(צילום: אלכס בורטמן)
משה ומירה שמילוביץ, בני 54 ו-57 מרחובות, שהו באוקראינה לרגל הולדתו של בנם הראשון - ומצאו את עצמם בלב הקרבות. בני הזוג פונו עם התינוק באמבולנס מקייב לגבול מולדובה - אך נתקעו בגבול מאחר שטרם הספיקו לקבל את תעודת הלידה של בנם.
"בגלל המלחמה משרדי הממשלה סגורים ואין לנו תעודת לידה רשמית. לא הוציאו לנו", סיפרו הבוקר (שני) בני הזוג לאולפן ynet. "זוגות שהיו בגבול לפנינו הצליחו לעבור, אין לנו מושג איך, ואנחנו נתקענו". בינתיים מצאו משה ומירה מקלט בכנסיה סמוכה לגבול, כשהכומר המקומי מטפל בהם ובתינוק. "המקום הזה יחסית מוגן, והכומר מטפל בנו בצורה ממש טובה ודואג להכול, אבל התמונות מראות באיזה תנאים אנחנו נמצאים", אמר משה, שבעקבות הלידה עזב את השבעה על אחיו והמריא לקייב.
מירה ציינה כי משרד החוץ מנסה לסייע להם, והיא שוחחה עם השגריר האוקראיני בישראל ועם הקונסולית הישראלית באוקראינה, אך כולם חוזרים על נחיצות תעודת הלידה. "אני פונה כל הזמן ומתחננת לפנים משורת הדין שידברו כאן עם גורמים ברמות הגבוהות ביותר כדי שיוציאו אותנו מפה, אמרה. "זה לא ייתכן שאנחנו זרוקים פה עם כל הפליטים בתוך כנסיה עם תינוק בן כמה ימים בקור הזה. הזוי שכומר בכנסיה עוזר לי ומדינת ישראל לא".
שמילוביץ אמרה כי שר התפוצות נחמן שי, שנמצא לא רחוק מהגבול, ניסה לעזור לה, אך היא עדיין מצפה להתערבותו של שר החוץ יאיר לפיד. "אנחנו צריכים דחוף עזרה לצאת מפה", אמרה. "אנחנו מיואשים, אי אפשר ככה. חייבים לעזור לנו. אני מרגישה כאילו מדינת ישראל הפקירה אותי. זה לא ייאמן שלפליטים עוזרים ולאזרחי המדינה לא עוזרים. פשוט הזיה".
מירה סיפרה כי הרעיון להביא ילד הגיע בשנתיים האחרונות. "תקופת הקורונה עשתה לי מעין פלאשבק על החיים. אין לי הורים, אחים או ילדים, ואף פעם לא רציתי להביא ילד לבד, נראה לי עוול לגדל ילד בלי אבא", סיפרה. "כשמצאתי את האהבה שלי החלטתי לנסות להיכנס להריון, וכשלא הצלחנו פנינו לפונדקאות עם המון חששות והרהורים בגלל הגיל שלנו".
- ומה שלום התינוק הקטן?
"מתוק קטן, ועוד לא יודע כמה העולם הזה יכול להיות אכזר ורע", אמרו השניים. "לאיזה עולם הבאנו אותו".
