המבצע שבו פתח צה"ל הלילה (בין שני לשלישי) אינו כיבוש דרום לבנון והרחקת כוחות חיזבאללה עד לליטני, וגם לא נועד לתפוס רצועת ביטחון כמו בשעתו בשנות ה-80 וה-90 (כדי לאבטח את יישובי הצפון מלפנים). מדובר במבצע של ניקוי האזור הסמוך לגבול, בעיקר מקומות סבוכים בשולי הכפרים הלבנוניים או באזורים סבוכים ומיוערים בשטח הפתוח, שבהם כוח רדואן ופעילי חיזבאללה בנו מערכי זינוק להסתערות לתוך שטח ישראל ומערכי אש קצרת טווח - בעיקר מרגמות וקטיושות בקוטר 107 מ"מ וטילי נ"ט - לחיפוי על הפריצה הזו, וכמקום היערכות לכוחות נוספים שתוכננו לפלוש.
למעשה, הפשיטות על האזורים האלו החלו כבר לפני חודשים והתבצעו בחשאי, והיו גם נפגעים לצה"ל. הן קרו אחרי שחיל האוויר הפציץ את המערכים הללו, שרף את רוב הצמחייה וחשף אותם. הכוחות הפושטים הביאו לארץ כמויות אדירות של אמצעי לחימה, ציוד רב, טרקטורונים, סולמות, אמצעי קשר ומסמכים שהיו מוכנים לחיזבאללה. התוכנית של נסראללה הייתה להכניס את יחידות רדואן, שמונות 6,000-4,000 איש, בהסוואה של אזרחים תמימים, לסבך הזה שבו יחכה הציוד האדיר שנועד לפריצה - שיעדה להשתלט על יישובים ולחטוף חיילים.
הפצצות חיל האוויר בזמן תקופת ההמתנה הרחיקו את כוח רדואן, ולכן המקומות הללו היו ריקים. הם השאירו את הציוד בשטח, כדי שיהיה מוכן ליום הפקודה. למעשה, נותרו רק כוחות שלדיים של רדואן שהחזיקו את השס"מים (שטחים סבוכים מבוצרים) עבור הכוח העיקרי שנשאר בכפרים. לפני חודש וחצי שונתה ההוראה לכוחות צה"ל - להפסיק לאסוף ולהביא לשטחנו את הציוד מהפשיטות, ובמקום זאת לפוצץ אותו בשטח. לפעמים זה קרה סמוך מאוד לגבול.
כעת נועד המבצע "לנקות" באופן שיטתי את המערכים הקדמיים ואת שטחי הזינוק והכינוס, כך שיימנע מצב שבו מחבלי חיזבאללה מסוגלים לירות - החל מצליפה ברובי צלפים, ובעיקר נ"טים ומרגמות - ליישובים ולמוצבי צה"ל, ולפגוע במערך המודיעין.
זהירות מנ"ט
המהלך קיבל את אישור האמריקנים - גלנט שוחח על הכול עם מקבילו אוסטין - בטענה שזהו מהלך מוגבל שתכליתו היא מטרת המלחמה, החזרת תושבי גבול הצפון לבתיהם בביטחון. המהלך נועד לתת ביטחון פיזי מול האיומים המיידיים ביותר, בכל מתאר של הסדרה.
הכוחות בשטח נזהרים ממצב שבו יהיו חשופים לטילי נ"ט שחיזבאללה רואה בהם את הנשק העיקרי, ולכן מכניסים את אוגדה 98 שכוללת את יחידות הקומנדו, בהליכה רגלית, ושריון כחיפוי מעמדות מוכנות מראש. הפעולה בלילה מקשה עוד יותר על ירי נ"ט.
המבצע כולו מתבצע כשחיל האוויר והארטילריה תומכים במאמץ הפשיטות: התותחנים יורים לקרבת הכפרים ולאזורים מזוהים של חיזבאללה בתוכם, בין היתר כדי שהתושבים יתפנו וייענו לקריאת דובר צה"ל בערבית; מהאוויר מופצצות עמדות הנ"ט שמאותרות, או מקומות שחושדים שמהם יירו נ"ט. כל אלו יחד נועדו לתת ביטחון מקסימלי לכוחות.
המבצע יימשך, אומרים בישראל, כמה זמן שיידרש. צריך להגיע למערכים האלו, לפוצץ ולמלכד אותם, ולמנוע מצב שיהיה אפשר לחזור אליהם ולהשתמש בהם.
כוננות מול איראן
האמריקנים רואים בזה מבצע לגיטימי, ומעריכים כמונו שלא יגרום למלחמה אזורית. כדי להבהיר שלא מדובר בכיבוש לבנון או בהשמדת חיזבאללה - כדי שהאיראנים לא יראו בכך התקפה שנועדה להשמיד את הפרוקסי הגדול שלהם - הדברים גם נאמרים בפומבי: זהו מבצע קטן ומוגבל. זאת כדי למנוע מיס-קלקולציה מצד האיראנים, למקרה שירגישו שהם מחויבים להגיב. האמריקנים גם מדליפים ללא הרף פרטים לתקשורת על ההיקף המצומצם של הפעולה.
לצד זה, בישראל קיימת כוננות מוגברת למהלומת תגובה ונקם איראנית על חיסולי הנייה ונסראללה. חוששים שזה יבוא באחד משלושת האופנים:
- חזרה על מתקפת הטילים והכטב"מים מ-13 באפריל, כנראה יותר מעיראק בעזרת המיליציות השיעיות.
- ניסיון לפגוע בתוך ישראל, בעיקר בבכירים. לאחרונה ננקטו בקריה ובמבנים של צה"ל ומערכת הביטחון אמצעי ביטחון חסרי תקדים, שכללו בינוי מחדש ותוספות אמצעים וכוח אדם.
- פיגוע בחו"ל נגד מטרות ישראליות או יהודיות.
ההערכה העיקרית כעת היא שהאיראנים יגיבו במכה ישירה נגד ישראל, כדי שיהיה ברור שזו נקמה שלהם. חיסול נסראללה מעמיד אותם באור חלש מול השלוחים באזור, שעלולים להתפרק. עם זאת, יש גם בתוך הממסד האיראני אסכולה בראשות הנשיא פזשכיאן, שמבקשת להימנע מתגובה ולהמשיך בהתקרבות לארה"ב כדי לאושש את הכלכלה. ההודעה של האמריקנים על שליחת כוחות נוספים לאזור, כולל נושאת מטוסים, נועדה להרתיע את איראן – אבל הם בהחלט תומכים במהלך המוגבל של צה"ל לניקוי והשמדה מעבר לגבול.