היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה אמש (יום חמישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש למנות ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה בהקדם. בצל הדיווח ב"הארץ" שלפיו נתניהו מעוניין שהנשיא יצחק הרצוג ימנה את חברי הוועדה, ובראשה לא יעמוד שופט, הדגישה בהרב-מיארה כי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה ולשנות את אופייה.
"עמדתנו המקצועית היא שוועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל", כתבה. "ועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי המיטבי להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבינלאומי, אשר אם יתגשמו עלולים להביא לפגיעה משמעותית באינטרסים של המדינה - וכמובן בראש הממשלה ובשר הביטחון באופן אישי".
בהרב-מיארה הדגישה כי גורמים נוספים עלולים להיפגע, ואמרה כי לוועדת חקירה ממלכתית מאפיינים ייחודיים - שבראשם "ניתוק מלא מהרשות המבצעת". כל מנגנון אחר, הבהירה, "אינו הולם את הצרכים ואת הסיכונים הייחודיים שעימם המדינה מתמודדת כעת. מצב שבו הרשות המבצעת היא שממנה את המנגנון שאמור לבדוק את פעולתה ואת התנהלות ראשיה, יחטיא את המטרה".
בהרב-מיארה הוסיפה: "ישנה חשיבות בהפעלה של מנגנון הקיים בדין, להבדיל מיצירת מנגנון ייעודי חדש, שעלולה להיתפס ככזו שנועדה להבטיח תנאים אופטימליים לגורמים הנבדקים".
"נוכח הדחיפות שבהתמודדות עם הסיכונים במישור הבינלאומי, עמדתנו המקצועית היא שאין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, ויש להקימה בהקדם", הדגישה. "ניתן יהיה לכלול בכתב המינוי של ועדת החקירה הממלכתית הוראה שלפיה תינתן עדיפות לפרסום מוקדם של מסקנות הנוגעות להיבטים הנבחנים כעת על-ידי ערכאות בינלאומיות. כן ניתן לבקש מוועדת החקירה לאפשר לכלול בדיונים שיתקיימו בהקשר זה מומחי משפטי בינלאומי זרים אשר יסייעו לה".
היועמ"שית בכנס לשכת עורכי הדין
(צילום: לשכת עורכי הדין )
היועמ"שית אמרה דברים דומים גם בכנס לשכת עורכי הדין באילת, אז תקפה את החלטת התובע בהאג לבקש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. היא הבהירה אז כי לישראל יש מנגנון חקירה עצמאי המנותק מכל זיקה לממשלה - ועדת החקירה הממלכתית - שמסוגל לחקור בעצמו מקרים המעלים חשד לפלילים. "לוועדת חקירה ממלכתית סמכויות רחבות, ומלכתחילה היא מוקמת לבחינה מעמיקה של אירועים בעלי חשיבות ציבורית ייחודית", אמרה באותו נאום. "מממצאיה הרחבים עשויות להיגזר מסקנות שיהיו בסיס לנקיטת פעולות קונקרטיות נוספות במישור הפלילי".
מכתבה של היועמ"שית מהערב מבטא חשש כבד מכך שכל הליך חקירה שכבר החל "לא יעשה את העבודה" נוכח האיומים המשפטיים-מדיניים נגד ישראל בטריבונלים בינלאומיים. הדבר נוגע, בין השאר, גם לביקורת של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן - והתגבר נוכח התפטרותו של אהרן ברק מבית הדין הבינלאומי לצדק, מסיבות משפחתיות. תרומתו של ברק בהליך הייתה בעיקר מאחורי הקלעים, כשהקהה את עוקצם של הצווים נגד ישראל - ובראשם הצו שנגע להמשך הלחימה ברפיח.
מכתבה של היועמ"שית מגיע גם כשברקע גובר הלחץ בשבועות האחרונים להקמת הוועדה, וכשבמקביל כבר מתנהלים בצה"ל תחקורים פנימיים להתנהלות הצבא. השר בני גנץ, שצפוי לפי ההערכות לפרוש בקרוב מהממשלה, כבר הגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית - הצעה שלא קודמה - וקריאות לעשות זאת משמיעות גם משפחות שכולות, שאף הודיעו כי בכוונתן לעתור לבג"ץ אם הוועדה לא תוקם.
גנץ קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בחודש שעבר
אולם נתניהו לא שש להקים ועדת חקירה ממלכתית. ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" פורסם השבוע כי גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה טוענים כי הדרישה להקמת ועדה שכזו היא "פוליטית", וכי הם חוששים שתגרום להפלת שלטון נתניהו והליכוד. ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי אף צוטט אומר, במהלך שיחה עם אישים פוליטיים בליכוד: "תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית לחסל את שלטון הימין. אל תיתממו".
פורסם לראשונה: 22:31, 06.06.24
