תושבים מהצפון וגם מהדרום הקימו את "מחנה עקורי הגליל" בגליל העליון, כמחאה על תחושת ההפקרות של הממשלה. התושבים, שאומרים שהממשלה מתעלמת ממצבם, הקימו השבוע בצומת עמיעד בגליל העליון מאהל מחאה, שבו הוקמו עשרות אוהלים.
היום (חמישי) הגיעו למקום מאות בני אדם, תושבים, ילדיהם וגם תושבי הדרום, כדי להביע תמיכה במוחים שקוראים: "הגליל הופקר, כלכלית וביטחונית". התושבים, גם אלו שלא פונו מבתיהם, מספרים כי בעקבות המצב, ביישובים אין אפשרות לעבוד או מסגרות חינוך שפועלות כסדרן.
דקלה כחילה לרנר, תושבת מושב כחל בגליל העליון שלא פונה, היא פעילה חברתית ובעלת עסק שעובדת במשאבים מרכז החוסן. היא שיתפה בתחושות מאז פרוץ המלחמה: "אנחנו שומעים את הבומים, הבנות שלי לא לומדות שנה, לא צריך להיות מפונה כדי להיות מסכן. לי כואב בתור תושבת הצפון, שאני רוצה לחבק את הדרום". היא סיפרה: "דאגנו למיזם בין הצפון לדרום מ-30 יישובים, שבאו לחבק את יונתן שמריז, שאחיו אלון נחטף ונהרג, וכולם חיבקו אותו וחברנו יחד לאחדות".
דן דיין, תושב יסוד המעלה באצבע הגליל, הגיע ל"מחנה" עם ארבעת ילדיו: "אנחנו מופקרים. הבן שלי בן 14, תלמיד 'הר וגיא'. המסגרת הושבתה, הוא בקושי לומד 12 שעות שבועיות ובפועל השאירו אותם כיתה. לא אמרו להם, אבל משאירים אותם כיתה. אנחנו די לבד במערכה הזו, אנחנו לבד בשדה הקרב".
יונתן שמריז, אחיו של אלון שמריז שנחטף ב-7 באוקטובר ונורה למוות בשוגג על-ידי צה"ל בשג'אעיה, סיפר: "כמייסד תנועת 'קומו' יש שותפות גורל בין הצפון לדרום. מפקירים אותם ומה שהיה בדרום יהיה בצפון, אנחנו לא מוכנים להיות עלה נידף, די נמאס. מבקשים מאנשים לחזור לאזורי מלחמה ומפקירים אותם יותר אחרי יום בלי להגיד להם מה הולך להיות".
מוניב ונאסים פארס, תושבי חורפיש שבגליל המערבי שלא פונה, סיפרו כי העסק שהקימו קורס מאז 7 באוקטובר. "אנחנו בעלי עסק ממתקים שהיה משגשג. מאז 7 באוקטובר אנחנו קורסים, אנחנו מרגישים כמו עלה נידף. המדינה מפקירה את כל הגליל, אנחנו לא מעניינים אותם. אנחנו כמו חבל בלבנון, עצוב מאוד שככה מתייחסים אלינו. אנחנו מתים לאט-לאט".
גיורא זלץ, ראש מועצת הגליל העליון, מסר: "המציאות קשה מאוד, אין תיירות, אין עסקים. המסר חיובי, רוצים לחזור הביתה, תנו לנו את האפשרות. מי שלא יחזור בקיץ 24' אולי יחזור בקיץ 25', תייצרו משהו שיחזיר את הביטחון והמצב השגרתי לתושבי הצפון".