מסוק העטלף של חיל האוויר
(צילום: דובר צה"ל)
קורוזיה חמה במנוע של מסוק העטלף, שנגרמה בשל ליקויי תכנון ותחזוקה של היצרן הצרפתי - הובילה לאסון הנורא: כך עולה מממצאי הדוח המסכם של צוות המומחים בצה"ל שחקר את התרסקות המסוק מול חופי חיפה בתחילת השנה, שבה נהרגו סגן אלוף ארז שחייני ורב סרן חן פוגל. הדוח הוצג על ידי מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, לרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, כמו גם למשפחות השכולות, לטייסת "מגיני המערב" ולקצין הסיור המוסק מזרוע הים, סרן רון בירמן, שהיה על המסוק וניצל.
התאונה, נזכיר, אירעה בדיוק לפי חצי שנה, ב-3 בינואר, במהלך טיסת אימונים בלילה חשוך מעל הים מול חופי חיפה, בדרכו של מסוק העטלף חזרה לבסיס חיל האוויר על שם עזר ויצמן ברמת דוד. בתאונה נהרגו סגן מפקד בסיס רמת דוד, סגן אלוף ארז שחייני, וסגן מפקד טייסת "מגיני המערב", רב-סרן חן פוגל - שניהם לוחמי צוות אוויר מיומנים ומנוסים. סרן רון בירמן, קצין הסיור המוסק מזרוע הים, היה גם הוא על המסוק בעת התאונה וניצל.
מהדוח הסופי, שפורסם כחמישה חודשים לאחר דוח הביניים האחרון שפורסם בנושא, עולה כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב במשך דקה ו-57 שניות עד לפגיעה במים. האירוע התרחש בשל כשל פנימי שהתפתח במנוע שמאל, אשר גרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות ולהתפשטות האש גם במנוע ימין. כתוצאה מכך המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה וכתוצאה מכך טבעו.
ממצאי הדו"ח המסכם קבעו כי הכשל נבע מתקלה טכנית אשר איננה מוכרת ליצרן ולחיל האוויר, והופיעה לראשונה במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה ברכיב פנימי במנוע (סטטור). הדבר הוביל לשבירת להב בטורבינה ולאש שהתפתחה במהירות. על פי היצרן, שבירת להב טורבינה במנגנון זה הינו המקרה היחיד בעולם בסוג ובסדרת מנועים זו.
ממצאי דו''ח הביניים מפברואר - ותיעוד של חן פוגל מסביר על המסוק
(צילום: דובר צה''ל)
נזקי הקורוזיה החמה נגרמו בראש ובראשונה משחיקה בציפוי מגן בסטטור במנוע של מסוק התאונה, שהיה משופץ, ומבקרת איכות לקויה של רכיב זה על ידי היצרן הצרפתי. המנוע, ובתוכו רכיב זה, מטופלים על ידי היצרן בצרפת ורכיב הסטטור במנוע מגיע לארץ לאחר טיפול, כאשר המנוע סגור ומוכן לשימוש. עם גילוי הממצא, הוחלט בחיל האוויר על שימוש ברכיבים חדשים בלבד עד לסיום החקירה מול היצרן.
חיל האוויר מתבסס על הנחיות היצרן באחזקת המסוק. מהתחקיר עלה כי אי הגדרת היצרן את ממצאי הקורוזיה שהתגלו לאורך השנים בסטטור מסוקי העטלף כבעלי פוטנציאל בטיחותי הייתה הגורם המשמעותי לאי סימון הסוגיה ככזו בחיל האוויר, ולכך שהחיל לא פנה ליצרן לבירור ולהערכת הסיכון הבטיחותי.
בנוסף, נמצא כי בשל קרבת המסוקים לים כחלק מתפיסת ההפעלה שלהם, הייתה חשיפה יתרה לסביבה בעלת פוטנציאל להיווצרות קורוזיה. הדבר השפיע גם על היווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי של מנוע שמאל. לפיכך, המליץ הצוות על בחינת דרכים לצמצום חשיפת המסוק לסביבה מעודדת קורוזיה במהלך ההפלגות ותיקופן בספרות חיל האוויר.
עוד מצא הצוות כי זיקוק מי השטיפה ותהליכי השטיפה של המנועים, שהתקיימו למניעת קורוזיה, לא היו מיטביים ולא בוצעו במדויק על פי הוראות היצרן, דבר שתרם בין השאר להיווצרות הקורוזיה החמה. לאור כך, המליץ הצוות על ריענון הוראות האחזקה לשטיפות מנועים בהתאם להוראת היצרן.
באשר לסיבות להתפשטות האש בין המנועים, נמצא כי במנוע היו רכיבים שאינם חסינים מפני אש בטמפרטורה הנדרשת על ידי היצרן כדוגמת אלומיניום, מה שתרם לאי הכלת האש במנוע שמאל והתפתחותה למנוע ימין. דבר זה נובע מבעיית תכנון של המסוק על ידי היצרן. בעקבות כך, יצרן המסוק עתיד לפרסם מידע בטיחותי בנוגע לרכיבי האלומיניום במנוע.
צוות החקירה מצא שלמרות שהטייסים פרקו את בקבוקי כיבוי האש, לא בוצע כיבוי מנוע כנדרש. הדבר אפשר את התפשטות האש ויניקתה על ידי מנוע ימין, שנפגע גם כן ולא סיפק כוח אפקטיבי למסוק. פעולה זו נבעה בין השאר מתדירות ואופי אימון שאינם תואמים לתרחישי חירום מסוג זה. על כן, המליץ צוות המומחים על הגדלת תדירות לביצוע אימונים והוספת תרחישי חירום נוספים בתרגול לצוותי האוויר ובעלי תפקידים נוספים במסוק. בתהליכי עדכון הבדיקות החיוניות לאורך השנים, ומתוך רצון לצמצם ולהקל על תפעולי חרום, נוצרו הנחיות תפעול לא מיטביות ולא מדויקות, אשר השפיעו על פעולות הצוות.
כוחות צה''ל גוררים את מסוק העטלף לבסיס חל הים לאחר ההתרסקות
(צילום: אריק מרמור)
המומחים הדגישו כי הצוות היה כשיר, מיומן והתמודד עם רצף תקלות מאתגרות, מהירות ועצימות, בתנאי טיסה מורכבים של לילה חשוך מעל ים. הצוות המשיך להטיס את המסוק עד הרגעים האחרונים וביצע פעולות חירום משמעותיות שסייעו להצלתו של קצין הסיור המוסק הימי, סרן רון בירמן.
"מדובר בתקלה טכנית לא מוכרת, המופיעה פעם ראשונה בעולם במנועים אלו כתוצאה ממתאר נדיר של נזקי קורוזיה חמה", אמר מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. "חיל האוויר נושא באחריות על הכשירות והבטיחות ועל תהליך ההכשרה והאימון של לוחמיו, ויעשה כל שביכולתו על מנת למנוע את התאונה הבאה. מדובר בתאונה טרגית וכואבת, בה איבדנו שניים מטובי בנינו שתרמו רבות לחיל האוויר ולביטחון מדינת ישראל. חיל האוויר ימשיך לחבק וללוות את המשפחות, שהינן חלק בלתי נפרד ממשפחת חיל האוויר וימשיך להנציח את זכרם של סא״ל ארז שחייני ז"ל ורס"ן חן פוגל ז"ל".
מפקד חיל האוויר קיבל את המלצות צוות המומחים והנחה על מספר פעולות לביצוע, ובהן השלמת החקירה בשיתוף יצרן המנוע, עדכון בד"ח (בדיקות חיוניות) החירום במסוק ה"עטלף", ריענון הוראות אחזקה לצוות הטכני והמשך למידה ממדינות נוספות המפעילות מסוקים ימיים דומים. הוא הוסיף: "בימים אלו חוזרת הטייסת לפעילות מבצעית בהדרגה על פי תכנית סדורה ומנוהלת. עלינו להמשיך ולמסד תהליכים שיאפשרו לחיל האוויר להגיע לתובנות מחוץ למוכר ולידוע".
הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר לאחר פרסום הדוח: "בוצע כאן תחקיר מעמיק, מקצועי ויסודי. איבדנו בתאונה הזו שני טייסים מטובי בנינו. משימתנו כעת היא ללמוד את המסקנות והלקחים ולמנוע את התאונה הבאה. הלקחים יילמדו בכלל צה"ל, ויסייעו לשיפור תהליכי למידה מערכיים ורוחביים בשאר החיילות".
