רק לפני כמה ימים תאלה אסעד עוד יכלה לשמוע את הפצצות צה"ל ליד העיר צידון שבדרום לבנון. עכשיו, לעומת זאת, היא יושבת לארוחת צהריים באתר סקי הומה אדם, ומנסה להתנתק מחדשות המלחמה. בחורף הזה, על רקע חילופי האש היום-יומיים בין חיזבאללה לישראל באזורים הסמוכים יותר לגבול, ובצל החשש ממלחמה כוללת, לבנונים לא מעטים שיכולים להרשות זאת לעצמם נוסעים אל המדרונות המושלגים מצפון לביירות כדי להחליק ולשכוח מהצרות.
10 צפייה בגלריה
לפני המלחמה התחזית לכלכלה הלבנונית הייתה אופטימית יחסית. עכשיו היא בדרך שוב למיתון
(צילום: Joseph EID / AFP)
אסעד, בת 17, עוד זוכרת איך רעד ביתה בעיירה שחים כשצה"ל הפציץ במרחק 15 קילומטרים ממנו – הפצצה נדירה יחסית בעומק לבנון, שבה נפצעו לפחות 14 בני אדם. לפי גורמים בלבנון רובם היו פועלים סורים. ישראל מצדה הדגישה כי תקפה מחסן נשק של חיזבאללה. "הסקי הוא פורקן שעוזר לנו להתנתק מהמצב שנקלענו אליו", אומרת אסעד באתר הגלישה בכפר דביאן, כ-80 קילומטרים מהגבול.
מאז שחיזבאללה החל לתקוף את ישראל ב-8 באוקטובר וצה"ל החל להשיב אש לשטח לבנון, כ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם בצד הלבנוני של הגבול ונמלטו לאזורים בטוחים יותר. לפחות 248 בני אדם בני אדם נהרגו בלבנון מהירי, רובם מחבלי חיזבאללה, אבל לפי הלבנונים גם 44 אזרחים.
בכפר דביאן ההררי, שהוכתר לאחרונה לבירת התיירות של האזור לשנת 2024 על-ידי ארגון התיירות הערבי, נשמרת מראית עין של נורמליות. תורים ארוכים משתרכים בגבעות המכוסות שלג בדרך למעליות, וגולשי סנובורד חולפים על פני הממתינים.
אדווין חרקדיאן, בן 21, סיפר שנתקף פחד גדול אחרי שהחלו חילופי האש בין חיזבאללה לישראל, ביום שאחרי מתקפת הטרור של חמאס. "אבל מה אנחנו אמורים לעשות?", הוא אומר בהפסקה קצרה מגלישת הסנובורד שלו. "אם נחשוב על זה בלי סוף, לא נוכל לחיות".
ניקול וואכים, מנהלת השיווק של אתר הסקי מזאר בכפר דביאן, מעידה שבעונת הגלישה הנוכחית מגיעים אל האתר גולשים רבים יותר מבזו הקודמת: "הלבנונים צריכים לברוח להרים כדי לשכוח את מה שקורה בדרום".
הסקי נחשב מלכתחילה ענף ספורט שהעיסוק בו יקר, ועבור תושבי מדינה כמו לבנון, שסובלת זה ארבע שנים מקריסה כלכלית שהורידה את רוב האוכלוסייה אל מתחת לקו העוני, הדבר נכון שבעתיים. מרסל סמעאן, בן 41, סיפר שביקור אחד שלו ושל שלושת ילדיו באתר עולה לו יותר מ-150 דולר. רק לשם המחשה, שכר המינימום בלבנון הוא כ-100 דולרים לחודש.
10 צפייה בגלריה
"כשאת נמצאת כאן את מרגישה כאילו אין שום משבר כלכלי או פוליטי". בהפסקה מהגלישה
(צילום: Joseph EID / AFP)
"חווינו מלחמות, ואנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יעברו את אותן החוויות", אומר סמעאן, ומתכוון למלחמת האזרחים שהשתוללה בלבנון מ-1975 עד 1990 ולמלחמת לבנון השנייה בין צה"ל לחיזבאללה ב-2006. "הלב שלנו עם תושבי דרום לבנון, אבל אנחנו רוצים לחיות את חיינו".
לפני שפרצה הלחימה בין חיזבאללה לצה"ל העריך הבנק העולמי שכלכלת לבנון תחווה צמיחה לראשונה מאז 2018, הודות לתיירות. כעת הוא מעריך שכלכלתה המקרטעת תגלוש בחזרה למיתון.
שרה ג'ומעה, שפוסעת בדרכים המושלגות של כפר דביאן עם שלושת ילדיה, מעריכה את הבריחה שהוא מאפשר לה, אבל מודה שהשהות באתר הסקי מנותקת מהמציאות, וזה מצער אותה. "כשאת נמצאת כאן את מרגישה כאילו אין שום משבר כלכלי או פוליטי", אומרת ג'ומעה, אזרחית לבנונית שחיה רוב הזמן בפרגוואי. "זה נראה כאילו דרום לבנון הוא לא חלק מהמדינה".
