צה"ל נמצא עמוק בשנת הלחימה השנייה שלו ברצועת עזה, מתוך הבנה ותכנון לפיו בכל תרחיש - עם או בלי עסקת חטופים - הפעילות הקרקעית נגד חמאס תימשך עוד שנים. סיום המלחמה בצפון, עם הפסקת האש, לא צפוי להחזיר את עזה לזירת לחימה עיקרית, אלא לרצף של לחימה קבועה, עם סדרי כוחות של שלוש אוגדות, שהגדולה בהן, אוגדת עזה, מתמקדת בהגנה על יישובי העוטף. לשלוש האוגדות יש מכנה משותף: נגיסת עוד ועוד שטחים עזתיים עבור צרכים מבצעיים. בינתיים.
הלחימה ברצועה השתנתה ללא הכר מאז סיום התמרון האחרון ברפיח, בחודש אוגוסט. לוחמי הנח"ל מנצלים את ימי השמש הנעימים של תחילת החורף כדי להתרווח מול הים עם חולצה קצרה, בלי קסדה או שכפ"ץ כפי שהיה בציר פילדלפי שנכבש בקלות יחסית, לפני כחצי שנה. הם מתמגנים ומכניסים כדור לקנה רק בפשיטות נקודתיות, בהיקף גדודי או פלוגתי, נגד כיסי ההתנגדות שנותרו לחמאס ברפיח המוכרעת. הם יכולים לחוש בטוחים במוצבים שהוקמו בציר שחוצץ בין הרצועה לסיני: צה"ל הרחיב אותו באמצעות שיטוח מאות מבנים פלסטינים, לרוחב של 3-2 ק"מ, ודחק את קו האיום מעבר לטווח הצליפה, הנ"ט או הנק"ל.
בפרוזדור נצרים, שהורחב לטריטוריה שגדולה בשטחה מתל אביב, כפי שחשפנו לפני כחודש, חיים כך לוחמי המילואים כבר חודשים ארוכים. באוגדת עזה מתקרבים בשקט להשלמת אזור החיץ, ברוחב ממוצע של קילומטר-שניים בצד הפלסטיני של הגבול, והפרויקט עומד על כ-95% מהשטח שתוכנן, עם המשך חיפוש והשמדת מנהרות ההתקרבות של חמאס.
אוגדה 162, הנמצאת בחודש השלישי של הפשיטה על ג'באליה, מוכיחה את האבולוציה שלה קיוו בפיקוד הדרום: כיום נדרשים גדוד-שניים כדי לפרק בלילה אחד מעוז מתחדש וגדול של חמאס, מה שהצריך עד לפני חצי שנה שתיים-שלוש חטיבות. לטובת שלושת האוגדות שפועלות משני צידי הגבול יש גדוד ארטילרי שנותן אש לרחבי הרצועה, מרפיח, דרך נצרים ועד לג'באליה.
אוגדת עזה: הגנה משטח האויב
ההתנגדות האמריקנית מלפני שנה לשיטוח אלפי בניינים ומבנים לטובת אזור החיץ, פרויקט הדגל של אוגדת עזה, מאז שנפרצה ונכבשה ב-7 באוקטובר, נראית כיום כזיכרון רחוק. מי שלא היה שנים בגבול עם הרצועה לא יזהה אותו: שכונת "מגדלי הקצינים" בבית-חאנון למשל, שנראתה היטב משדרות, נמחקה. אלפי מבנים נוספים שאיימו ישירות על תושבי נחל עוז בשג'אעיה או בחירבת חזיעה שמול ניר עוז, שוטחו.
ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע כי הפרויקט הגיע לכ-95 אחוז מהשלמתו, בפרימטר רחב מאוד של קילומטר עד שניים בממוצע בשטח העזתי, ליד גדר הגבול, שבו אין יותר פרדסים, שדות וחממות. מי שנכנס לשם מהצד העזתי נורה, אך בכפוף להוראות פתיחה באש: באזור החיץ הזה זוהו גם ילדים ונערים עזתיים עם ידיים מונפות וללא סממנים חשודים, שנכנסו מתוך ייאוש במטרה להיעצר. הלוחמים מוזהרים שלא למהר שם עם האצבע על ההדק, גם בגלל האפשרות שמי שיתקרב לאזור החיץ כדי לברוח לישראל הם חטופים שנמלטו מהשבי - כפי שנמלטו אלון שימריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה, שנורו למוות בשוגג.
אוגדת עזה מובילה תהליך הנדסי נוסף: איתור והשמדת מנהרות ההתקרבות לגבול. מסתבר שעוד נותרו כאלו שהצבא לא איתר, מרוב הסתעפויות מטרו המנהור גם בצמוד לגבול. חמאס, למרבה הפליאה, לא השתמש במנהרות האלו כדי לפלוש לנגב המערבי ב-7 באוקטובר. לעיתים הכוחות פועלים על שלושה-ארבעה תוואים כאלו במקביל, כולל בימים אלו. בנוסף, האוגדה השלימה פריסה של מערך איסוף, צילום וניטור מתקדם להבטחת הגילוי באזור החיץ, שלו השפעה מכרעת על העמידה במשימה. אוגדת עזה גם עוטפת את שתי האוגדות הנוספות שפועלות ברצועה, עם שיפור העורף הצבאי לכוחות שבעזה, כמו מפקדות קדמיות בשטח הישראלי, שמוסדו לבסיסים של ממש, נוחים וממוגנים.
בבוקר 7 באוקטובר החזיקה האוגדה בעוטף ארבעה צוותי קרב גדודיים למשימת ההגנה בבט"ש, מתחת לשתי החטיבות המרחביות שלה. כיום, שנה וחודשיים אחרי, את משימת ההגנה מבצעים יותר גדודים בכל חטמ"ר (דרומית וצפונית) הכוללים כוחות שריון, חי"ר והנדסה, ועוד "גדוד יישובים" בכל חטמ"ר, להגנה על הקיבוצים והמושבים מתוכם. בחטיבה הצפונית יש גדוד יישובים נוסף שפועל בישובים בטווח הארבעה ק"מ, כמו שדרות. רוב גדודי ההגנה באוגדה הם במילואים, מלבד גדוד נצח יהודה והגדס"ר הבדואי.
אוגדת עזה משקיעה יותר מאמצים באזורים שבהם צה"ל לא פעל זה חצי שנה ויותר, כמו חאן יונס שמול אזור כיסופים, אך האוגדה גם לקחה על עצמה משימה שהיא רק בשטח העזתי: בשל אילוצי כוח אדם, האחריות על אחזקת ציר פילדלפי עברה לפני ארבעה חודשים, בצעד שהרים לא מעט גבות, מאוגדה 162 לאוגדת עזה. את המשימה שם מבצעת חטיבה אחת סדירה, הנח"ל, עם שלושה-ארבעה גדודים ובאופן מדורג כדי לאפשר יציאות קבועות הביתה.
"לוחמים מורשים להסתובב על מד"ס במוצבים שכבר לא מאוימים. זה מחדד להם את הערנות כשבאמת צריך, בפעילות עצמה"
"היינו מוטרדים מזה בהתחלה, אם נצליח גם כאוגדת הגנה להחזיק חטיבה בשטח העזתי, אבל זה עובד כי הנח"ל חזקים מאוד שם, מנוסים ומצליחים", אמרו בצבא, "אנחנו מרחיבים שם את פילדלפי עוד ועוד כבר לרצועה של 3-2 ק"מ, כדי לדחוק את האויב ולהרחיק את האיום, ודווקא זה שלוחמים שם מורשים להסתובב על מד"ס במוצבים שכבר לא מאוימים, מחדד להם את הערנות כשבאמת צריך, בפעילות עצמה", ציינו בצה"ל. החיילים בפילדלפי גם נהנים, כמו בפרוזדור נצרים, מקליטה סלולרית (של סלקום בלבד), וממתחמי מגורים נוחים יחסית שנוספו לאחרונה.
ברפיח נותרו לפי הערכות בצה"ל עוד 2,000-1,000 אזרחים עזתים, ומטרת הכוחות היא לדחוק ככל הניתן את מי שנותר באזור, צפונה, לחאן יונס ולמוואסי. "העוטף כבר חי, להערכתנו 75% מהאוכלוסייה חזרה ליישובים, אבל פחות ליישובים שנפגעו הכי הרבה כמו ניר עוז ובארי", הדגישו בצה"ל.
גם ציר פילדלפי, שנסלל לאחרונה על-ידי צה"ל ככביש מהיר מכרם שלום ועד למוצב על החוף (14 ק"מ), שינה את פניו ללא היכר. הפעילות ההנדסית העיקרית כאן היא הריסת בתים שלפי צה"ל, רובם ככולם שימשו את חמאס או יכולים לסכן את החיילים. השיטוח מתבצע באופן שיטתי, וחושף את רצועת השטח שבין הגבול עם סיני לקווי הבתים שהולכים ונעלמים מדרום רפיח. בשכונת שאבורה לבדה הכוחות השמידו 300 בתים. רק חלק מהחיילים בציר נהנים מתנאי מגורים נוחים שצה"ל פרס, לצד אנטנת סלקום חדשה, בדומה לזו שהוקמה בנצרים.
חטיבת הנח"ל, שלוחמיה נלחמו ברצועה ברצף הארוך ביותר מתחילת התמרון בסוף אוקטובר אשתקד - קרובים לרגע היסטורי בו הם אמורים לצאת לראשונה מעזה ולחזור לגזרות הבט"ש באוגדת איו"ש, ממנה הוקפצו בבוקר 7 באוקטובר. בכך עתיד צה"ל לחזור לממדי סד"כ הגדודים שדומים לאלו שהיו לו לפני המלחמה, ולהקל במעט על המילואימניקים.
אוגדה 99: סכנה גם בטריטוריה הישראלית
כשאוגדה 99, הצעירה באוגדות צה"ל ששייכת לפיקוד המרכז, הייתה אחראית על פרוזדור נצרים בראשית השנה, הוא היה ברוחב ממוצע של שני ק"מ. כיום, כפי שחשפנו לפני כחודש, רוחבו כ-6 ק"מ, עם תשתיות סלולריות, קו מים חדש, מוצבים נוחים לחיילים ושתי חטיבות, צפונית ודרומית, שאחראיות על הרחבתו משכונות העיר עזה שמצפונו ומעיירות המרכז כבורייג' ונוסיראת מדרום. גם כאן תפקיד החיילים, כמו בפילדלפי, הוא בעיקר להחזיק את כיבוש השטח, "לשמר את ההישג", לפי צה"ל.
ההישג בנצרים הוא מניעת מעבר עזתים מדרום הרצועה לצפונה, ועידוד 300 האלף, מתוך כמיליון, שהיו בצפון הרצועה לפני המלחמה, לחצות דרומה. "היום כמעט ואין חציות בנצרים, גם לא הומניטריות-רפואיות כבעבר", תיארו בצבא, "אנחנו מקימים עוד בסיסים קדמיים, ואיתם מגבירים את הלחץ על חמאס שלמעשה מכותר מכל כיוון על ידי שלוש האוגדות". האירוע המבצעי המשמעותי האחרון בגזרת נצרים, נכון לכתיבת שורות אלו, היה לפני כשבוע: כוח מהחטיבה הצפונית בפרוזדור יצא לפשיטת סריקות לילית בתפר שבין שכונות זייתון לשייח' עג'לין של העיר עזה. מחבל יצא ממנהרת לחימה וירה טיל RPG לעבר מפעיל דחפור צה"לי, שנפצע קשה. "אנחנו עדיין מוצאים בסריקות הללו תחמושת רבה, וסטים של חמאס ונשקים, וכמעט בכל מבצע כזה חמאס מנסה לעקוץ עם ירי מנגד, בעיקר צליפה", ציינו בצבא.
בצה"ל מעריכים שחמאס לא משליך את יהבו במתקפות יזומות על הכוחות הסטטיים שבפרוזדור נצרים כדי לשמרם ליום שאחרי הנסיגה, אם תגיע: "לכן אנחנו עובדים כעת מהפרוזדור יותר לאט ויותר יסודי. חמאס מנסה להשתקם בחטיבת העיר עזה שלו (עליה צה"ל לא פשט זה חודשים ארוכים - י"ז) בהשלטת טרור על האוכלוסייה כדי שלא תדרים, בגיוס מחבלים חדשים, חלקם רק בני 14, ואפילו בניסיונות לייצר אמל"ח כמו רחפן שיכול לשאת רימון". לכוחות חמאס בעיר עזה יש מפקדים, ואפילו מח"ט שטרם חוסל ומעדיף לפעול בפרופיל נמוך.
מדרום לפרוזדור, בעיקר בנוסייראת, המצב שונה: שם לחמאס יש כוחות שבקושי נפגעו, כיוון שצה"ל טרם תימרן שם מחשש לנוכחות של חטופים. ככל שדרום הרצועה נדחקת צפונה מרפיח ומהגבול ממזרח, כך נוסייראת "נדבקת" בצפיפותה לדיר אל-בלח ולמוואסי שצמודה לה, במטרופולין של מאות אלפי עקורים, ליד החוף. אחד התרחישים שנלקחים בחשבון הוא פיגוע מהים על הכוחות שבמערב פרוזדור נצרים.
גם בנצרים, הסבירו בצה"ל, התוחלת היא מבצעית, למרות שבציר הזמן, ככל שגדל הסיכוי למותם במנהרות של עשרות החטופים הישראלים שנותרו בחיים, תתאפשר הלגיטימציה הציבורית להקמת יישובים ישראליים במרחב משוטח זה תוך ביטול חוק ההתנתקות. "אנחנו מעסיקים את האויב מפרוזדור נצרים ומונעים ממנו להוציא התקפות משמעותיות, של 60-50 מחבלים", הוסיפו בצה"ל, "הפעילות של החיילים די מיוצבת, ואנו מקפידים על סבבי יציאות הביתה (חלק מהכוחות בבית והיתר במוצבים, ברוטציה - י"ז), למרות שאנחנו לא קוראים לזה ביטחון שוטף, חרף סימני החזרתיות בפעילות הלוחמים".
את המשימה מבצעות שתי חטיבות מילואים, 551 ו-179, שגם בהן הלוחמים ראו יותר צבא מאשר בית בשנה וחודשיים האחרונות. באוגדה 99 מגדירים את הצו שבאמצעותו זומנו המילואימניקים כ"צו 8 מרווח": לחיילי המפקדות למשל באוגדה, מאפשרים לצאת הביתה בין המשמרות ולהיות יומיים-שלושה בכל שבוע בבית.
אוגדה 162: השליש הכבוש
הרמטכ"ל הרצי הלוי קבע לאחרונה שאוגדת החוד הסדירה של פיקוד הדרום, 162, תישאר ברצועה גם בשנה הבאה, לכל הפחות, וחטיבותיה לא יעלו לצפון. אחת הסיבות לכך, מעבר לאורגניות של הכוחות תחת הפיקוד, היא הניסיון והמומחיות שצברו הלוחמים מגבעתי ומהנח"ל, מחטיבה 401 ומהיחידה הרב-ממדית שסונפה לאוגדה, בלחימה בחמאס זה למעלה משנה.
כיום זו האוגדה היחידה שמבצעת התקפה מלאה ברצועה. הפשיטה שמבצעת האוגדה בג'באליה מסוף ספטמבר כוללת ביתור השליש הצפוני ביותר של הרצועה, שחותכת בין העיר עזה לערים ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה. שיטת הפעולה שונה מפשיטות קודמות, ומזכירה במאפייניה את "תוכנית האלופים": סילוק עשרות אלפי העזתים דרומה דרך נקזי בידוק וסינון יסודי שלהם, תוך מעצר עד כה של יותר מאלף חשודים כפעילי חמאס.
מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי למרות שהפשיטה נכנסה לחודשה השלישי, טרם הורשתה חזרת האזרחים העזתים לשכונות שמהן צה"ל כבר יצא, בניגוד לעבר. באוגדה 162 מעריכים כי הפשיטה תסתיים בעוד כמה שבועות, מאחר ונותרו באגוז הקשה במחנה הפליטים של ג'באליה כ-100 עד 200 מחבלים. חטיבת כפיר מבצעת במסגרת הפשיטה "פעולות ניקוי" בפאה הצפונית והמזרחית של ג'באליה, בבית לאהיה ובית חאנון, כדי להבטיח חזרה בטוחה יותר של תושבי צפון העוטף.
מאפיין מרכזי של הלחימה בג'באליה הוא שהכוחות המנוסים עושים יותר עם פחות חיילים - שתי פלוגות וחצי עם סיוע אווירי הספיקו לסיירת גבעתי כדי לחסל בשבוע שעבר 40 מחבלים ולעצור עוד 100 בקומפלקס גדול בג'באליה, תוך שלוש שעות. עם זאת, חמאס, שלא מוותר ומצליח לזנב לעיתים בכוחות, הרג עד כה במהלך הפשיטה כ-30 לוחמים, ממוצע של לוחם אחד בכל יומיים, בהם מח"ט 401 אל"ם אחסאן דקסה.
פורסם לראשונה: 20:50, 02.12.24