לטלטלה הפוקדת מאז שעות הבוקר (יום ב') את סודן עשויה להיות השפעה גם על תהליך הנורמליזציה – כלומר הכינון של יחסים מלאים – בינה לבין ישראל. התהליך שהתנהל בין השתיים היה מלכתחילה איטי יותר מזה שהתנהל בין ישראל לבין שאר החתומות על "הסכמי אברהם" – האמירויות, בחריין ומרוקו – וערעור היציבות בחרטום עלול לפגוע בו עוד יותר.
כתבנו ליעד אוסמו על הטלטלה בסודן, הבוקר באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
בסודן, נזכיר, מתחולל מאז שעות הלילה מה שנראה כניסיון הפיכה: כוחות צבא עצרו את ראש הממשלה עבדאללה חמדוק ואת רוב שריו ונפרסו ברחבי הבירה חרטום. מפגינים המתנגדים לניסיון ההפיכה יצאו למחות, והתפתחו עימותים, שבהם יש גם נפגעים. ראש הממשלה העצור קרא לעם להתנגד לניסיון ההפיכה בדרכים "לא אלימות".
מאז הדחת הרודן עומר אל-באשיר בשנת 2019 שולטת בסודן "מועצת ריבונות", המורכבת מחציתה מאנשי הצבא ומחציתה מגורמים אזרחיים. בראש המועצה עומדים אנשי הצבא עבד אל-פתאח אל-בורהאן וסגנו מוחמד דקלו, ולצדה קמה גם ממשלה בראשות חמדוק, האחראית על ניהול ענייניה האזרחיים של סודן.
מאז 2019 לא פסקו לרגע זרמי המחאה האזרחיים נגד מעורבות הצבא בשלטון, ובשבועות האחרונים המחאה הזו שבה והתגברה. אלפים יצאו לרחובות בקריאה להרחיב את סמכויותיהם של הגורמים האזרחיים בשלטון הסודני על חשבון אלה הצבאיים, ולקדם רפורמות כלכליות-חברתיות. בין המוחים היו שהביעו חשש כי אנשי הצבא הממשיכים להחזיק במושכות גם אחרי הפלת אל-באשיר למעשה "גונבים את המהפכה" של 2019.
כשהוקם השלטון הצבאי-אזרחי המשותף הסכימו שני הצדדים להשיג ראשית רגיעה במדינה ולחלצה מהמשבר הכלכלי ומלחץ הסנקציות המוטלות עליה – ורק אז להשלים את התהליך הדמוקרטי ולקיים בחירות. עם זאת, ככל שחולפים הימים לא נראה כי סודן מתקרבת לשלב המיוחל הזה, ובתוך ההנהגה המשותפת יש מחלוקות רבות על הדרך הנכונה להתקדם לעברו.
הצבא רצה נורמליזציה, המחנה האזרחי פחות
החתימה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל, שנעשתה לפני כשנה, הייתה אחת מאותן סוגיות שבמחלוקת. הגורמים הצבאיים בהנהגת סודן תמכו בקידום הנורמליזציה בשל ההבטחות של ארה"ב כי תסיר את הסנקציות הקשות שאכפה נגד סודן מאז עידן אל-באשיר – הסרה שתקל על הכלכלה המקומית. הצד האזרחי בהנהגה היה נלהב מעט פחות, אך לבסוף השתכנע בנכונות הצעד.
אש ברחובות סודן, הלילה
ובכל זאת, קידום הנורמליזציה בין ישראל לסודן היה כאמור איטי ביחס לקידום היחסים בינה לבין שאר מדינות "הסכמי אברהם". ייתכן שחוסר היציבות הכרוני בסודן גרם לכך, וייתכן שההססנות של חרטום לגבי המהלך, שניכרה כאמור עוד מראשית הדרך, פשוט נותרה בעינה. למרות זאת, גישושים בין שני הצדדים כן נרשמו, ורגע השיא מאז החתימה על הנורמליזציה היה הביקור שערך בסודן בינואר השנה שר המודיעין דאז אלי כהן. ממש לאחרונה, בתחילת החודש, דיווחו רשת "אל-ערבייה" וכלי תקשורת ערביים נוספים כי משלחת ביטחונית-צבאית מסודן שהתה בישראל למשך יומיים וקיימה דיונים על היחסים בין שתי המדינות. בדיווחים נטען כי אחד מחברי המשלחת שהגיעו לישראל היו מנהל מערך תעשיית ההגנה ומפקד כוחות ההתערבות המהירה בצבא סודן. בדיווחים לא צוין מתי הגיעה המשלחת לישראל.
מוקדם כמובן להעריך מה יהיו השלכות הטלטלה שהחלה הבוקר בסודן על תהליך הנורמליזציה, אבל אפשר להניח שהיא תגרום לעיכוב נוסף, משום שבחרטום מתכנסים שוב לתוך הבעיות הפנימיות. להנהגה הצבאית, שאנשיה הם כנראה אלה שביצעו את ההפיכה הבוקר, יש אינטרס ברור להסיר את הסנקציות על סודן ולקדם את היחסים עם ארה"ב, וצעדים אלה מתאפשרים בין היתר באמצעות היפתחות לישראל; ואולם העובדה שבסודן מסתמנת כעת הפיכה שהיא צבאית באופייה, כזו שפירושה חיסול מתנגדי ההנהגה הצבאית, עלולה לפגוע בנורמליזציה – ארה"ב והמערב מתנגדים להשתלטות צבאית כזו, הסותרת את ההסכמים שגובשו בין הצדדים הניצים בסודן, והתערערות היחסים בין וושינגטון לחרטום יכולה לפגוע גם ביחסים בין סודן לישראל. לפני ההכרה של סודן בישראל והשקת תהליך הנורמליזציה החלה ארה"ב להסיר סנקציות מעל סודן, אבל הפיכה צבאית עלולה להביא אותה להחזיר סנקציות כאלה. וושינגטון, האיחוד האירופי, הליגה הערבית והאו"ם כבר גינו הבוקר את ניסיון ההפיכה והביעו דאגה עמוקה.
בשנים שלפני הפלת הרודן אל-באשיר, יש לזכור, נחשבה סודן למדינה המשמשת כר פורה לפעילות טרור נגד ישראל: בה יוצרו ודרכה הוברחו אמצעי לחימה לארגוני הטרור הפלסטיניים. אל-באשיר ניהל קשרים אדוקים עם משטר האייתוללות של איראן, ומשמרות המהפכה פעלו בשטחי סודן. בעשור שעבר דווח על כמה תקיפות של ישראל נגד יעדים צבאיים בסודן, אבל בשנים האחרונות, בתוך זמן קצר, עשתה חרטום מהפך של כמעט 180 מעלות: תחילה ביטלה את חוק החרם על ישראל שאסר מאז 1958 כל קיום של קשר עם גורמים ישראלים, ובהמשך, כאמור, כוננה יחסים איתה.
