ככל שמעמיקה הפלישה הרוסית כך גוברת דאגתם של אזרחים ישראלים לבני משפחותיהם החיים באוקראינה. שניים מהם שהתראיינו הבוקר (חמישי) במשדר של אולפן ynet סיפרו על המאמצים לשמור על קשר עם קרוביהם ועל היפוך התפקידים – כשהפעם הם אלה שמתקשרים לבני המשפחה בדאגה בגלל עימות צבאי.
בר זובקוסבקי סיפרה על סבתא שלה, הדוד שלה ואשתו החיים באודסה: "אבא שלי בקשר איתם וכולנו ממש מקבלים את המידע ישירות ממנו. זה פחד אלוהים. כל היום יורים להם מעל הראש. הם רצו להתפנות מהעיר, אבל היו סיבוכים וזה לא עבד להם. ביום-יום שלהם הם פשוט מתגוננים בין מקלטים.
"בשנים האחרונות הם היו מתקשרים אלינו כשהיו אזעקות, ועכשיו המצב התהפך. זה כאילו לראות איך הם רואים את זה מהעיניים שלהם, להרגיש מה זה אי-ודאות כשהמשפחה נמצאת בסכנה ואין לך הרבה מה לעשות בנדון".
- לפני המלחמה ניסית לשכנע אותם לצאת ולבוא לכאן?
"הבעיה שהצד הזה של המשפחה הוא לא יהודי, אז אין להם איך לעלות לארץ. גם יש להם פחות זיקה לארץ. אין להם באמת מה לעשות פה".
- ולצאת לאירופה, לכל מקום?
"שם כל החיים שלהם. זה כמו שאנחנו לא נרצה לצאת מהארץ שלנו כשיש פה איום".
ירוסלב סטפנוב, שאביו, אחיו וגיסתו נמצאים בחרקוב, אמר בשידור: "יש בעיה להוציא אותם מחרקוב. כל מי שאני מדבר איתו, כל משלחות החילוץ, אמרו שהעיר נצורה בגלל קרבות קשים ויש קושי לצאת מהעיר. כרגע אין דרך להוציא אותם בלי סיכון".
- הם מנסים לשדר רוגע ואיפוק? או שאי אפשר להסתיר את הפחד?
"כן, הם מנסים לא להדאיג אותי יותר מידי. אבל כולנו מודעים למצב. אין להם חשמל, אין להם חימום, הטמפרטורה סמינוס חלק מהזמן. המצב יכול להסלים כל רגע".