מחאת הענק שפרצה ביממה האחרונה אמנם נולדה בעקבות רצח ששת החטופים ברפיח, אבל הכינוי שהעניקו לה גולשים ברשת – "ליל גלנט 2" – חפף למה שנראה בימים אלה כשיא נוסף במערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון יואב גלנט. השאלה שעדיין תלויה באוויר היא מה רוצה כל אחד מהם: האם נתניהו גמר אומר לפטר את גלנט ולהכניס במקומו גורם פוליטי אחר? והאם גלנט סבור שמיצה את תפקידו במציאות שבה החלטות ביטחוניות מתקבלות מעל ראשו? או שמא דווקא עכשיו הוא רואה חשיבות יתר בהישארותו בתפקיד?
גורמים שמכירים באופן אינטימי את מערכת היחסים בין השניים, ולוקחים חלק בדיונים הרגישים שבהם צפות המחלוקות החמורות ביניהם, טוענים שהשאלה העיקרית היא מי מביניהם יישבר ראשון: נתניהו שיחליט שאינו מסוגל לנהל מלחמה לצד שר ביטחון לעומתי, או גלנט, שיחליט שההצבעה הלא מתוכננת על ציר פילדלפי בקבינט ביום חמישי הייתה הקש האחרון על גב הגמל.
נתניהו מעוניין מאוד להחליף את גלנט בדמות פוליטית אחרת, כזאת שתראה איתו עין בעין בענייני המלחמה ועסקת החטופים, אבל נאלץ להפגין איפוק. יש לכך כמה סיבות: ראשית, אין זה מהלך פשוט בעיצומה של מלחמה שעוד עלולה להתרחב. שנית, פיטורי גלנט יכפילו את הזעם הציבורי ויבעירו את הרחובות עוד יותר. הסיבה השלישית היא שללא גלנט יישאר נתניהו עם הרכב קבינט שאינו רק בעייתי וקיצוני, אלא גם חסר ניסיון ביטחוני.
לאורך השנים הקפיד נתניהו להציב לצידו שותפים מתונים יחסית. לא בהכרח יונים, אבל כאלה שהיוו משקל נגד לסביבתו הטבעית מימין. אהוד ברק, ציפי לבני, יאיר לפיד, משה כחלון, בני גנץ וכעת גלנט - כולם היו שם בתפקיד המגן האנושי, בולמי הזעזועים של המחנה הניצי. ויתור על מגן חוצץ שכזה במציאות מלחמתית כה מורכבת - קל וחומר כשגלנט ממילא בעמדת מיעוט בקבינט - הוא מנוגד ל-DNA הפוליטי של נתניהו.
לקפוץ ראש לבריכה ריקה
ביום חמישי האחרון, רגע לפני ההצבעה המפתיעה שקבעה שציר פילדלפי יישאר בידי צה"ל במסגרת כל הסדר או עסקה, פנה גלנט לחברי הקבינט ואמר להם: "ההצבעה שלכם היום מייצרת שני נתיבים גרועים: או שהחטופים ימותו, או שאתם תצטרכו לבטל את ההחלטה שקיבלתם".
הוא חזר והדגיש שזמנם של החטופים אוזל וניסה למנוע את ההצבעה, אולם נותר בודד מול רוב מוחץ. למה, אם כן, שר ביטחון שסבור שהקבינט מקבל החלטות גרועות עם משמעויות קריטיות לחייהם של ישראלים, לא מניח את המפתחות ומתפטר?
המחאה בתל אביב, אתמול
בינו ובין צוותו הקרוב גלנט אפילו לא מעלה את האפשרות של התפטרות. היא לא נמצאת על סדר יומו. נדמה שלשיטתו, פרישה שלו לא תועיל למדינה בשום צורה ולא תקדם אף אחת ממטרות המלחמה - לא את החזרת החטופים, לא את הכנעת חמאס ולא את הטיפול בחזית הצפונית.
אנשים ששוחחו איתו לאחרונה אומרים שהוא רואה את עצמו כקו ההגנה האחרון של ראשי מערכת הביטחון - בעיקר הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר – שבאופן תדיר מתנגשים עם הדרג המדיני בסוגיות מהותיות. בלעדיו יהיה להם קשה מאוד, והתפטרותו עלולה להוביל לכך שגם הם ישימו את המפתחות. ומי ימונה במקומם? השאלה הזאת טורדת את מנוחתו של שר הביטחון.
"במרץ 2023, כשגלנט התריע פומבית מהרפורמה המשפטית, הוא עשה את זה על מנת למנוע מהחוק להגיע להצבעה או לחילופין לגרום לכך שהחוק יובא בהסכמה", אומר גורם המעורה במתרחש. "הייתה לו יכולת להשפיע מהנקודה שלו. אבל במקרה הנוכחי, כשהמלחמה מתנהלת, התפטרות משולה לקפיצת ראש לבריכה ריקה. אוקיי, הוא יתפטר. ומה אחר כך"?.
תתנגד לביבי, ויהיה בסדר
בליכוד פחות מתרגשים מהדילמות של שר הביטחון. סבורים שם שגם אם יתפטר ויזכה בתהילה רגעית, הוא יאבד עד מהרה את מעמדו והשפעתו, ותוך שבוע-שבועיים יעסוק סדר היום בנושאים בוערים אחרים.
ובכלל, טוענים במפלגה, גלנט פיצח אסטרטגיה נהדרת להתמודדות עם אחריותו ל-7 באוקטובר. "כשר ביטחון שכיהן בשעה שבה מתרחש אסון כזה, אתה אמור לפרוש אבל וחפוי ראש", אומר גורם בקבינט. "המטרה שלך היא רק להקטין את הנזק הציבורי שמיוחס לך. אבל גלנט בחר להפוך ללעומתי כלפי נתניהו, ולכן הוא זוכה לחסד. במקום לדון בחלקו בכישלון, עוסקים באומץ שלו לצאת פומבית נגד נתניהו ונגד עמדות שהתקבלו כמעט פה אחד בקבינט. היגיון פוליטי אין במהלכים שלו כי מעמדו בימין נשחק עד דק, אבל מרחב התמרון הפוליטי שלו גדל".
גורם שניסה לאחרונה לדלות מגלנט התייחסות לסיכויי ההתפטרות שלו נתקל בחומה עיקשת, אבל ההערכה היא שהוא לא יעזוב מיוזמתו. "גם אם אף אחד מהשניים לא יישבר, ברור שברגע שייקבע תאריך לבחירות נתניהו ירגיש בנוח לפטר אותו", הוא אומר. "כך שבכל מקרה, לבחירות הוא לא יגיע כשר ביטחון או כשר בכלל".
אבל זה לא אומר שעתידו הפוליטי מאחוריו. יש במערכת הפוליטית כאלה שמעריכים שבהתנהלותו מנסה גלנט לגבש מחנה חדש, מהסוג שעליו מדברים כבר כמה שנים, של ימין ממלכתי יותר, שקול יותר, עם אומץ לצאת בגלוי נגד נתניהו. היו כאלה בעבר – נפתלי בנט וגדעון סער הם הדוגמאות הבולטות. האם גלנט יהיה חוליה נוספת בשרשרת? נדמה שטרם נאמרה המילה האחרונה.
