"מעצרם המפלה של האויגורים ובני מיעוטים מוסלמיים אחרים בחבל שינג'יאנג עשוי להוות פשעים בינלאומיים ופשעים נגד האנושות". כך נכתב בדוח שפרסמה הלילה (בין רביעי לחמישי) נציבות זכויות האדם של האו"ם, שהאשימה את סין במעצרים המוניים באזור - שם לפי הערכות נכלאו בשנים האחרונות יותר ממיליון אויגורים ובני קבוצות אתניות אחרות, מוסלמיות ברובן, במחנות "לחינוך מחדש".
לטענתה של נציבת זכויות האדם היוצאת מישל בצ'לט, הרשויות הסיניות פוגעות בזכויות העצורים, מחזיקות אותם בתנאים קשים, מענות אותם ואף פוגעות בהם מינית.
במשך זמן רב ואף שעות אחדות לפני פרסומו של הדוח, ניסתה סין למנוע את הצעד. שגריר סין באו"ם ג'אנג ג'ון הבהיר כי בייג'ינג "מתנגדת בתוקף לפרסום ההערכה בנוגע למצב זכויות האדם בשינג'יאנג". מחוץ למועצת הביטחון אמר ג'אנג לכתבים כי "עדיין לא ראינו את הדוח הזה, אבל אנו לא חושבים שמישהו יפיק ממנו תועלת". הוא הוסיף: "כולנו יודעים טוב מאוד שסוגיית שינג'יאנג היא שקר מפוברק לחלוטין הנובע ממניעים פוליטיים. מטרתו היא לערער את יציבותה של סין ולמנוע את התפתחותה".
המסמך פורסם 11 דקות בלבד לפני תום כהונתה של בצ'לט בתפקיד. לפי דיפלומטים מערביים וגורמים רשמיים באו"ם, הדוח היה כמעט מוכן כבר במשך חודשים, אך פרסומו התעכב - מה שגרם להאשמות של כמה ארגוני זכויות אדם מערביים כי בייג'ינג דחקה בבצ'לט להעלים ממנו ממצאים מזיקים מבחינת השלטון הסיני.
במסיבת עיתונאים שערכה הנציבה ביום חמישי שעבר היא הודתה כי הופעל עליה לחץ עצום משני הצדדים, "לפרסם ולא לפרסם את המסמך". היא טענה כי עצם העובדה שקיימה שיח עם סין אינה מעידה על גישה רכה וסלחנית בנושא, ואמרה כי "ניסיון להבין את הדברים בצורה טובה יותר אין פירושו שאנחנו מפנים את מבטנו או עוצמים עיניים".
כ-8 מיליון מתושבי שינג'יאנג, כמעט חצי מאוכלוסיית החבל, הם אויגורים, ומאז שנות ה-90 האשימה סין חמושים מטעמם בשורה של פיגועי טרור נגד אזרחים סינים, בין השאר בשם השאיפה של אויגורים גולים להקים בחבל העשיר בנפט מדינה אויגורית עצמאית בשם "מזרח טורקסטן". האויגורים ומוסלמים אחרים בשינג'יאנג טוענים מנגד כבר שנים כי הם סובלים מקיפוח כלכלי, וכי המשטר בבייג'ינג מגביל קשות את חופש הדת והתרבות שלהם.
שלטונות סין החריפו דרמטית את פעילותם נגד האויגורים אחרי שני פיגועים שבהם הואשמו בני המיעוט הזה ב-2013 וב-2014, ודיווחים ראשונים על כליאתם של המוני מוסלמים במחנות בשינג'יאנג הגיעו בסוף אותו עשור. אסירים-לשעבר ובני משפחותיהם של מי שנלקחו בכוח למתקני הכליאה דיווחו כי מדובר למעשה במחנות אינדוקטרינציה, שמטרתם למחוק את הזהות הפוליטית, התרבותית והדתית של האסירים, ולהפוך אותם נאמנים אך ורק לדגל סין ולמפלגת השלטון הקומוניסטית. לפי העדויות, במחנות נעשה שימוש במתקני עינויים ובשיטות התעללות כמו מכות והרעבה, ואסירים מיואשים התאבדו כדי לשים קץ לייסוריהם.
כשדבר קיומם של המחנות התפרסם בעשור שעבר הכחישה סין את עצם הטענה שהיא מפעילה מתקנים כאלה, אבל בהמשך היא שינתה את גרסתה וטענה כי מדובר רק ב"מרכזי הכשרה" שמטרתם לעקור את הקיצונות הדתית, וכי ה"תלמידים" מגיעים אליהם מרצונם החופשי. אלא שאלפי תמונות ומסמכים רשמיים שהודלפו ממחשבי הרשויות של סין במאי האחרון חיזקו את הטענה שהשוהים במחנות אינם נמצאים בהם מרצון.