השר עמיחי שיקלי תקף הבוקר (יום רביעי) את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון לכאן ב'. "התחזיות שלו פוליטיות, לא כלכליות", אמר על רקע אזהרת בנק ישראל שלפיה מימוש המהפכה המשפטית עלול לעלות עשרות מיליארדים.
לטענת שיקלי, "הנגיד משרת את האליטות ולא את אזרחי ישראל. בריאיון שלו ל-CNN הוא חיבל בכלכלת ישראל". שיקלי לא התייחס בכך להעלאת הריבית, אך הדברים מגיעים על רקע מתקפה גם מצד השר שלמה קרעי - שטען אחרי ההעלאה כי "עם אטימות כזו אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד". בעבר תקף גם השר אלי כהן מהליכוד את הנגיד על החלטה דומה. בבנק ישראל סירבו להגיב לדבריו של שיקלי.
דברי הנגיד על המהפכה המשפטית במסיבת עיתונאים, אתמול
(צילום: לע''מ)
בהמשך שיקלי הבהיר בטוויטר: "אמרתי הבוקר שנבואות הזעם של נגיד בנק ישראל לגבי הרפורמה המשפטית, ובפרט החלטתו לדברר אותן ברשתות זרות, מייצרות אפקט פיגמליון שמחבל דה פקטו בכלכלת ישראל. לא הבעתי שום ביקורת הנוגעת להחלטותיו המקצועיות בנוגע להעלאת הריבית".
בנק ישראל, נזכיר, הוא גוף עצמאי ולא פוליטי. מתקפות נגדו נתפסות פעמים רבות כניסיון פוליטי להתערב במדיניות המוניטרית, שבמדינות המערב מקובל ואף נדרש שתהיה באחריות הבנק המרכזי בלבד - בעוד המדיניות הפיסקלית היא זו שנמצאת באחריות הממשלה. מטרתו המרכזית של בנק ישראל הן למנוע מהאינפלציה להשתולל ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה - כך שתפקידו הוא גם לספק תחזיות ולהתריע כשהוא מזהה סכנה. העלאת הריבית נועדה למתן את עליות המחירים - שמשפיעות לרעה על מצבם הכלכלי של האזרחים, ונועדה גם להעביר מסר שיש לצמצם את הצריכה המיותרת. בעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו הבהירו כי לא תהיה פגיעה בעצמאות בנק ישראל, ודרשו מהשרים להפסיק להתבטא בעניין הנגיד.
ח"כ דנון בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
מי שהסיק את המסקנות הוא ככל הנראה ח"כ דני דנון מהליכוד, שבעבר תהה "איפה הנגיד היה בהתנתקות" - והבוקר אמר באולפן ynet כי "גם אם מישהו חושב שהנגיד טועה, הוא צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מדבר, כי עצמאות הנגיד היא חשובה ובסופו של דבר תורמת לכלכלה ולא פוגעת בה".
אגב, קרעי ספג אתמול ביקורת גם על עצם המתקפה על הנגיד - אך גם על העובדה שלפני כשנתיים, כשהריבית הייתה אפסית, התגאה במהלך שאפשר לנוטלי משכנתאות לקחת שני שליש מהמשכנתא בריבית פריים. המשמעות של המהלך הזה, כשהריבית עומדת כבר על 6%, היא התייקרות דרמטית עבור נוטלי המשכנתאות שניצלו אותו. נציין כי לצד זאת ישנם נוטלי משכנתאות שהריביות בהן צמודות למדד המחירים לצרכן, כך שהעלאת הריבית שנועדה להוריד את האינפלציה אמורה לסייע להם בעתיד.
התחזית: פגיעה של עשרות מיליארדים במשק
אתמול, אחרי שהעלה את הריבית בפעם התשיעית ברציפות ל-4.5% - הגבוהה מאז 2006 - פרסם בנק ישראל את התחזית המעודכנת שלו, שמתייחסות לראשונה להשלכות המהפכה המשפטית. בתרחיש ה"קל" יחסית של המשך חקיקת המהפכה המשפטית, צופים בבנק ישראל פגיעה של 14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות, ואילו בתרחיש החמור צופים בבנק ישראל שהמהפכה המשפטית עלולה להוביל לפגיעה מוערכת של 47.6 מיליארד שקל בממוצע בכל שנה בשלוש השנים הקרובות - ובסך הכל בכ-143 מיליארד שקל.
"עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט", נכתב בסקירה. "אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית".
לפיכך, בבנק ישראל הציגו שני תרחישים אפשריים: תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה "מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית", ותרחיש שמציג ניתוח השלכות אפשריות במידה שיבוצעו "שינויים חוקיים ומוסדיים שילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה בייצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".
ביחס למצב שבו נרגעת לחלוטין המחלוקת סביב המהפכה המשפטית, בבנק ישראל צופים שהתוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ב-2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.4%. בנוסף, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.
3 צפייה בגלריה
"גם אם מישהו חושב שהנגיד טועה, הוא צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מדבר". ח"כ דנון
(צילום: נדב אבס)
"לאור אי-הוודאות הרבה במקרה שבו מתרחשים שינויי חקיקה משמעותיים המשפיעים על הכלכלה, אנו מציגים טווח רחב של גודל הפגיעה האפשרית בתוצר ושל ההשפעה על משתנים אחרים במשק. טווח זה תלוי, בין היתר, בעוצמה ובהתמדה של השינויים בפרמיית הסיכון, בשווקים ובביקושים. משכך, יש להתייחס להערכות שיוצגו להלן כאינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה", נכתב בתחזית בנק ישראל.
באותו טווח התחזית של תרחיש שינויי החקיקה המשמעותיים, בבנק ישראל טוענים שאם תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שיש ההשפעה מהותית של החקיקה, הפגיעה מוערכת בכ-47.6 מיליארד שקל בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות (2.8% מהתוצר), כאמור. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-13.7 מיליארד שקל בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות (0.8% מהתוצר).
