ישראל אומרת לאוניברסיטאות האנטישמיות בארצות הברית - עד כאן! בעקבות העלייה החדה בהיקף ובחומרת התקריות האנטישמיות בקמפוסים, משרד החוץ ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות גיבשו תוכנית פעולה מרחיקת לכת שעיקרה הוא לפגוע כלכלית ותעסוקתית בסטודנטים אנטישמים ולגרום לאוניברסיטאות להרחיק אותם מהקמפוסים.
זירת הקמפוסים האוניברסיטאית בארה"ב זוהתה כמוקד רעיל ובעייתי במיוחד, וזאת בין היתר בשל מקורות מימון של מדינות כקטאר ופריחת ארגוני סטודנטים מוסלמים שעוינים את ערכי המערב. בהנחיית שר החוץ אלי כהן הקימו במשרד החוץ צוות עבודה בראשות בכירים העוסקים בתחום הדיפלומטיה הציבורית, המשפט הבינלאומי והמאבק באנטישמיות, כולל נציגי משרד התפוצות במטרה לגבש המלצות לפעולה להתמודדות עם האתגר. צוות העבודה הבין-משרדי החליט על מסגרת פעולה בכמה צירים עיקריים.
הציר התודעתי: גביית מחיר אישי, כלכלי ותעסוקתי ממפיצי אנטישמיות. פעילות שצריכה להיעשות ללא חתימה רשמית של מדינת ישראל. תיעשה פנייה לבחינת האפשרויות מול ארגוני חברה אזרחית שפעילים בארה"ב ובכלל.
ניימינג ושיימינג: פרסום שמותיהם של מי שמחוללים אנטישמיות בקמפוסים - סטודנטים ואנשי סגל. פגיעה בתעסוקה של מי שזוהו כמחוללי אנטישמיות. הרעיון הוא שסטודנטים אנטישמים יתקשו למצוא עבודה בארה"ב וישלמו מחיר כלכלי כבד על ההתנהלות שלהם . מי שתולש פוסטרים של ילדים חטופים או פוגע בסטודנטים יהודים יבוייש באופן פומבי.
במקביל, משרד החוץ והנציגויות בארה"ב עומדות בקשר עם גילדות מקצועיות בארה"ב כדי לגייס אותן לצאת נגד אנטישמיות ולהפעיל לחץ על ראשי האוניברסיטאות. הרעיון הוא שהגילדות יודיעו שלא יעסיקו סטודנטים אנטישמים. הדבר כבר קרה במשרדי עורכי דין גדולים בארה"ב.
אם אוניברסיטה תדע שהסיכויים של סטודנטים שלה למצוא עבודה ירדו הדבר ייאלץ את הנהלות האוניברסיטאות לפעול נגד אותם סטודנטים אנטישמים כדי לא לפגוע בדירוג של האוניברסיטה
בדיון נאמר, כי אם אוניברסיטה תדע שהסיכויים של סטודנטים שלה למצוא עבודה ירדו הדבר ייאלץ את הנהלות האוניברסיטאות לפעול נגד אותם סטודנטים אנטישמים כדי לא לפגוע בדירוג של האוניברסיטה. גיוס ארגוני הבוגרים של האוניברסיטאות הבעייתיות לפעול כנגד אנטישמיות.
הציר משפטי: הוצאה אל מחוץ לחוק של פעילות וארגונים המהווים סכנה לסטודנטים יהודים בקמפוסים, כגון "סטודנטים למען צדק לפלסטינים" (SJP). ישראל תנהל שיח עם גורמי משרד המשפטים בארה"ב לצורך מיפוי הכלים המשפטיים הנתונים בהם ניתן לעשות שימוש להתמודדות עם גורמים המהווים סכנה בקמפוסים ולמניעת פעילות שמסכנת את ביטחון הסטודנטים היהודים והישראלים. שיתוף פעולה עם היוזמה של הארגונים היהודים והמרכז באוניברסיטת ברנדייס לסיוע משפטי לסטודנטים יהודים, הגשת תביעות כנגד אוניברסיטאות וכנגד מחוללי האנטישמיות עצמם.
הציר הכלכלי: פעילות ללא חתימה של מדינת ישראל במטרה לפגוע במימון פעילות אנטישמית בקמפוסים. בשלב הראשון ישראל תאתר את התורמים הבכירים בקרב הקהילה היהודית והישראלית ותגייס אותם למאבק כדי שיהוו מנוף לחץ על ראשי האוניברסיטאות לפעולה כנגד אנטישמיות. השפעה מסוימת כבר נראתה בהקשר זה הן בהרווארד, שבה קרן ווקסנר חדלה לפעול בשל העוינות לישראל והן באוניברסיטת קולומביה.
ישראל תפעיל לחץ על תורמים יהודים ולא יהודים למשוך את השקעותיהם בקמפוסים בהם לא מטופלת תופעת האנטישמיות. קידום סנקציות כלכליות כלפי אוניברסיטאות המקבלות מימון ציבורי פדרלי או מדינתי על היעדר טיפול באנטישמיות בקמפוסים.
חשיפת המימון הזר שמקבלות אוניברסיטאות בארה"ב ממקורות המעודדים פעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית. כגון פרוייקט follow the money של ארגון ISGAP. פגיעה במימון של ארגונים כדוגמת SJP ואחרים במטרה לצמצם את מרחב הפעולה שלהם.
הציר המדיני: בחינת אפשרות לשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני, העומד לפרסם תוכנית פעולה להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים במסגרת האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות.
הציר ההסברתי: יצירת ארגז כלים שיעמוד לרשות המרצים הפרו-ישראלים והסטודנטים ויסייע בידם להתמודד עם טענות הצד שכנגד במרחב הפיזי ובמיוחד ברשתות החברתיות. משרד החוץ יבחן אפשרות לקיים קמפיין ברשתות החברתיות הממוקד לקמפוסים.
כמו כן, הוחלט על שיגור משפיענים לקמפוסים בארה"ב בתיאום עם הארגונים הפרו-ישראלים/יהודים בשטח, וסביבם לייצר מצעד או מפגן תמיכה בקמפוס. המיקוד חייב להיות במשפיענים מעולם התוכן של זכויות אדם, קיימות, מגוון ומיגדר. בנוסף יושק קמפיין שלטי חוצות מתמשך ברחבי הקמפוסים.
חיבור לארגונים היהודיים ולשחקנים רלוונטיים אחרים הפעילים בזירה חשוב ויהווה מכפיל כוח משמעותי: יש לקדם יצירת שולחן עגול עמם כדי לתאם את הפעילות בשטח.
בתכנית הפעולה של משרד החוץ נכתב כי "נדרש לקיים שיח דיסקרטי בנושא עם גורמי ממשל פגיעה במימון של ארגונים מחוללי אנטישמיות - במרכזם SJP. חשיפת נתיב הכסף שמגיע אליהם היא מפתח לחסימת הפעילות. SJP מחובר לארגון מוסלמי שראשיו מזוהים עם חמאס. הפעילות בציר זה צריכה להיעשות מול גורמי ממשל. חשיפת נתיב הכסף תחשוף גם את השפעתן של תרומות ממדינות כמו קטאר על האוירה בקמפוסים הבעייתיים.
כמו כן, יתקיים שיח עם מחוקקים בארה"ב להפעלת השפעתם על ראשי האוניברסיטאות הציבוריות המקבלות מימון פדרלי ומדינתי; חקיקה ברמה הפדרלית והמדינתית להוצאת ארגונים מחוללי אנטישמיות מחוץ לחוק – SJP כארגון הבעייתי והפעיל ביותר בקמפוסים. ניצול רשת ראשי הערים המהווים קואליציה למאבק באנטישמיות לפעילות ברמה המקומית כנגד אנטישמיות בקמפוסים סמוכים.
שיח עם גורמי אכיפת החוק - משטרה ותביעה להגברת מודעות לאתגר. במסגרת זו אפשר להציע סדנאות או לחלופין אירוח בארץ של משלחות לאנשי אכיפת חוק במסגרת מדינתית.
עוד על הפרק: מינוי ממונה או צוות מיוחד לטיפול אקטיבי באתגר האנטישמיות בקמפוס, כולל חובת דיווח; קידום אימוץ ויישום הגדרת IHRA (כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה) לאנטישמיות באוניברסיטאות ורכישת שטחי פרסום בעיתוני הסטודנטים לקידום קמפיין כנגד אנטישמיות.
שר החוץ אלי כהן אמר כי "אין מקום ואין תירוצים לגזענות ולגילויי שנאת יהודים. מדינות העולם חייבות לפעול באופן נחרץ יותר נגד גילויי האנטישמיות הגואים מאז 7 באוקטובר. כל אזרח יהודי חייב להרגיש בטוח במדינה ובקהילה שבה הוא חי ולקיים בה את אורחות חייו ללא חשש. לא נאפשר לאנטישמים להרים את ראשם ונפגע בכל מי שמנסה לפגוע בנו".
שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר כי "האנטישמיות המשתוללת לא תיעלם מרצונה הטוב, והדרך הטובה ביותר להתמודד מולה היא מלחמת חורמה במחולליה ומפיציה".
