ביום ראשון, ערב יום השואה, ייפתח השבוע שיסתיים ביום הזיכרון וביום העצמאות. ימים קשים בכל שנה, אבל בשנה הזו יותר מתמיד. 133 אזרחי ישראל עדיין חטופים בידי מפלצות חמאס - ונתפלל שאלה מביניהם שמחזיקים מעמד ישובו הביתה, ואלה שאינם בין חיים-יובאו לקבורה בישראל. יותר כ-1,400 נרצחו בשבת הארורה של 7 באוקטובר או נהרגו בלחימה מאז, אלפים נפצעו, כמאה אלף מפונים מבתיהם בצפון ובדרום - וגם אחרי 7 חודשים לא רואים את הסוף.
בינתיים, השרים מבלים בחו"ל, ראש הממשלה נתניהו מקיים סדר פסח במלון היקר ביותר בארץ עם רעייתו, בנם הצעיר ותפאורה של כמה חיילים בודדים, והשרה רגב הממונה על הטקסים והסמלים סיימה לפני ימים ספורים חופשה עם ביתה באי קסום בספרד. נכון שרגב נעדרה בגין זה מישיבת הקבינט, אבל למה להיות קטנוניים? עובדה שחזרה מהחופשה מלאת מרץ כדי להמשיך ולהרוס כל מה שנותר מהסמלים הלאומיים שלנו, וכל זה לטובת המשפחה המלכותית.
השבוע הזה, השבוע הסמלי כל כך, הישראלי כל כך, עמוס הטקסים, היה מקודש כל השנים, כמעט מאז קום המדינה. השנה אמור היה להיות מקודש יותר מתמיד. אבל תחילה הוא חולל כאשר שר החינוך קיש הודיע שיבטל את טקס פרסי ישראל, חזר בו נוכח הביקורת, אבל העביר אותו לשדרות. אחר כך הודיע ראש הממשלה שלא יגיע לשום טקס ביום העצמאות: פרסי ישראל, חידון התנ"ך וגם טקס המשואות. גם אם יכחיש זאת, הסיבה היא פחד ממחאות. נתניהו מ-פ-ח-ד.
העם, כל הזמן הזה, מפורק - אנשים הולכים עם דמעות בעיניים, מתפללים, מדוכדכים. יש עסקה? תהיה עסקה? אין עסקה? אבל המנותקים בשלהם
העם, כל הזמן הזה, מפורק - אנשים הולכים עם דמעות בעיניים, מתפללים, מדוכדכים. יש עסקה? תהיה עסקה? אין עסקה? אבל המנותקים בשלהם. רגב הודיעה שטקס הדלקת המשואות יצולם השנה מראש ויהיה ללא קהל. שוב, החשש ממחאות. הם מ-פ-ח-ד-ים. ממשלת מחדל שראשה והיא לא לוקחים אחריות על כלום. לאחר מכן היא הודיעה שישודר סרטון ברכה של ראש הממשלה לציבור. נו באמת, ממש מזמן לא ראינו סרטונים של נתניהו.
היום הגיע השיא, לפחות לעת עתה - כשרגב הודיעה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שעל פי הפרוטוקול הטקס הוא נושא הנאום המרכזי בו בלבד (ללא נאום ראש הממשלה כלל, עד שנתניהו ניכס לעצמו גם את זה), שהיא מבטלת את נאומו. הכל כדי להשאיר את נתניהו לבדו במרכז הבמה. אוחנה, זעם. בצדק.
1 צפייה בגלריה
מירי רגב ואמיר אוחנה
(צילומים: יובל רון, CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
אז ריבונו של עולם, במה מתעסקת הממשלה המנותקת הזו? כמה ציניות, כמה צפצוף, כמה יהירות - ככה רומסים ברגל גסה את שרידי המכנה המשותף שלנו, את שרידי הממלכתיות שנותרה.
בטקס הזה נהגתי לצפות מדי שנה בהר הרצל, או בבית מול המרקע. אבל בחרפה הזו אני לא אצפה השנה, אני אזיל דמעה.
