אחד מבעלי התפקיד שעליהם הטילה ועדת החקירה לאסון במירון אחריות אישית וקבעה כי הממצאים בעניינו הם חמורים הוא עאמר חליליה - מהנדס הבטיחות של הילולת ל"ג בעומר בשנה שבה אירע האסון ובשנים שקדמו לה. בחלק המתייחס לתפקודו בדוח שפורסם היום (רביעי) פירטו חברי הוועדה שורה ארוכה של כשלים וכתבו כי הוא "מעל בתפקיד זה".
הדוח כולל שלוש המלצות לגבי חליליה: הוא לא יוכל למלא בעתיד תפקיד של מהנדס בטיחות או יועץ בטיחות; רשם המהנדסים והאדריכלים יבחן את המשך זכאותו לרישוי מהנדס, והיועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים הנוגעים אליו ולשאלת חידוש החקירה הפלילית בעניינו.
חברי הוועדה הצביעו על חומרה יתרה במעשיו ובדרך התנהלותו. "הם משקפים הפרה בוטה של דרישות המקצוע שלו ואי-עמידה בוטה באחריות שהוטלה עליו בתור מהנדס הבטיחות של אירוע המוני מורכב שמגיעים אליו עשרות אלפי מבקרים בו זמנית", כתבו. "מעשיו הם דוגמה בוטה במיוחד לתופעה של עריכת מסמכים למראית עין בלבד, המכונה בפי העם 'ישראבלוף'. תופעה זו באה לידי ביטוי חריף וחמור בהתנהלותו של חליליה, אשר תפקידו היה להבטיח שמתקיימים תנאים בטיחותיים להגעתם של המוני המבקרים לאתר".
בהמשך כתבו חברי ועדת החקירה הממלכתית כי הם מצאו שחליליה "מעל בתפקיד זה". לדבריהם, "חומרה יתרה יש בכך שדפוס התנהלותו חזר על עצמו שנה אחר שנה. גישתו הבסיסית של חליליה – שהשתקפה בתשובה שנתן לנו במהלך עדותו כי אם לא היה פועל כפי שפעל היו מביאים מישהו אחר במקומו – מקוממת במיוחד. אין לך אמירה בוטה יותר מכך. היא משקפת זלזול בתפקיד שהוטל עליו ובמשמעות השמירה על הוראות בטיחות שנועדו להגן על חיי אדם".
חברי הוועדה המשיכו בביקורת החריפה על המהנדס: "אם כן, הדברים מדברים בעד עצמם וחומרתם מובהקת. חליליה אישר שהיה מודע לכך שהגבלות הקהל שקבע בתוכניות הבטיחות הן חסרות משמעות במציאות. הוא לא גיבש תוכנית שתאפשר לשמור על ההגבלות באמצעים שונים, כגון ויסות הקהל. בכך למעשה קיבל את העובדה שהאירוע יחרוג מהוראות הבטיחות. טענתו כי לא ניתן לפי החוק להגביל את הקהל שמגיע לאירוע, בין שהיא נכונה ובין שלא, אינה רלוונטית. גם טענתו כי המשטרה היא שאחראית לווסת את הקהל בשטח אינה מן העניין. בתור מהנדס הבטיחות של האירוע היה עליו להציג תוכנית שמאפשרת לקיים את האירוע בבטיחות, או לומר בבירור שלא ניתן לקיים אירוע בטיחותי באתר".
עוד נכתב כי עיון בתוכנית הבטיחות שחליליה הכין לאירוע ההדלקה של חסידות תולדות אהרון מלמד שאין בה הגדרה או סימון מדויקים של "שטח הצפייה" המתוכנן באירוע. זאת אף שבהתאם להוראות הרישוי את מספר המשתתפים המרבי באירוע יש לקבוע בהתייחס לשטח הצפייה, ומהנדס הבטיחות נדרש לסמנו בתוכנית הבטיחות במדויק. חליליה טען כי שטח הצפייה סומן במדויק, אך לא הפנה למסמך המצביע על כך.
על פי חברי הוועדה, חליליה היה מודע לאפשרות שהקהל שיצפה באירוע ההדלקה יתפרס על פני שטח הכולל גם אזורים שתוכננו להיות יציאות מן המתחם ויחסום אותן, ולא נתן לכך שום מענה. הטענה שלו כי האחריות לשמור שפתחי היציאה פתוחים הייתה של המשטרה ושל חברת האבטחה, אינה רלוונטית. לא נטען כי היה עליו לדאוג לפינוי היציאות בפועל, אלא שתפקידו לתכנן את תוכנית הבטיחות על סמך הניסיון שצבר בשנים קודמות.
2 צפייה בגלריה
חברי ועדת החקירה. מימין: שלמה ינאי, השופטת דבורה ברלינר ומרדכי קרליץ
(צילום: שלו שלום)
נוסף על כך מצאו חברי הוועדה שחליליה אישר לשימוש את הטריבונות במתחמי ההדלקה השונים אף שלא היו בטוחות לשימוש. בהתייחס לכך טען חליליה, בין היתר, שאף אחד לא נפגע מהשימוש בטריבונות ושאין קשר סיבתי בין אישורן לאסון.
חברי הוועדה מצאו גם שחליליה, אשר נכח באתר במהלך ההילולה, לא התריע בזמן אמת על כך שכמות המשתתפים בהדלקה של חסידות תולדות אהרון חרגה באופן קיצוני מהכמות שאישר בתוכנית הבטיחות, על כך שמרבית פתחי היציאה ממתחם ההדלקה נחסמו, ועל הסכנות שנובעות מכך. חליליה טען בעדותו שהוא דיבר עם קצין משטרה שהיה ברחבת תולדות אהרון ואמר לו שצפוף ושצריך להתחיל לדלל. הוא לא ידע מי הקצין ומה תפקידו.
חליליה מנגד העלה שורה של טענות מקדימות. בין השאר הוא ביקש להטיל אחריות על גורמים אחרים וטען כי שילוב גורמים שלא בשליטתו הביא לאסון, וכי למעשיו שלו אין קשר סיבתי לתוצאה.
