הדיון בביהמ"ש בירושלים
(צילום: גיל יוחנן)
אחרי הכרעת הדין וזיכויו של א', השוטר שירה למוות באיאד אל חלאק, רנא, אימו של איאד הסתובבה בביתה שבוואדי ג'וז בירושלים מצד לצד ללא מרגוע. בזמן ששופטת בית המשפט המחוזי בירושלים הקריאה את הכרעת הדין וזיכתה את א', ניגשה רנא לעורכי הדין שישבו בספסל לפניה וניסתה להבין מה נאמר. אחרי שהבינה כי זיכו את השוטר שירה בבנה החלה מהומה בבית המשפט: רנא רעדה, זעקה לעבר משפחתו וחבריו של השוטר ולבסוף התמוטטה על הרצפה.
חיירי אל חלאק, אביו של איאד אמר בשיחה עם ynet כי הוא עדיין לא יודע מה יהיה הצעד הבא ברמה המשפטית, אחרי זיכוי השוטר שירה למוות בבנו לפני כשלוש שנים. "זה החוק. אני לא יודע מה נעשה עם ההחלטה הזאת היום", אמר. "במח"ש אמרו לנו שהוא ישלח ל-10 שנים לבית סוהר. אם ערבי היה עושה דבר כזה, היו לוקחים אותו לבית סוהר ישר. היו הורסים גם את הבית שלו ואת המשפחה שלו. את היהודי לוקחים לטיול".
חיירי ציין שלמרות שמדובר בסיטואציה מורכבת, וורדה, מורתו של איאד שהיתה בזמן האירוע סמוכה לאיאד ולשוטרים צעקה לשוטרים כי מדובר באדם נכה ולא במחבל. "באותה דקה המורה צעקה שם 20 פעם שמדובר בבן אדם נכה והוא לא שמע לה. זה חמש שנים שאיאד היה הולך באותה הדרך. כל השנים הללו לא הייתה שום בעיה. כל יום היה עובר שם". הוא הוסיף: "אשתי הולכת כמו משוגעת בבית. היינו בציפייה בבית משפט לשמוע שהוא ייכנס לכלא. איאד הלך. זהו. זה היה המזל הרע שלו - הבן אדם הזה. השוטר הולך להיות עכשיו מפקד".
במקביל, בירושלים התקיימה הערב הפגנה של תנועת "פרי ג'רוזלם", בעקבות הכרעת בית המשפט. המפגינים ירדו בין השאר לרחוב בן יהודה והתעמתו עם שוטרים וצעקו: "איאד נרצח - אנחנו לא נשכח". בהמשך חסמו המוחים את רחוב קינג ג'ורג' בבירה למשך כרבע שעה. מול המפגינים התייצבו כמה אזרחים שצעקו "מוות לשמאלנים".
השופטת חנה לומפ, שזיכתה מהמתה בקלות דעת את א', שירה באל-חלאק, צעיר בעל צרכים מיוחדים ממזרח ירושלים, קבעה כי "השוטר נקלע לסיטואציה סבוכה: מדובר באזור שידע פיגועים רבים, והנאשם הצטרף לאירוע לאחר שאיאד ז"ל זוכה כבר כמחבל חמוש. הוא טעה טעות כנה שעליה היצר. הוא לא ידע שאיאד היה אדם תמים ובעל צרכים מיוחדים. ליבו של בית המשפט עם בני משפחתו של המנוח".
ירי בחדר האשפה
במהלך התקרית, אל-חלאק בן ה-32 שנמצא על הרצף האוטיסטי היה בדרכו מביתו בוואדי ג'וז אל המוסד החינוכי שבו למד בעיר העתיקה. הוא עטה על פניו מסכת קורונה ועל ידיו היו כפפות מנתחים. שוטרים שהיו באזור שער האריות, שבו עבר אל-חלאק, הבחינו בו וחשבו שמדובר במחבל שנמצא בדרכו לבצע פיגוע. אותם שוטרים העבירו את הדיווח ברשת הקשר, ובעקבותיו שני שוטרי מג"ב זיהו את אל-חלאק והחלו לדלוק אחריו, כשברקע נשמעו ברשת הקשר דיווחים על מחבל נמלט. במרדף השתתף גם השוטר א'.
בשלב מסוים אל-חלאק נכנס לחדר אשפה הסמוך לבאב חוטה בעיר העתיקה. השוטרים שרדפו אחריו ביצעו ירי לעבר חדר האשפה. לפי כתב האישום השוטר ירה כשאל-חלאק בגבו אל הקיר, ולאחר מכן - כשהיה פצוע ולא חמוש - ירה בו שוב. הוא נאשם בעבירה של המתה בקלות דעת, וכאמור זוכה היום.
לאורך המשפט, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, העידו מספר רב של עדים, בהם וורדה, המורה של איאד שהיתה באותו הזמן לצד אל-חלאק וצעקה לעבר השוטרים כי מדובר באדם חף מפשע ובעל צרכים מיוחדים. השוטר עצמו העיד לפני ארבעה חודשים במשפט, ואמר כי ניגש לאירוע הזה כשהוא מדווח ברשת הקשר שמדובר במחבל. "שמעתי צעקה בקשר: 'מחבל!'", העיד השוטר, "אני מזהה את המחבל ויורה לעברו - רק כשהגעתי למח"ש הבנתי במה מדובר".
לאורך המשפט טענו עורכות דינו, עו"ד שרון זגגי-פנחס ואפרת נחמני-בר, כי היה מדובר באירוע מבצעי מתגלגל, בהחלטה של שבריר שניה וכי השוטר פעל מתוך צורך מבצעי. מבחינה פורנזית, הסנגוריות של השוטר טענו כי המחלקה לחקירות שוטרים, שהגישה את כתב האישום, לא הצליחה להוכיח מאיזה קליע נפגע אל-חלאק ואף לא להוכיח שהשוטר פגע באל-חלאק בירי השני והקטלני.
