות, לצד 9 נשים צעירות נוספות ו-5 נשים שנרצחו וגופותיהן מוחזקות ברצועה גם כן.
החטופות ששבו תיארו במספר ראיונות את התנאים הקשים בשבי: רעב, מחסור במים, החזקה מתחת לקרקע במנהרות ללא חמצן, הימצאות חטופים בכלובים, פגיעות מיניות והתעללות פסיכולוגית. כמו כן, ככל שעוברים הימים, כך עולה מניין החטופים שזמנם אזל והם לא שרדו את התנאים בשבי, נכון להיום צה"ל הודיע לקרוב ל-40 משפחות כי יקיריהם נרצחו ומוחזקים בשבי.
בדומה למאות אירועים דומים, התאספו אמש (שלישי) אלפי מפגינים בכיכר החטופים ובשערי הקריה במחאות ומיצגים שונים הקוראים לעסקת חטופים עכשיו. פעילים אף התיישבו בכניסה לשער שאול כשפיהם חסום בדבק וידיהם קשורות וצבועות באדום. בסיום המיצגים וההפגנות יצאו המוחאים בצעדה ברחבי תל אביב. הם קראו לאנשים לצאת מהבתים, להפסיק לשבת בברים ולהצטרף אליהם בקריאה לשחרור החטופים כולם. הם צעדו מערבה דרך רחוב שאול המלך, לאבן גבירול ואז המשיכו על רחוב דיזינגוף ללב העיר.
מפוני הצפון עזבו בדמעות, וטרם חזרו
200 ימי מלחמה חלפו ובניגוד לדרום, שם ברורה המשימה, בצפון כבר עייפו מהבטחות להחזרת "תחושת הביטחון". הממשלה מתמהמהת בהכרעת המלחמה ופתרון המצב הביטחוני ולא מסוגלת עדיין לייצר אפילו תמונת תקווה שהצפון יזכה סוף סוף לסיוע ועידוד שיביא אותו לצמיחה ושגשוג כמו שמעולם לא עשו גם ממשלות העבר.
עם פרוץ מתקפת הטבח בדרום לא חיכו ביישובי גבול לבנון לקריאת השכמה ברורה יותר ומעל 80 אלף תושבים נטשו את בתיהם מאימת חדירת כוחות רדואן. כעבור כשבוע החליטה הממשלה על פינוי היישובים הסמוכים ביותר לגדר והעניקה "מענקי פינוי" לכ-61 אלף מפונים ששוכנו בבתי מלון ובמרכזי קליטה, ועם הזמן עזבו ושכרו דירות זמניות שהפכו כבר למגורי קבע.
כ-20 אלף תושבים, בקיבוצים ובמושבים וביישובים במרחק של 5 קילומטרים מהגבול נותרו מאחור ללא פיצוי וללא הכרה במצבם הייחודי והם חיים מאז בשטח מלחמה כאשר המרכז הכלכלי, בקריית שמונה למשל, נטוש ושירותי החינוך, המסחר והבריאות משובשים. ובינתיים, בצל תקיפות אינטנסיביות של צה"ל בלבנון ל"ניקוי" שטחי של כוחות החיזבאללה, מחבלי ארגון הטרור הלבנוני ממשיכים לירות לעבר יישובי הצפון ולהפגיז את הבתים הנטושים בירי נ"ט ישיר.
רותי מוזס אוסדון מקריית שמונה נאלצה לציין את ליל הסדר עם עשרות בני משפחתה, מזרחי ואוסדון, בבית ששכרו במושבה מגדל. היא סיפרה כי "הייתה אווירה קשה, אבי בן 80, מוותיקי קריית שמונה, עזב את ביתו בדמעות ומאז חי בבית הזמני במגדל. שמחת חג מהולה בהמון כאב וחוסר ודאות. עשינו הכול כדי לתת לילדים תחושת חג, אבל החג כאן לא דומה בשום צורה להתנהלות שלנו בבית. התחושה, האווירה והביתיות היו חסרות לנו. התפללנו לחגוג את הסדר הבא בבית שלנו ולחזרת כל החטופים לבתיהם, אבא נשא תפילה מיוחדת עבורם".
המצב האזורי: מזרח תיכון בוער
בשבועות האחרונים עלה משמעותית החשש במזרח התיכון ממלחמה אזורית, אחרי שישראל חיסלה את בכיר כוח קודס חסן מהדווי בדמשק - ואיראן בתגובה שיגרה מתקפת טילים וכטב"מים חסרת תקדים, שפגעה בין השאר בבסיס נבטים. ישראל, לפי שעה, החליטה להגיב למתקפה האיראנית בשליחת מסר ממוקד לטהרן, עם פגיעה במערכת הגנה אווירית שמגינה בין השאר על המתקן הגרעיני בנתנז. איראן מצידה החליטה לא להגיב לתקיפה, אך אתמול איים הנשיא ראיסי כי ישראל "תושמד" אם תתקוף בשטח ארצו.
בנוסף, החות'ים ממשיכים במתקפות שלהם בים האדום - שם הם מתעמתים בעיקר עם הקואליציה שהקימה ארה"ב להגנה על כלי השיט שעוברים שם. בחזית נוספת, ממשיך הבית הלבן במאמצים להוביל לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה - ולפי דיווחים שונים, אחרי שהמגעים נתקעו בגלל המלחמה, כעת הם כבר נמצאים ממש "בשלבים הסופיים". אחד המכשולים העיקריים הוא מחוות שישראל תצטרך לעשות כלפי הפלסטינים, שלהן צפויים להתנגד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
פורסם לראשונה: 22:45, 23.04.24
