שר החוץ אלי כהן שהה בסך הכול 12 שעות על אדמת אוקראינה, על אף שהמסע לשם וכן המסע שהחל בחזרה לארץ היה מפרך. הוא כלל שתי נסיעות ברכבות לילה - מפולין לקייב ומקייב בחזרה לפולין, ושיאו של הביקור היה פגישה בין כהן לנשיא אוקראינה - והיהודי הכי מפורסם בעולם - וולודימיר זלנסקי. השניים נועדו במתחם הנשיאותי, וכמו בסרט כהן לווה במאבטחים חמושים רבים, שהובילו אותו דרך מבוכים חשוכים אותם הם מאירים בפנסים למקום בו שוהה הנשיא המאוים. כהן, כך מספרים בישראל, פגש נשיא מודאג מאוד.
לביקורו של שר החוץ הישראלי היו שלוש מטרות - בראש ובראשונה - להראות שישראל נמצאת "בצד הנכון", ותומכת באוקראינה כמו מדינות אירופה וכמובן ארצות הברית. המטרה השנייה, והחשובה לא פחות עבור גורמים בירושלים, להציב את הסוגייה האיראנית בראש. למלחמת רוסיה-אוקראינה יש השפעה חשובה על מדינת ישראל מהזווית האיראנית.
היום אוקראינה נחשבת מדינה בעלת השפעה בזירה הבינלאומית, ובישראל רואים בה חשיבות רבה ורוצים לרתום את אוקראינה למאבק נגד איראן - שכן כעת לשתי מדינות "אויב משותף", כפי שהגדיר זאת זלנסקי בשיחתו עם כהן. הסוגייה האיראנית מטרידה את קייב מאוד, שר החוץ נתן בשיחותיו עם הנשיא וכן עם שר החוץ דמיטרו קולבה רעיונות כיצד לטפל באיום הכטב"מים האיראניים שחגים בשמי אוקראינה. כהן וזלנסקי סיכמו על "העמקת שיתוף הפעולה במאבק נגד איראן בזירה הבינלאומית".
מטרה נוספת ואחרונה בביקור הייתה לחזק את הקשר בין ירושלים לקייב, ולהגדיל את הסיוע ההומניטרי שמעניקה ישראל לאוקראינה החבולה. יש לציין כי הסיוע שתרמה ישראל לאוקראינה הוא הגדול ביותר שתרמה אי-פעם למדינה זרה.
רק בשנה שעברה תרמה ישראל לקייב סיוע שנאמד ב-80 מיליון שקלים. בכיר ישראלי אומר כי המטרה הזאת של חיזוק היחסים הושגה בביקור. כהן הודיע לאוקראינים שישראל תתמוך בתכנית השלום של זלנסקי, שתעלה בשבוע הבא כהחלטה בעצרת הכללית של האו"ם. ישראל היא בין המדינות הראשונות שמודיעות מראש שתתמוך בתוכנית, עוד לפני שהוצגה.
מנגד, כהן העלה בשיחה עם הנשיא את סוגיית אופן ההצבעות של אוקראינה נגד ישראל בשנה האחרונה באו"ם, ואמר כי בירושלים מצפים לשינוי דפוס ההצבעה הזה. בשיחה בין השניים הם גם דנו במאמצי השיקום של אוקראינה, כמעט שנה אחרי הפלישה של צבא רוסיה למדינה, וכיצד ישראל תהיה מעורבת במאמצים אלה. כמו כן, הודיע שר החוץ לנשיא אוקראינה כי שגרירות ישראל בקייב תחזור לעבודה רציפה לראשונה מפתיחת המלחמה.
זלנסקי שאל האם ישראל תהיה מוכנה לקחת על עצמה פרויקט של שיקום בתי ספר במדינה, וכהן הציע להיעזר בישראל בתוכניות לשיקום מערכות מים. עם זאת, הוא לא שלל לעזור בשיקום בתי הספר, והבטיח לבחון תרומה ישראל למטרה זו. זלנסקי העלה בשיחתם גם את המיזם של אשתו לטיפול בנפגעי פוסט טראומה - וביקש את עזרת ישראל בהכשרת מטפלים בתחום הזה.
סוגייה נוספת שנידונה היא הסיוע הצבאי, שכן במהלך השנה האחרונה בקייב לא פספסו הזדמנות לבקר את ישראל על סיוע לא-מספק. בביקור האוקראינים אמנם העלו שורה של בקשות בנושא הביטחוני והסיוע הצבאי, בדגש על אמצעים הגנתיים, אך זלנסקי מבין את המורכבות שישראל מצויה בה - ולא ביקש מכהן נשק התקפי. כהן הבטיח שמערכת ההתרעה האזרחית החכמה תגיע מישראל לאוקראינה תוך שלושה עד שישה חודשים, וכי הוא יעשה מאמץ להקדים את לוחות הזמנים.
כהן הסביר בשיחה עם זלנסקי: "ישראל נמצאת במצב מורכב, היא לא פורטוגל ולא קנדה. יש לנו גבול משותף עם רוסיה (בסוריה) ויש לנו את האיום האיראני". הוא טען: "מדינת ישראל מסייעת רבות חרף המצב המורכב שהיא נמצאת". גורם מדיני בכיר אמר כי ישראל חייבת לשמור על ערוץ ישיר עם הרוסים וכי הממשלה פועלת בנושא הזה לפי המלצת גורמי הביטחון.
זלנסקי אמר בתום הפגישה כי "בפגישה עם שר החוץ דנו בהעמקת שיתוף הפעולה הבילטרלי בתחומים שונים, והזמנתי את ישראל להצטרף ליישום נוסחת השלום שלנו. אני אסיר תודה על הסיוע ההומניטרי שניתן. דנו בעזרת ישראל בשיקום מדינתו בתום המדינה. נוכל להיעזר בניסיונה של ישראל בהוצאת מוקשים. אני מקווה שביקור זה יתרום להעמקת שיתוף הפעולה שלנו".