יצאנו לנתב''ג כדי לדבר עם האנשים שטסים לאוקראינה, דווקא עכשיו | צפו
(צילום: שחר גולדשטיין)
הטיסות שיצאו הבוקר (ג') לאוקראינה מקומה 3 בנתב"ג היו, כצפוי, די דלילות. כמה עיתונאים וצוותי שידור נצפו בדלפקי הצ'ק-אין, לצד תיירים שמיהרו לשוב הביתה, וכן ישראלים עם שורשים אוקראיניים שמחלקים את זמנם בין שתי המדינות, ובחרו לשוב לאוקראינה במטרה לסייע ליקיריהם – לפני שיאסרו לטוס לשם.
החשש ממלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
לריסה וגיורגי, בני זוג מערד שעלו לארץ לפני מספר שנים לא מבוטל, החליטו דווקא עכשיו לטוס למולדתם – בניסיון לעזור לבני משפחה לעלות ארצה ולברוח מהאזור המסוכן. "ברור שזה מפחיד, אבל אלו קרובי משפחה זקנים שלנו ואנחנו חייבים לעזור להם, כי יהיה להם קשה לבד", מספרת לריסה. "אנחנו כל כך רוצים כבר לחבק אותם ולהביא אותם לישראל".
7 צפייה בגלריה
לריסה וגיורגי. טסים כדי להביא את הוריה של לריסה לישראל: "רוצים כבר לחבק אותם"
(צילום: יריב כץ)
גיאורגי צ'ורילוב מאזור מספר כי הוא נוסע לבקר את בת זוגו שחיה ועובדת בקייב, והוא לא חושש מכך. "אני לא מתרגש ולא חושב שיקרה משהו, סומך על זה שהכול יהיה בסדר. בדרך כלל לא יודעים שבועיים מראש אם תהיה מלחמה, וכך גם פה. אני טס כדי לבקר את החברה שלי שעובדת שם, אני רגוע ובאמת לא חושב שתפרוץ מלחמה".
מי שמפגין מעט פחות רוגע דקות לפני העלייה למטוס הוא הלל כהן, מנהל סניף איחוד הצלה באוקראינה, שהיה בישראל לגיחה קצרה כדי להביא ציוד רפואי למדינה. הוא עומד בתור כשבין חפציו האישיים אפילו מכשיר דפיברילטור (מַפְעֵם) שיישא איתו: "הייתה לנו כעת ישיבת היערכות באיחוד הצלה, ואנחנו שולחים המון ציוד רפואי. החיים עד עכשיו מתנהלים כסדרם באוקראינה, לצד העובדה שאנשים נערכים".
כהן כלל לא בטוח שתפרוץ מלחמה, אבל הוא גאה מאוד בציוד שהוא מביא מישראל לאוקראינה. "כשתיגמר המלחמה הווירטואלית, יהיה לנו ציוד", לדבריו. "אי אפשר לנחש מה יהיה, כי יש בן אדם אחד שיודע אם תהיה מלחמה או לא – וזה פוטין".
"הטיסות מקייב חצי ריקות, אין התנפלות"
רוחות המלחמה שמנשבות על גבול רוסיה-אוקראינה אמנם מעוררות דאגה ומתח באזור, אך נראה כי הן עדיין לא גורמות למרבית הישראלים השוהים בקייב לשוב הביתה. בנתב"ג נוחתות מדי יום לא מעט טיסות מהבירה האוקראינית, חלקן אף מוגדרות כטיסות חילוץ, אבל גורם ברשות שדות התעופה ציין כי הטיסות הללו אינן מלאות.
7 צפייה בגלריה
מאור דידו, הנשוי לאוקראינית, שב מקייב. "חזרתי בגלל החשש שיסגרו את השמיים"
(צילום: יריב כץ)
"אני יודע שיש ישראלים שחזרו לארץ, אבל יש גם כאלה שנשארו", מציין כהן. "לגבי המשפחות היהודיות בעלות הדרכון האוקראיני, יש כאלה ששוקלים לעשות עלייה, אבל הטיסות חצי ריקות להבנתי – ככה שאין פה התנפלות".
שיחה עם נוסעים שהגיעו מקייב מגלה כי רובם לא ברחו מאוקראינה, אלא חזרו כמתוכנן ארצה. מעטים חישבו מסלול מחדש והקדימו את טיסתם ביממה.
7 צפייה בגלריה
דמיטר גרויסמן. "זה כמו פה עם עזה, כבר שמונה שנים מדברים על מלחמה עם רוסיה"
(צילום: יריב כץ)
סרגיי מלניקוב מפתח תקווה, למשל, מספר על עיר תוססת שכלל לא מתכוננת להפצצות. "הכול רגוע ובסדר. זה סתם, לדעתי. הכול כרגיל וממשיכים בחיים".
מאור דידו מטבריה, אשר נשוי לאוקראינית שאינה יכולה להיכנס לישראל לאחר שגורשה ממנה, מרבה לבקר בקייב לאחרונה. "המצב קשה עכשיו", הוא מספר, "זה לא שדאגנו שם, ברחובות אין תחושת מלחמה, אנשים רגועים ואומרים שלא יהיה כלום. כולם נמצאים בשווקים, יש מצג שווא בתקשורת. אבל הלחץ מתחיל לחלחל מהמשפחות בארץ ומהחשש שאולי יסגרו את השמיים אם תהיה מלחמה – לכן חזרתי".
7 צפייה בגלריה
מבין הבאים ארצה מאוקראינה, מעטים חישבו מסלול מחדש והקדימו את טיסתם ביממה. נתב"ג
(צילום: יריב כץ)
(צילום: שחר גולדשטיין)
"עכשיו אני דואג מה יהיה איתה, האם יביאו אותה לארץ או לא", הוא אומר בנוגע לבת זוגו. "הפרידה הפעם קשה יותר, כי בארץ אני כביכול מוגן יותר ממנה. נקווה שזה רק איום".
דמיטר גרויסמן מקריית אונו שב גם הוא מביקור מולדת, ומדווח על אווירה רגילה. "כולם חיים את חייהם הרגילים. זה כמו פה עם עזה, כבר שמונה שנים מדברים על מלחמה עם רוסיה", הוא אומר. "אני אישית חזרתי כי סיימתי את העבודה שלי שם, אבל אני באמת לא חושב שתתחיל מלחמה – ואם תתחיל, לדעתי היא לא תידרדר למשהו גדול".
