שנת הלימודים האקדמית שתיפתח ביום ראשון תהיה גם השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל" - עשרות אלפי סטודנטים מגויסים למילואים, ירי רקטות, כטב"מים, סטודנטים ואנשי סגל מפונים והתנהלות בשגרת חירום. מנתוני האוניברסיטאות והמכללות עולה כי בשנת הלימודים האקדמית שעברה, 1 מכל 5 סטודנטים שירת במילואים – כ-70,000 סטודנטים. גם השנה צפויים לשרת עשרות אלפים.
ערב פתיחת שנת הלימודים מתחייבים ראשי האוניברסיטאות להמשיך להעניק תמיכה ומעטפת למילואימניקים כדי לצמצם את הפגיעה, ולסייע להם לצלוח את התואר. הם מוטרדים מהקיצוץ הצפוי בהשכלה הגבוהה, קוראים להפניית תקציבים כדי להתמודד עם האתגרים ומודאגים מתופעה מתרחבת של חרמות על מוסדות וחוקרים ישראלים.
נשיא אוניברסיטת בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר כי "מיד לאחר ה- 7.10.23 פרץ גל עכור של חרמות אקדמיים על מוסדות וחוקרים ישראליים. החל מסירוב להשתתף בכנסים, ביטול פרסומים משותפים, עיכוב בהעברת המלצות או ביקורת עמיתים ועד לקריאה לאוניברסיטאות ומכוני מחקר לבטל את הקשרים האקדמיים עם מוסדות ישראלים או להפסיק תרומות ולהסיט השקעות בחברות המשתפות פעולה עם אנשי אקדמיה או גופים ישראלים". גם פרופ׳ אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, אמר כי מעמדה האקדמי של ישראל הושפע מאירועי השנה החולפת.
חיימוביץ הוסיף כי מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסה תחת האלונקה כבר בתחילת המלחמה. "כל הסיוע שהגשנו בשנה שעברה למילואימניקים מומן ברובו הגדול על ידי המוסדות, השתמשנו בכספים פנימיים בכדי לייצר פתרונות למילואימניקים סטודנטים וסגל. השנה כבר אין לנו מהיכן לקחת. אנחנו מבינים את הצורך הכללי בשל המלחמה, אבל הקיצוץ יפגע באופן ישיר במילואימניקים עצמם וגם ביכולת העתידית להמשיך ולפתח טכנולוגיות ביטחוניות".
פילוח לפי תחומי הלימוד מראה כי שיעור גבוה מהסטודנטים שמשרתים במילואים לומדים בפקולטות להנדסה, רפואה ומשפטים. השלכות המלחמה באות לידי ביטוי באופן מובהק בבחירת תחומי הלימוד: האוניברסיטאות מדווחות על עלייה בשיעורי הסטודנטים הפונים ללימודי מקצועות טיפוליים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. כמו כן נמשכת העלייה בפנייה למקצועות החינוך, ובמקביל גם לתחומי הטכנולוגיה וההנדסה.
באוניברסיטת אריאל מדווחים על גידול של 15% במספר הסטודנטים שיתחילו השנה ללימודי רפואה. פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל, "לאור המלחמה אנו רואים שינוי בביקוש למקצועות הרפואה והבריאות ואני מעריך כי הדבר נובע מהצורך שנוצר בחברה לטיפול בנפגעי המלחמה בגוף ובנפש".
גם אוניברסיטאות בר אילן, אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה הפתוחה מדווחות על עלייה בשיעורי הרישום למקצועות הטיפול והרווחה כמו עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, ופסיכולוגיה.
באוניברסיטה העברית נרשמה עלייה של 35% בביקוש לחוגים בבית הספר לחינוך, 30% בלימודי עבודה סוציאלית, וכן 19% ללימודים בבית הספר לאחיות. במקביל הובילה המלחמה לעלייה משמעותית בביקוש ללימודי שפה וספרות ערבית (40%) ולימודי אסלאם והמזרח התיכון (31%).
מנתוני הטכניון בחיפה, שספגה לא מעט רקטות, עולה שהמלחמה אינה פוגעת במגמת ההרשמה ללימודים. נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר כי "את שנת הלימודים תשפ"ה נפתח כנראה תחת איומי ירי רקטות. הטכניון הוא כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם המוגנת ישירות באמצעות טכנולוגיות שפותחו על ידי בוגריה - וכיפת ברזל, קלע דוד וחץ הן רק דוגמאות ספורות לכך".
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר אילן מדגיש, כי תקציב ההשכלה הגבוהה היא הבסיס לשיקום ישראל ביום שאחרי הלחימה: "הידענות, ההון האנושי, הפיתוחים הטכנולוגיים, הם אלה שמבדילים אותנו ממדינות האזור. אסור לנו להוריד את הרגל מהגז. בזמן שאנחנו נלחמים, עולם המדע עובר מהפכות. אם לא נדע לשמר את הקיים נהפוך, כמדינה, ללא רלוונטיים".
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, אמר: "אנו פותחים שנה שנייה של לימודים בצל המלחמה, עם כל המורכבות שהיא נושאת בחובה. במסגרת הנסיבות המרוכבות, אנו מצליחים לקיים את המטרות שהצבנו לעצמנו, ולהנגיש השכלה גבוהה למגוון רחב של אוכלוסיות".
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, "אנו מתמודדים עם אתגרים אקדמיים נוספים שהמלחמה מביאה אתה כמו חרמות על האקדמיה הישראלית ושיתופי הפעולה בתחומי המחקר. כאוניברסיטה שנמצאת בצפון וחווה מקרוב את המלחמה בלבנון, אנו למשל רואים פגיעה בתוכניות בינלאומיות הבאה לידי ביטוי בחשש של סטודנטים מחו״ל להגיע ללמוד בישראל. אנו פועלים לצמצום הפגיעה ולהעניק לסטודנטים שלנו את החוויה האקדמית הטובה והבטוחה ביותר".
בהתייחס להתמודדויות עם סוגיות הנוגעות לחופש הביטוי, אומר נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת: "נעשה את כל שניתן כדי לקיים אווירה טובה ורגועה בקמפוס, בה כל חברות וחברי קהילת האוניברסיטה יוכלו להביע את דעותיהם בלא מורא ובלא חשש, וזאת תוך רגישות לזכויות הפרט וזכויות האזרח של כולם".
