לבשורה הזו חיכה רוב הציבור בישראל במשך חודשים ארוכים. אני, למשל, נשנק מדמעות בשעת כתיבת דברים אלה, ונזכר שרק אתמול (שישי), בחתונה של נכדתי, התפללנו כולנו לשלום החטופים ולחזרתם הביתה. רובם לא חזרו עדיין, אבל הארבעה שלוחמי כוחות הביטחון חילצו הבוקר מלוע הנחש החמאסי הם סיבה לאנחת רווחה, וכאמור גם לדמעה קטנה בקצה העין. רובנו ציפינו לכך וזו נחמה פורתא על הסבל שהמשפחות וכולנו עוברים בימים אלה.
נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן נחטפו ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה, ושוחררו היום משני מבנים שונים – שאינם סמוכים זה לזה - באזור מחנה הפליטים נוסייראת. באחד מהם הוחזקה ארגמני ובשני שלושת הגברים.
נועה ארגמני בשיחה עם הנשיא אחרי חילוצה
(צילום: דוברות הנשיא)
כמה תנאים התלכדו והביאו להצלחה. שני החשובים ביותר היו ההפתעה המוחלטת ומהירות הפעולה. אי אפשר לפרט איך תוכנן המבצע, אבל עצם העובדה שהעיתוי נבחר לאמצע היום מעיד שלמתכננים היה ברור שזהו הזמן שבו המחבלים לא מצפים או נערכים לפעולת חילוץ, והוא מאפשר לכוחות גדולים, תוך ביצוע תחבולות והונאות, להגיע אל החטופים תוך פחות מחצי שעה. למעשה, הרבה פחות.
את השחרור עצמו ביצעו שתי יחידות שאינן שייכות לצה"ל. הראשונה היא היחידה המבצעית של שב"כ, שאמונה על מבצעים חשאיים ושימוש באמצעים טכנולוגיים. השנייה היא הימ"מ של משטרת ישראל - היחידה הלאומית שנועדה באופן רשמי ועל פי אימוניה וציודה למבצעי שחרור בני ערובה.
את המעטפת, כולל הבאת כוחות החילוץ אל האזור וביצוע ההונאה והתחבולה, סיפק צה"ל, שבודד את המקום וחיפה מהאוויר, מהים ובאש ארטילריה על הכוחות המבצעים. האש שסיפק יצרה הלם שאיפשר ללוחמים שפשטו על היעדים להתגבר בהצלחה על התנגדות שהייתה צפויה מצד השומרים על החטופים. בהמשך יתברר באילו נסיבות נפגע ובהמשך נהרג לוחם הימ"מ ארנון זמורה שהשתתף בחילוץ - אם הייתה זו היתקלות עם השומרים של החטופים או שמא נסיבות אחרות. הוא פונה תוך דקות לטיפול רפואי ולבית חולים בארץ.
במבצע החיפוי השתתפו כלי טיס רבים של חיל האוויר, החל מכטמ"מים שאספו מודיעין ופגעו במחבלים שניסו להגיע לאזור הפעולה, המשך במטוסי קרב וכלה במסוקי קרב שנתנו חיפוי צמוד באש לכוחות הפושטים ומנעו התקרבות תגבורות.
תיעוד ממבצע חילוץ החטופים מנוסייראת שברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל: "הארבעה חולצו במבצע נועז"
(צילום: דובר צה"ל)
5 צפייה בגלריה
אישור המבצע בלשכת שר הביטחון, יחד עם הרמטכ״ל רהלוי, ראש אמ״ן חליוה והאלוף (במיל׳) ניצן אלון
(צילום: תקשורת שר הביטחון )
החטופים הוחזקו בשני מבנים שונים בידי משפחות שחמאס שילם להן. המרחק בין שני המבנים היה כמה מאות מטרים. לפני שיצאו למבצע, שקלו המתכננים לשחרר בנפרד את נועה ארגמני, שהוחזקה בקומת קרקע, במיקום שיחסית לא מסובך להגיע אליו. אבל בשל החשש שפעולה במיקום אחד תוביל מיד את השומרים להרוג את החטופים במיקום השני - בקומה שלישית - הוחלט לפשוט על שני המבנים בעת ובעונה אחת.
ניכר שהתיאום בין גופי הביטחון והמודיעין השונים היה קרוב למושלם. הסיכונים שנלקחו היו גדולים מאלה שננקטים בפעולות מהסוג הזה, אבל אור היום היווה גורם שהקל על המתכננים להחליט על שיטות פעולה נועזות יותר, בהנחה שההפתעה והמהירות יחפו על שולי הביטחון הצרים.
חקירות השבויים והזווית האמריקנית
עד כאן לגבי הפן המבצעי, שהיה ללא ספק ייחודי ועוד ידובר בו הרבה. אבל מה שאיפשר את הפעולה היה איסוף מודיעין ותכנון שיטתיים לאורך זמן רב, של אנשי שב"כ ואגף המודיעין של צה"ל. צוות המודיעין המיוחד לענייני שבויים ונעדרים, בפיקוד האלוף (מיל') ניצן אלון, היה גורם המודיעין החשוב באיתור החטופים.
שב"כ ואמ"ן חקרו את האמצעים, הדרכים והשיטות להגיע אליהם, וחילוצם בחיים היה כנראה הפרמטר החשוב ביותר. מאמץ מודיעיני מיוחד הוקדש כדי לוודא שהדבר ניתן לביצוע. צה"ל כבר נכווה לפחות פעם אחת במבצע שחרור שלא צלח, ואיש במערכת הביטחון או בקבינט לא רצה שזה יקרה פעם נוספת.
אפשר להניח ששני חברי קבינט המלחמה, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט, שניהם אנשי מבצעים מיוחדים שאישרו לאורך השנים מאות תוכניות, ראו את פרטי המבצע המתוכנן, הסכימו לו והוסיפו נדבך חשוב לביטחון הכוחות ולנכונותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לאשר את המבצע. ניסיונו המקצועי והמבצעי של גלנט עצמו, לשעבר איש שייטת 13, היה גורם חשוב באישור המבצע.
אבל את התרומה העיקרית, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע, הרימו שב"כ והעומד בראשו רונן בר, שבעבר היה איש היחידה המבצעית. ראוי לשבח מיוחד גם הביצוע המהיר והמקצועי של הימ"מ, הפועלת תחת פיקוד ראוי, מקצועי וענייני. בתנאים האלה, הסיכויים להצלחה גם בפעולות המסובכות ביותר שאפשר להעלות על הדעת, דוגמת זו בנוסייראת, הם טובים.
עוד לקראת המבצע, ביחידת 504 להפעלת סוכנים חקרו שבויים שנפלו לידינו וגם הגיעו לאנשים נוספים ברצועה, ומהם הוציאו מידע שסייע לדייק את המודיעין.
והייתה גם זווית אמריקנית למבצע. הכוחות האמריקניים שנמצאים בארץ ומסייעים במאמץ להשבת החטופים, פועלים כתף אל כתף עם מפקדת השבויים והנעדרים באמ"ן, בראשות האלוף במיל' ניצן אלון - במסגרת שיתוף הפעולה, שמנוהל ביחידת מש"ב (האמונה על הקשרים המודיעיניים בין הצבאות). בתחילת המלחמה הנשיא ביידן אמר שגורמי המודיעין של ארצו יסייעו לישראל להשיב את החטופים, ומפקד פיקוד המרכז האמריקני, גנרל קורילה, חזר על ההבטחה - ובמסגרתה נשלחו אנשים משלוש הסוכנויות, ה-NSA, ה-CIA וה-DIA (המודיעין הצבאי).
המסוק שחילוץ את נועה ארגמני נחת ליד המזח של האמריקנים שהחל לפעול מחדש אתמול, לכן יש טענה פלסטינית שהיה מבצע משולב עם ארה"ב. אבל הסיוע האמריקני לא היה מבצעי אלא רק מודיעיני, והייתה להם תרומה חשובה בהשגת המידע לקראת הפעולה.
עכשיו חמאס יגביר את השמירה
צה"ל מיעט לפעול במה שמכונה "מחנות המרכז" שמדרום לנחל עזה – נוסייראת, דיר אל באלח, אל בורייג' ומראזי. לאחרונה הוא עשה זאת לפני יותר מארבעה חודשים, אז התמקד בהשמדת תשתיות ייצור אמל"ח של ארגוני הטרור. לאחרונה החלה אוגדה 98 לפעול להשמדת מערכי התת-קרקע והגדודים של חמאס שנשארו באזור, אבל למחנה הפליטים נוסיראת ולעיירה שלידו כוחות צה"ל כמעט שלא נכנסו.
רמז לכך שנוסייראת הוא מרכז חשוב של ארגוני הטרור נמצא בעובדה שצה"ל ושב"כ הצליחו בחודש מרץ לחסל מהאוויר את סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, מרואן עיסא, שמצא שם מקלט כשכוחות צה"ל פעלו באזור חאן יונס שבדרום הרצועה. עיסא, סגנו של מוחמד דף, היה הרמטכ"ל בפועל של גדודי עז א-דין אל קאסם, וחיסולו תרם רבות להתפרקות המערך הצבאי של הארגון.
לצד השמחה חשוב לציין שלנוכח מבצע החילוץ המוצלח יגביר חמאס את מאמציו להסתיר את החטופים ואת השמירה עליהם, מה שיחייב את צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל להמתין עם מבצע החילוץ הבא, אם ישנו כזה בקנה. בכל מקרה היום אפשר לשמוח וראוי לשמוח על כך שעוד ארבעה ישראלים, בשר מבשרנו, נפשית ופיזית, שבו הביתה.
