(צילום: ירון ברנר)
אף שנדמה שזה קרה במאה שעברה, אתמול (שני) בערב נכנסה מדינה שלמה לבהלה עמוקה עוד יותר מזו שהיא ממילא שקועה בה. זה קרה משום שפיקוד העורף קרא לציבור להצטייד במזון יבש ומים למשך 72 שעות. הישראלים והישראליות, שרובם הרבה יותר ממושמעים ממה שנותנים להם קרדיט, לא נזקקו לפירוש רש"י והסתערו על רשתות השיווק. מדפים התרוקנו בקצב המחדלים שמתגלים מאז שבת בבוקר. כל מי שמכיר מישהו שמכיר מישהו הופצץ בהודעות כדי לשאול אם להתכונן להעביר ימים שלמים בממ"דים, במקלטים או בחדרי המדרגות. הפאניקה הייתה חובקת וחונקת.
אבל אז, במהירות גבוהה יותר מהרף עין, נשמעה צפירת הרגעה. דובר צה"ל הבהיר שלא מדובר בהנחיה מיידית לביצוע, אלא ב"רענון". זה לא באמת עזר למי שבאמת צריך לחם כי נגמר לו. הסתערות מתוך אימה זה לא משהו שניתן להדליק ולכבות כאילו שהיא ראוטר מקרטע. ובכל מקרה, ההבהרה של דובר צה"ל בעקבות פיקוד העורף הגיעה זמן לא רב בכלל אחרי שדובר צה"ל הבהיר את דובר צה"ל: קודם נאמר לתקשורת ש"כל" פרטי החטופים והחטופות ידועים, ואחר כך זה תוקן ל"רוב".
לא פחות חמורה הייתה ההצהרה הנמהרת אתמול בבוקר, שלפיה הושגה "שליטה" בעוטף עזה, בזמן שמחבלים עדיין נמצאים בשטח ישראל ותושבים נצורים בבתים שלהם. תשאלו אותם אם הם מרגישים שהמדינה ב"שליטה" על המצב, או אם הם מתעודדים מההגדרה של "עשרות בודדות" של מחבלים שעוד ארבו להם. טוב, כולם עוד יצטרכו לשאול איך מגיעים לסיטואציה שבה "עשרות בודדות" זה משהו, כי לפי דובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית, לא פחות מ-1,500 (!) מחבלים שהו בישראל עד שחוסלו.
המכנה המשותף של כל המבוכות הללו הוא שבשעה כל כך קשה, מלחיצה ונטולת ודאות, המדינה בכלל והצבא בפרט מתקשרים עם הציבור דרך אנשים שזאת פשוט לא ההכשרה שלהם. כמו הרבה רעות חולות שהביאונו עד הלום, גם כאן הנורמה המעוותת השתרשה עד שהתגלתה בחידלונה: דובר צה"ל, האיש שנמצא בחזית כדי לתווך מידע אמין ומדויק, הוא לא דובר. יש לו כנראה כישורים רבים וכוונותיו בוודאי חיוביות, אבל אין לו את הרקע, ההכשרה, הניסיון וגם לא את הכישרון להיות דובר של ארגון כל כך גדול ועוד באירוע כל כך אסטרטגי ומאז'ורי.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס וכמו שלא קוראים לרופא כדי לפתוח סתימה ולא ממנים אפסנאי כדי להיות מפקד חיל האוויר, גם דוברות היא עולם שלם של ידע, כלים, כישורים וקשרים. לדובר צה"ל הנוכחי יש בקושי את העברית הדרושה למי שאמור להיות "המרגיע הלאומי". בשום חברה פרטית נורמלית, כל שכן כזאת עם תקציב של 80 מיליארד שקל, זה לא היה מתקבל על הדעת. בישראל סומכים על החבר'ה ועל זה שהתקשורת לא תרצה להסתבך עם השיבר של הכתבות המרגשות לחגים.
לכן, וקשה להסביר כמה זה בהול בתוך אוקיינוס הנושאים הבוערים לטיפול כרגע, ישראל חייבת להציב ובדחיפות דובר או דוברת שזאת גם המומחיות שלהם. דובר צה"ל ימשיך לפקד על משרד הפרסום והיחצ המוגזם שלו, אבל מול המצלמות והציבור יוצב בן או בת אדם שמבינים שאין מקום אפילו למילה אחת מיותרת, ואף "מסביר" של פיקוד העורף לא יזניק מדינה שלמה כדי להתנפל על מזון. תקראו לזה "פרויקטור" או "מסביר לאומי", זה לא משנה: העיקר שהפיאסקו הזה יתוקן לפני שאנשים מתחילים לרוקן בנקים ותחנות דלק.
- עינב שיף הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
