הרכב הקדם-משפט שאמור לדון בהוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, יערוך דיון על סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) לשפוט אזרחים ישראלים. זאת, לאחר שנענה לבקשת בריטניה - שלה מעמד של "ידיד בית המשפט" - לקיים את הדיון בדבר סמכות בית הדין להוצאת צווי המעצר, בהתאם לבקשת התובע הראשי קארים חאן. בעקבות זאת, ההחלטה האם להוציא את צווי המעצר נדחתה בכמה שבועות.
בריטניה הגישה את הבקשה ב-10 ביוני, ובית הדין - בהרכב קדם-משפט של שלושה שופטים - החליט כאמור להיענות לבקשה ויערוך דיון על עצם שאלת הסמכות שלו להפעיל את סמכות השיפוט שלו על אזרחים ישראלים. בעצם זה שבית הדין מוכן להקשיב לטיעון - הוא יוכל להגיע למסקנה שאין לו סמכות בעניין. זה פותח פתח להוריד את צווי המעצר מהפרק לגמרי.
חוקי בית הדין קובעים כי "בכל שלב של ההליך, הרכב הקדם-משפט רשאי לתת רשות למדינה, ארגון או אדם להגיש בכתב או בעל פה כל הערה בכל נושא שהלשכה תראה מתאים". בית הדין החליט להיענות לבקשת בריטניה ולקבל קודם כל הכרעה ראשונית בדבר עצם סמכות השיפוט שלו בנוגע להוצאת צווי מעצר, ש"הסכמי אוסלו מהווים בהכרח חלק מהם".
בישראל טענו לכל אורך הדרך שלהסכמים בינלאומיים בכלל, ולהסכם אוסלו בפרט, יש קדימות על פני החלטות בית הדין. במסגרת הסכם אוסלו הסכימה הרשות הפלסטינית שאין לה סמכות לעניינים פליליים על ישראלים, ומאחר שהיא זו שפנתה לבית הדין בבקשה לפתוח בחקירה - בישראל טוענים כי הרשות מפירה בכך את ההסכם שעליו היא חתומה - ושעדיין תקף.
הצהרת התובע הראשי בעניין הצווים
(צילום: ICC)
2 צפייה בגלריה
סביר להניח שבריטניה עשתה את המהלך לבקשת ישראל. סונאק
(צילום: Carl Court / Getty Images)
בית הדין יאפשר לבריטניה להגיש הערות בנושא - לא יותר מ-10 עמודים - עד 12 ביולי. המשמעות היא שעד אז בית הדין לא יוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, וזה מקנה להם עוד זמן. גם אז, לאחר הצגת העמדה בכתב, יעבור זמן עד שתתקבל החלטה של בית הדין ביחס לסמכות השיפוט שלו. סביר להניח שהחלטת בית הדין לא תתקבל מיד, ויכולים לחלוף עוד כמה שבועות עד אז. התובע הראשי של בית הדין קארים חאן רשאי להגיש את תגובתו, אם יחפוץ בכך. גם מדינות נוספות הורשו לבקש להציג את עמדתן בנושא עד 12 ביולי.
סביר להניח שבריטניה עשתה את המהלך הזה לבקשתה של ישראל. ללונדון יש מעמד מיוחד בבית הדין ולעמדה שלה יש חשיבות רבה. ישראל למשל לא יכולה הייתה לעשות צעד כזה, כי היא לא חברה בבית הדין. ההערכה היא שכעת ייעשה מאמץ לגייס עוד שורה של מדינות פרו-ישראליות להצטרף לעמדה הבריטית.
עצם הטענה לחוסר היכולת של הרשות הפלסטינית לאכוף החלטות של בית הדין להוציא צווי מעצר הועלתה לראשונה בשנת 2019 על ידי עורכי הדין אבי חימי וניק קאופמן, מטעם לשכת עורכי הדין של ישראל, בדיונים המקדמיים בנושא הפלסטיני בבית הדין. עם זאת, הטענה לא זכתה להתייחסות השופטים.
ביום שלישי קיים נתניהו דיון בנוגע לאפשרות ששופטי בית הדין ייענו לבקשה של התובע הראשי ויוציאו צווי מעצר נגדו ונגד גלנט. בדיון השתתפו בין השאר שר המשפטים יריב לוין, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. נתניהו העריך שבית הדין ייענה לבקשת התובע ויוציא נגדו צווים כבר בקרוב - אולי לפני נסיעתו לנאום בקונגרס ב-24 ביולי.
