פרויקט העל של הממשלה הוא ביסוס עליונות יהודית בכל שטחי "ארץ ישראל השלמה". כדי להשיג את מטרתה, בנוסף להפיכה המשטרית, היא מקדמת תוכנית נוספת, לא פחות דרמטית אך כזו שלא זוכה לאותה תשומת לב: שנמוך מעמדם של האזרחים הערבים. בחודשים האחרונים מתנהלת מתקפה גזענית ועוצמתית בשיטת הסלמי, פרוסה אחר פרוסה, שבמסגרתה הממשלה מדרדרת את מצבה של החברה הערבית. המטרה: לטפח לאט לאט בערות, עוני, פשע, שנאה ואלימות, ואז, ברגע שייווצר מצב בלתי אפשרי - ושרשרת הרציחות הבלתי נגמרת מקרבת אותנו אליו - יוכשר השטח לצעדים קיצוניים.
הפרויקט הזה מקודם באמצעים מגוונים ומעורפלים כך שקשה להבחין בו. דרך הפעולה הראשונה היא, כמובן, בהצעות חקיקה גזעניות. בין היתר: החמרת ענישה על עבירות מין על רקע לאומני (שעברה), החמרת הכלים לאכיפת בנייה בלתי חוקית (שעברה בקריאה ראשונה), וכן הצעות חוק נגד הנפת דגל פלסטין, לפיקוח על בתי ספר ומורים ערבים ולהצבת מחסומים בפני ערבים שרוצים להתמודד בבחירות.
דרך הפעולה השנייה היא עצירת ומניעת תקציבים. ישנם עשרות סעיפים תקציביים שנעצרו לחלוטין, או מעוכבים בעילות שונות ומשונות, בשלל משרדי ממשלה: האוצר, התחבורה, הנגב והגליל, הבינוי והשיכון, משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה – ואלה רק הדברים שפורסמו.
שלישית, החלטות מינהליות והחלטות ממשלה. בין היתר: הציונות כערך מוביל בהחלטות הממשלה (שאמורה להפוך את חוק הלאום מכלי חוקתי הצהרתי בעיקרו, לפרקטיקה ממשלתית של ממש), הקמת המשמר הלאומי (שיופנה, מן הסתם, בעיקר כלפי ערבים) והקלות על נשיאת נשק (ליהודים בלבד, אלא מה).
רביעית, בדיונים בוועדות הכנסת. כך למשל נערך דיון בוועדה לביטחון לאומי שמטרתו להוציא מחוץ לחוק את ועדת המעקב, ארגון הגג של החברה הערבית, שמקדם את הנושאים החשובים לה ובו חברים כל חברי הכנסת וראשי הרשויות הערבים, לצד ארגונים נוספים.
וחמישית, בהתבטאויות גזעניות שמסלימות את הניכור בין הציבור הערבי למדינה. איך אפשר שלא לכעוס כששר המשפטים יריב לוין בעצמו אומר "יהודים לא מוכנים לגור עם ערבים. צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה"?
חשוב להתעכב על האמירה הזו של לוין, מפני שהיא למעשה הודאה: שני הפרויקטים הגדולים של הממשלה, ההפיכה המשטרית והרפורמה במעמד הציבור הערבי, הן שתי הרגליים שעליהן מצעידה ממשלת העוצמה היהודית את ישראל בדרכה להיות מדינה שאינה דמוקרטית במוצהר ובגלוי; מדינה שתשתרע מהירדן לים, ושלא יהיה בה שוויון.
המחאה האדירה נגד ההפיכה המשטרית אמנם לא כוללת את רוב האזרחים הערבים ולא מקדישה הרבה תשומת לב לנושאים שחשובים להם. עם זאת, נראה שמתוך השיח הער על הדמוקרטיה בישראל נוצרת התפכחות של אזרחים יהודים רבים שמבינים שללא חיים משותפים ושוויון לא יכולה להיות פה דמוקרטיה. לאחרונה לקחו מובילי המחאה ורבים ממשתתפיה חלק בצעדת המתים – מחאת הציבור הערבי נגד ההזנחה בטיפול באלימות ופשיעה שהתקיימה בתל אביב. מבחינת האזרחים הערבים, מתקפת הממשלה המתוארת כאן היא המחשה מבהילה למה שעוד עלול לקרות אילו תושלם ההפיכה המשטרית.
ההפיכה במעמד האזרחים הערבים – כלומר מחיקת עיקרון השוויון – היא קריטית לא פחות מהתוכנית לריסוק עצמאותה של מערכת המשפט. לא יכולה להיות דמוקרטיה ללא בית משפט עצמאי ששומר על זכויות האדם, האזרח והמיעוט. באותה מידה בדיוק לא יכולה להיות דמוקרטיה כשעיקרון השוויון לא קיים. המאבק למען ישראל דמוקרטית הוא מאבק נגד שתי התוכניות הגדולות של הממשלה. אם לא ניאבק בשניהם יחד, לא תכונן דמוקרטיה בישראל.
- מורן מימוני היא מנהלת שותפה של המחלקה הציבורית ב"יוזמות אברהם" - עמותה הפועלת לקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים-פלסטינים בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il