בדרום קוריאה נמשכת הבוקר (יום ד') הסערה הפוליטית סביב ניסיונו הכושל של הנשיא יון סוק יאול להפעיל משטר צבאי - במה שנתפס מצד רבים כניסיון הפיכה למעשה על רקע השיתוק הפוליטי במדינה - ובשעות האחרונות גוברות הקריאות להתפטרותו. מפלגות האופוזיציה הגישו הבוקר בפרלמנט הצעה להדחתו של הנשיא, שההצבעה עליה תיערך אולי כבר ביום שישי הקרוב, וגם במפלגת השלטון עצמה נשמעות קריאות ליון לתת דין וחשבון על המעשה שהדהים את דרום קוריאה ואת הקהילה הבינלאומית.
לפני הגשת הצעת ההדחה, "המפלגה הדמוקרטית", מפלגת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט, קראה הלילה לנשיא יון להתפטר מיידית. היא הודיעה שאם יסרב תפתח בהליך להדחתו והאשימה אותו ב"התקוממות". המפלגה טענה כי "ההכרזה על משטר צבאי של הנשיא הייתה הפרה ברורה של החוקה. מדובר היה במעשה מרד חמור שמספק סיבות להדחתו".
הצבא פורץ לפרלמנט אחרי ההכרזה על משטר צבאי, והנזק בבניין
(צילום: רויטרס)
לצורך הדחתו של יון יידרש רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט ובהמשך אשרור של ההחלטה בידי לפחות שישה מתוך תשעה שופטים בבית המשפט החוקתי. יון, שנבחר לנשיא ברוב זעום של 0.7% בלבד ב-2022 וכעת הינו נשיא מאוד לא-פופולרי עם שיעור תמיכה בסקרים שנע סביב 20%, כבר איבד את הרוב בפרלמנט בבחירות מוקדם יותר השנה והכרזתו על משטר צבאי נעשתה על רקע תסכולו מכוחה הרב של האופוזיציה. למפלגתו, "כוח העם", יש רק 108 מושבים באסיפה הלאומית שמונה 300 בסך הכול.
ראש מפלגתו של הנשיא, שחבריה התנגדו גם הם להכרזה על משטר צבאי, אמר הלילה כי יון יצטרך לתת תשובות על החלטתו. "הנשיא חייב להסביר את המצב הטרגי הזה מיידית ובפירוט", אמר מנהיג מפלגת "כוח העם", והוסיף כי "כל המעורבים יישאו באחריות". הוא קרא לפטר את שר ההגנה ולקבינט עצמו להתפטר. בהמשך, ראש הסגל של הנשיא ועוזריו הבכירים הגישו את התפטרותם, ושרי הממשלה, לפי דיווחים בדרום קוריאה, הביעו כוונה להתפטר יחד.
הנשיא לא הגיב מיידית לדרישת האופוזיציה, אך בלשכתו אמרו כי יועצים ומזכירים בכירים שלו הציעו לו "להתפטר קולקטיבית". במקביל, הוא ביטל את הלו"ז שלו לבוקר.
8 צפייה בגלריה
הצבא הקוריאני בכניסה לפרלמנט, והנשיא יון
(צילום: South Korean Presidential Office via Getty Images, Jung Yeon-je / AFP)
בתוך כך, ארה"ב ודרום קוריאה דחו שיחות בנושא ההרתעה הגרעינית וכן תמרונים צבאיים שהיו אמורים להיערך השבוע בוושינגטון. כך מסר דובר הפנטגון. בנוסף, ראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון דחה ביקור במדינה שתוכנן לשבוע הקרוב. "בהתחשב בהתפתחויות האחרונות, החלטנו לדחות את הביקור. היינו בקשר עם דרום קוריאה הבוקר, וכעת נעבוד יחד כדי למצוא זמן חדש לביקור בעתיד", אמר דוברו. גורמים רשמיים בארה"ב, בבריטניה, בגרמניה, ביפן ובמקומות אחרים הביעו דאגה מההתפתחויות ואמרו ששלטון החוק צריך לנצח.
הנשיא הדהים את ארצו כשהכריז אמש על משטר צבאי ברחבי המדינה. הפעם האחרונה שבה הוכרז בדרום קוריאה משטר צבאי – שמאפשר לבצע מעצרים ללא צווים – הייתה ב-1979, בעקבות ההתנקשות בדיקטטור ששלט אז במדינה, פארק צ'ונג הי. כבר עשרות שנים שבמדינה יש משטר דמוקרטי יציב.
יון טען בהצהרה לילית מיוחדת כי הצעד הכרחי כדי להגן על דרום קוריאה ולשמור על ביטחונה, וטען שמפלגות האופוזיציה חותרת תחת המדינה ומנסות לפגוע בדמוקרטיה שלה. שעות ספורות לאחר מכן הודיע על ביטול המשטר הצבאי, בעקבות הצבעה בפרלמנט. יון אמר כי הוא מכבד את תוצאות ההצבעה, שם קבעו המחוקקים פה אחד כי יש לבטל את הכרזתו ואמרו שהיא מנוגדת לחוקת המדינה.
8 צפייה בגלריה
חיילים שפרצו בעיצומו של הכאוס לבניין הפרלמנט בסיאול, אתמול
(צילום: Yonhap via REUTERS)
מעט אחרי הודעת הנשיא נהרו מפגינים לפרלמנט. השוטרים חסמו את הכניסה לבניין, ובין הצדדים נרשמו עימותים. המפגינים קראו "לבטל את המשטר הצבאי", "להגן על הדמוקרטיה" ו"לעצור את יון סוק יאול". במקביל נכנסו כוחות הביטחון לפרלמנט. אנשים שהיו בתוך הבניין ניסו לחסום את דרכם של החיילים והציבו ספות, כורסאות וכיסאות בכניסה.
הנשיא אמר בהכרזתו על מצב החירום כי המטרה היא להיאבק בכוחות שחותרים תחת המדינה ותומכים לכאורה במשטר הקומוניסטי של היריבה המרה צפון קוריאה. הוא לא סיפק אף ראיה להאשמות הללו. אחרי ההכרזה, שלמעשה אסרה על כל פעילות פוליטית, שעטו כוחות הצבא לבניין האסיפה הלאומית – בזמן שבמקום שהו 190 מ-300 המחוקקים. בסביבות 02:00, כשלוש שעות בלבד אחרי ההכרזה על משטר צבאי, כאמור, הצביע הפרלמנט פה אחד נגד החלטתו של יון. לאחר מכן, בצעד שהתפרש כתמיכה בתוצאות ההצבעה, הצבא עזב את הבניין.
החוק הקוריאני חייב את הנשיא לכבד את תוצאות ההצבעה בפרלמנט. אחרי ההצבעה, וההתנגדות החד-משמעית להחלטתו, נדרש יון להכריע אם להישמע לפרלמנט ולהודיע על ביטול המשטר הצבאי - ובכך לא לממש את רצונו להילחם באופוזיציה, או להמשיך במאבקו ולהותיר את מצב החירום על כנו ובכך לגרור את ארצו לכאוס חוקתי. לבסוף הודיע כי ההחלטה מבוטלת.
ההכרזה של נשיא דרום קוריאה הדהימה את הקהילה הבינלאומית ובמיוחד את ארה"ב – בעלת ברית קרובה של סיאול, שמחזיקה קרוב ל-30,000 חיילים במדינה כחלק מברית ההגנה שלהן אל מול האיום מצפון קוריאה. במועצה לביטחון לאומי אמרו כי סיאול לא הודיעה מראש לוושינגטון על כוונתו של הנשיא.
בהצהרה מיוחדת בשעת ערב מאוחרת אמר יון: "הכרזתי על משטר צבאי כדי להגן על הרפובליקה החופשית של קוריאה מאיום הכוחות הקומוניסטיים הצפון קוריאניים, ובמטרה למגר את הכוחות המתועבים שתומכים בצפון קוריאה ומתנגדים למדינה שלנו". הוא הצהיר כי בתקופה שבה יחול המשטר הצבאי הוא "ישקם את דרום קוריאה" ו"יחסל את הכוחות שמתנגדים לה".
יון תקף את "המפלגה הדמוקרטית" מהאופוזיציה, שהעלתה השבוע הצעה להדיח חלק מהתובעים הראשיים במדינה, והתנגדה לתקציב שהגישה הקואליציה. הנשיא אמר כי "הפרלמנט שלנו הפך למאורה של עבריינים, שמשתקת את הממשל ואת מערכות החוק".
