ההתבטאות של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' על העידוד שהעניק לכאורה שב"כ לרוצח של יצחק רבין הכניסה רבים להלם. הן בגלל העיתוי האומלל - יום הזיכרון השנתי – והן בשל תוכן הדברים הבלתי מתקבל על הדעת, שמהדהד תיאוריות קונספירציה המלוות את האירוע שנים רבות. רק שמי שמלבה אותן הפעם אינו אדם סהרורי משולי החברה אלא מועמד ודאי לתפקיד שר בכיר בממשלה, שלא אמר את הדברים כלאחר יד אלא הקריא אותם מהכתב וגם למחרת לא חזר בו. ובכל זאת, על רקע זה ראוי לחזור ולדון במחדל שאכן התרחש באחריות שב"כ.
הכישלון נחקר על ידי ועדת שמגר שקבעה מי הם אנשי הארגון האחראים לו. מדובר במחדל כפול: הראשון של אנשי היחידה לאבטחת אישים, והשני של אנשי המודיעין של שב"כ, שתפקידם היה לסכל מבעוד מועד כוונות רצח מצד גורמי ימין קיצוני. החלק השני לא נחקר לעומקו על ידי ועדת שמגר. היא עסקה באופן חלקי בלבד בהפעלתו של הסוכן אבישי רביב ("שמפניה") ולא שאלה את השאלה: האם המודיעין של שב"כ היה יכול למנוע את הרצח?
ניתן להוסיף ולשאול: מדוע המנדט של ועדת שמגר ניתן רק לתחום האבטחה? ומדוע לא החליטו חבריה, תוך כדי חקירתם, להרחיב אותו גם לעניין המחדל המודיעיני? האם מתוך כוונה לסוכך על גוף המודיעין של שב"כ? לא מצאתי לכך תשובות אפילו בספרו האוטוביוגרפי של יו"ר הוועדה, נשיא העליון המנוח מאיר שמגר (סמוטריץ' כיוון בדבריו ככל הנראה לסוכן אבישי רביב. הפעלתו אכן הייתה לקויה ולא מקצועית, אך לא ניתן לייחס לשב"כ כוונות זדון. וממילא, סנגורו של רביב עו"ד איתן פלג שכנע את בית המשפט שזיכה אותו).
גם "ידיעת הזהב" שהייתה בידי שב"כ כחצי שנה לפני הרצח, לגבי כוונותיו של יגאל עמיר, טופלה באופן לקוי ביותר: איש מילואים של מחלקת המודיעין של פיקוד מרכז, שלומי הלוי שמו, מסר למפקדו כי שמע "תימני קטן, מקורזל וחמוש" מדבר בתחנת אוטובוס על כוונתו לרצוח את רבין. הידיעה הועברה לראש המחלקה הרלוונטית בשב"כ, אלי ברק, אך למרבה הצער, במקום שהלוי יתוחקר על ידי אנשי שב"כ שזו מיומנותם, התבצע תחקור משטרתי שלא העלה מידע משמעותי נוסף.
מאז אותה ידיעה, שב"כ לא עשה דבר כדי למצוא במי מדובר. רק בליל הרצח הודה הלוי כי כבר כשמסר את הידיעה הוא ידע שאותו אדם "קטן ומקורזל" היה יגאל עמיר, אך לא רצה לגלות זאת כדי לא להיות "מוייסער", והאמין שממילא שב"כ יעצור אותו במהרה על סמך המידע שמסר. הוא אף הודה שהופתע מכך שלא תושאל על ידי שב"כ אלא על ידי המשטרה.
במקום לייחס כוונות זדון לאנשי שב"כ, נכון יותר לציין את הרמה המקצועית הלא מספקת של אלה מהם שעסקו במודיעין. האחראים על הכישלון המודיעיני לא נתנו את הדין, בניגוד לחבריהם מתחום האבטחה. נושא המודיעין שהיה או לא היה לשב"כ לפני הרצח לא נחקר לעומק עד היום, למעט ההתייחסות השולית של ועדת שמגר בהקשר לאבישי רביב. אולי הגיע הזמן שהנושא הזה ייחקר באופן ממלכתי והעובדות יתבררו אחת ולתמיד כדי למנוע אימוץ והפצה של קונספירציות חסרות שחר.
אין ספק שרמיזתו של סמוטריץ על כך ששב"כ עודד את יגאל עמיר לבצע את הרצח הן נטולות סימוכין ואבסורדיות, אולם דבריו פותחים תיבת פנדורה מעניינת: מי כן עודד אותו לרצוח את ראש הממשלה?
בעניין זה אין אלא להסתמך על הודאתו של עמיר שלפיה לא היה עושה את המעשה ללא עידוד שקיבל מרבנים. הוא לא הסתפק באווירה הציבורית באותה עת (הכוונה לציבור שלו) שלפיה מותר היה לפגוע ברבין, והתעקש להתייעץ עם רבנים שלא רק שלא הניאו אותו מכוונתו - אלא גם לא דיווחו למשטרה או לשב"כ על כוונותיו.
עמיר מסר בחקירותיו את שמות הרבנים הללו אבל היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר – מתוך רצון להוריד את הלהבות לאחר האירוע הטרגי - החליט שלא לחקור את הנושא לעומק ולא להעמיד אותם לדין על אי מניעת פשע. זו הייתה טעות חמורה: הייתה חובה למצות איתם את הדין ועד התביעה הטוב ביותר היה יגאל עמיר עצמו.
בנאומו ביקש לכאורה סמוטריץ' לעמעם את התווית שדבקה בימין הקיצוני, על אנשי הדת הבכירים שלו, אחרי שהעניקו ליגאל עמיר את האווירה והלגיטימיות שחיפש. אבל אולי יש כאן עוד משהו: ניסיון לפגוע בשב"כ, או בעצם בחלק ממנו. הארגון הרי מופקד גם על סיכול טרור יהודי – מאירועי תג מחיר וצפונה – ולא פעם נשמעים קולות מהימין הקיצוני בדבר הצורך לסגור את המחלקה היהודית בשב"כ.
הרכב הממשלה החדשה עלול להיות קריטי בעניין הזה. למשל, במשך שנים רבות עומד שב"כ על המשמר ומזהיר מההשלכות המסוכנות בשינוי הסטטוס-קוו בהר הבית. שם החלה האינתיפאדה השנייה, שם החלה אינתיפאדת הסכינים ב-2015 ושם החל העימות מול חמאס והאלימות בתוך ישראל במבצע שומר החומות. האם סמוטריץ' וחברי מפלגתו, שאוהדים את האפשרות של שינוי הסטטוס-קוו, מסמנים לשב"כ – "תרפה מאיתנו"? בקרוב ישבו סמוטריץ', ואולי גם איתמר בן-גביר, בישיבות קבינט שבהן יעדכן שב"כ את השרים במודיעין רגיש בדיוק נושאים כאלה. החיכוך יהיה בלתי נמנע.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר שב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il