בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך היום (שלישי) משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסגרת דיון בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס), העיד היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר אייל ינון. בתיק זה נאשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, ונוני מוזס נאשם בהבטחה והצעת שוחד.
עדות יועמ"ש הכנסת לשעבר אייל ינון
ינון כיהן כיועץ המשפטי של הכנסת כעשור. הוא העיד על הליכי חקיקה שונים, כולל ניסיונות חקיקת "חוק ישראל היום" (2014) - הצעת חוק של ח"כ לשעבר איתן כבל, שביקשה לקבוע חובת תשלום על עיתון יומי (ולמעשה נועדה להגביל את החלוקה החינמית של "ישראל היום", ג"מ). ההצעה עברה בשעתו בקריאה טרומית בכנסת, ושבועות בודדים לאחר מכן פיטר נתניהו את שרי המשפטים והאוצר דאז, ציפי לבני ויאיר לפיד, מה שהוביל לפיזור הכנסת - והחוק לא עבר.
סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד, שאל את ינון על פגישה של תדרוך בנושאי חקיקה שנתן לחוקר משטרה בתיק. במזכר משטרתי נכתב שינון סבור לגבי "חוק ישראל היום" כי "מהנסיבות עולה בבירור שראש הממשלה פיטר את יאיר לפיד וציפי לבני, ופיטורי השרים ופיזור הכנסת נבעו מכך שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית - ועל פי יחסי הכוחות אפשר היה להניח שהחוק יעבור בכנסת". ינון השיב: "אין לי ידיעה בעניין, אבל הדעה הרווחת במסדרונות הכנסת הייתה שזו הסיבה". חדד: "זו תפיסה סובייקטיבית שלך". העד: "נכון".
עו"ד חדד, המייצג את נתניהו יחד עם עורכי הדין ישראל וולנרמן, ונועה מילשטיין, המשיך: "רה"מ סיפר בחקירה שלו שהוא 'מאבד שליטה בקואליציה לטובת מוזס', ולכן פיטר את השניים". ינון: "לדעתי הסיבה לפיטורים, ספציפית בהצעת החוק הזאת, לא היתה אובדן שליטה". הוא אישר שפיזור הכנסת היה "סוף הסיפור" של הצעת החוק בעניין ישראל היום, ש"נקברה ולא הונחה בכנסת הבאה".
ינון הסביר בעדותו על ניגוד עניינים של ח"כים בהצעות חוק: "עצם המפגש עם בעלי אינטרס לא פוסל הצעת החוק. גם אם בעל האינטרס ניסח אותה בעבור חבר הכנסת, היא לא בצד הפלילי. לא שואלים את ח"כ מה מקור ההצעה, לכן אין לנו ידיעה ברורה מה המקור שלה. מה לא לגיטימי? כשיש פעילות בניגוד עניינים אישי. בהצבעה במליאה אין דבר כזה מניעות ניגוד עניינים, ח"כ שרוצה להצביע תוך ניגוד עניינים רק צריך לתת גילוי נאות במליאה. ניגוד עניינים אישי - הפרשנות שלו במליאה מצומצמת".
חדד שאל: "אם מה שעומד בראש של ח"כ, שנניח יחוקק לטובת עיתון כזה או אחר, וכתוצאה מכך אני אזכה לסיקור אוהד, זה לא ניגוד עניינים (במליאה)?". ינון: "לא דרשנו אף פעם מנתניהו או ח"כ אחר לתת גילוי נאות על עניינים כאלו. מעולם הייעוץ המשפטי לא סבר שח"כ מנוע לעסוק בעיתונאים בגלל שמסקרים אותו בתקופתי".
עו"ד חדד: "היה ברור גם לכם שזה עוסק בעיתון ספציפי (ישראל היום), שיש אינטרס לאחד להעביר את החוק ולעיתון אחר שלא יעבור?" העד: "כן. לא ראינו בכך משהו שנחשב לעניין אישי של ח"כ". חדד: "העובדה שאיתן כבל קיבל את הצעת החוק מגורם בעל אינטרס לא עניין שלך?" העד: "זה לא מפריע לנו. שיח של תמורות הוא אסור. עצם השיח של תוכן הצעה עם בעל אינטרס הוא מותר".
חדד המשיך: "נוני מוזס מספר בחקירה על התקופה לפני החוק, שכמעט בכל פגישה עם ח"כ ושר, הנושא של ישראל היום והתופעה עלה". העד: "אם הייתי יודע שמוזס נפגש עם ח"כים לא הייתי מונע את זה". הוא אישר שהגדיר זאת כ"זרמים תת-קרקעיים שהייעוץ המשפטי לא חשוף אליהם והם לא רלוונטיים". חדד: "שרת המשפטים לבני קיבלה חוות דעת כלכלית פרטית לבקשת ידיעות. אין עם זה בעיה?". ינון אישר: "נכון".
בהמשך, העיד גם סגן ניצב בדימוס אסף וולפיש, שחקר את ראש הסגל של נתניהו, עד המדינה ארי הרו, בפרשה הפלילית האישית שלו, (3-אייץ') שבה הורשע לאחרונה. לדבריו "להרו היו חשדות עצמאיים (שלא קשורים לנתניהו). כל התיק הזה בא לעולם אם אותו הסדר (עד מדינה). נאמר לי אחרי שהחומר הועבר לפרקליטות, 'שיש עניין רגיש' נוסף". על המו"מ להסכם עד מדינה על ידי צוות אחר במשטרה, אמר:"היה מצופה שכראש הצוות החוקר אהיה בסוד העניינים ולא הייתי".
עו"ד איריס ניב סבאג, שמייצגת את מוזס יחד עם נוית נגב, הסבירה שיש לה טענה נגד חוקיות השגת שיחות מוזס-נתניהו שאותרו בנייד של הרו: "תפסו את הנייד שלו, העתיקו את תוכנו, החזירו אותו, והלכו לצו בהמשך - כדי להכשיר את החיפוש בהעתק הנייד. זה חריג". וולפיש: "לא יודע. זו מהות צווי ההרחבה, נועדו לפרשיות שמתרחבות מעבר". לדבריו: "השם נתניהו לא עלה במשמרת שלי".
