שרית אחמד, נערה בת 18 מכסרא שבגליל העליון, נורתה למוות אחר הצהריים (שישי) סמוך לכניסה לירכא. היא הייתה בנסיעה, אז אלמונים שעדיין לא נתפסו חסמו את דרכה, וירו עליה מטווח קצר, עד שלא הגיבה. שעות אחרי מתבררים פרטים שמרתיחים את הדם, ומעידים על מחדל ענק - ורצח שאפשר היה למנוע. זה הסיפור של הנרצחת ה-99 בחברה הערבית מתחילת השנה.
הנערה הדרוזית ספגה איומים מבני משפחתה מהרגע שבו החליטה לחשוף את נטייתה המינית. היא הגישה תלונה נגד אחיה, וב-2020 הוגש נגד כתב אישום נגד שניים מהם בגין איומים. העונש המביך שקיבלו: שלושה וארבעה חודשים במאסר כל אחד.
גורם במשרד הרווחה סיפר ל-ynet שבשלב מסוים בשנה האחרונה, לאחר ששהתה במשך תקופה קצרה בביתה, המשטרה העריכה שהיא במסוכנות גבוהה והעבירו אותה למקלט לנשים מאוימות. באוקטובר, אחרי שלושה חודשים במעון לצעירות מאוימות - היא החליטה לעזוב את המסגרת. מיד הוזעקה המשטרה, והשוטרים שהגיעו למקום ניסו לשכנע אותה לא ללכת, אך היא סירבה להישאר.
הנרצחת הגיעה לפני חצי שנה לתחנת המשטרה, וביקשה לשהות במוסד רווחה - אז, כך מפרטים שהגיעו לידי ynet המשטרה סידרה לה מונית - ושלחה אותה לבאר שבע. היא הגיעה לשם וטענה כי "הכל הסתדר", וביקשה לחזור להתגורר אצל קרובת משפחה.
לפי כתב האישום נגדם, ב-25 באוקטובר 2020 - כשהייתה בת 16 בלבד "קשרה קשר עם אחר" (ככל הנראה על רקע נטייתה המינית) - ואז איים עליה אחד מהאחים כי ישלם 200 אלף שקל למישהו שיהרוג אותה, וחזר על האיום בהזדמנות נוספת. האח השני, שהיה אמור להיות במעצר בית, הפר את תנאי השחרור שלו ושישה ימים לאחר מכן הגיע לבית המשפחתי ואיים על אחותו ש"ידקור אותה בסכין בתוך הבטן ולאחר מכן ישתה בירה".
מכתב האישום עולה כי האחים, בשיתוף פעולה עם הוריהם, אסרו על המתלוננת לצאת מהבית וגם להחזיק בטלפון נייד, "וזאת לשם תכלית ניתוק הקשר בינה לבין אותו 'אחר'". המדינה הגישה טיעונים לעונש, ציינה את הערכים המוגנים בחומרת מעשיהם של הנאשמים, ציינה את נסיבות ביצוע העבירות על ידם, וביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין 8 חודשים ועד 18 חודשי מאסר, ובצד זה מאסר על תנאי, קנס וגם פיצוי למתלוננת. מנגד טען הסניגור כי מדובר במילות איומים ש"לא הייתה כל כוונה לממשם". לדבריו, באותה תקופה המשיכה להתגורר איתם באותו בית - ולא נעשה דבר נגדה.
סגן נשיא בית משפט השלום בעכו החליט לגזור עליהם עונש מקל מזה שביקשה המדינה וקבע כי "אין מקום להשית על הנאשמים קנס או פיצוי למתלוננת". הוא ציין בהחלטתו כי "כולי תקווה כי לאחר גזר דין זה ימצאו ההורים את הדרך המיטבית על מנת להחזיר את בתם הקטינה לחיק המשפחה, לטפל בה בדרך ארץ, תוך הבנה ושיכנוע ולא בדרך של כפיות ואיומים".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מסרה: "דמה של שרית אחמד גם על ידיהן של הרשויות המאלצות את הנשים המאוימות לשהות לנצח במקלטים במקום לגזור עונשים כבדים על הגברים המאיימים, לכפות עליהם תוכניות טיפול ולהפעיל פיקוח טכנולוגי לאחר שחרורם. כל איום ברצח חייב להילקח ברצינות, אסור לבטל אותו כ'סתם' אמירה. העונש שנגזר על אחיה של שרית על איומיהם הוא ממש בדיחה. עונש קל והיעדר שום פיקוח לאחר השחרור נותן הכשר לרצח".
