5 צפייה בגלריה
בני גנץ במפגש עם ראשי רשויות ביו"ש עם כניסתו לתפקיד. המתח בין הצדדים הגיע לשיא
(צילום: אריאל חרמוני , משרד הביטחון)
היחסים בין המתנחלים ביהודה ושומרון, או לפחות ההנהגה הפוליטית שלהם, לבין הממשלה הנוכחית, נמצאים מאז ומתמיד במתח מתמיד שרק הולך ומתגבר. אתמול (ראשון), המתח הגיע לשיא, כשראשי מועצת יש"ע קיימו מסיבת עיתונאים מול בית ראש הממשלה בירושלים ויצאו למאבק סביב הקפאת הבנייה. תחת הסיסמה "לממשלת ההקפאה אין זכות קיום", נטען כי הממשלה מייבשת בכוונה את הבנייה עבור יהודים בהתנחלויות, ולעומת זאת לא עושה דבר מול הבנייה הפלסטינית.
מעבר לראש הממשלה בנט, דמות נוספת שהוצבה במוקד מסיבת העיתונאים הוא שר הביטחון בני גנץ. ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, אף אמר: "אנחנו מאבדים בכל יום שעובר את יהודה ושומרון, לב הארץ, בגלל העלמת עין של בנט וגנץ". המתיחות בין גנץ למתנחלים החלה עוד עם הקמת הממשלה, אך בחודשים האחרונים הקרע בין הצדדים העמיק.
5 צפייה בגלריה
"בגלל העלמת עין של בנט וגנץ - מאבדים את יהודה ושומרון". ראשי מועצת יש"ע במסיבת העיתונאים אתמול
(צילום: עמית שאבי)
קידום תהליכי בנייה בהתנחלויות נעשה בדרך כלל לאחר תהליך מדיני וישיבות קבינט, אלא שבקואליציה הנוכחית, מרחב הפעולה של גנץ גדול יותר - והמתנחלים מצאו את עצמם תלויים בו מאוד. נוצרה תחושה בשטח שההחלטות לא מתקבלות, וראשי המתנחלים החלו להרגיש לחץ הולך וגובר מצד הציבור שלהם, והחליטו לצאת למחאה הנוכחית. נכון להיום, אלה חמש הנקודות שעומדות בלב המחלוקת בין הצדדים.
אישורי בנייה
בנובמבר האחרון, מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי (מת"ע) אישרה כ-3,000 יחידות דיור בשלבים שונים מעבר לקו הירוק, במקביל לאישור של כ-1,300 יחידות דיור עבור הפלסטינים בשטחי C. כיום, כארבעה חודשים אחרי ההחלטה, 1,700 יחידות דיור מתוך ה-3,000 שאושרו נבלמו במשרד הביטחון ולא יצאו לשלב הפרסום, למרות שאושרו על ידי הדרג המדיני.
לפי המתווה שגובש בממשלה הקודמת יחד עם הנשיא האמריקני לשעבר דונלד טראמפ, מת"ע אמורה להתכנס כל שלושה חודשים. למרות זאת, ארבעה חודשים לאחר הכינוס האחרון, לא נקבע תאריך חדש לפגישה הבאה. בהקשר זה יש לציין, שבשנה שעברה המועצה לא כונסה במשך שבעה חודשים מינואר עד אוגוסט - במהלך תקופת הבחירות והקמת הממשלה החדשה.
כל התוכניות שמאושרות במת"ע הן הרחבות של יישובים בתוך קווי המתאר. ההיגיון מאחורי זה הוא שמדינת ישראל לא מאשרת או מקימה יישובים חדשים, אך כן מספקת מענה לקצב גידול האוכלוסייה. מאותה סיבה, העובדה שמועצת התכנון לא מתכנסת, מהווה קו אדום בוהק עבור המתנחלים.
ישיבת החירום של ראשי מועצת יש"ע מול משרד ראש הממשלה
(צילום: אלכס גמבורג )
פעולות האכיפה בשטחי C
מאז החתימה על "מתווה אביתר" ביוני האחרון, שהוביל לפינוי המאחז הבלתי חוקי ובמסגרתו התחייב גנץ לקדם הקמת יישוב במקום בכפוף להשלמת הליכי בירור מעמד הקרקע, הוא מודאג מכך שמאחזים חדשים יצמחו ליישובים ויקבעו עובדות בשטח, ואכן נראה שהריסות מבנים ופינויים של מאחזים לא חוקיים מתרחשים באופן דחוף ורחב יותר בשטחי C. מקומות שלא נהרסו חודשים ארוכים, נהרסים פעם אחר פעם בימים אלו. במקרה אביתר, הליך הקמת היישוב נתקע, גם לאחר סקר הקרקעות שבוצע במקום.
לעומת זאת, המתנחלים טוענים כי הפלסטינים בונים באין מפריע באותם שטחים ללא כל אכיפה. על פי נתוני עמותת "רגבים", הפלסטינים בונים יותר מחמישה מבנים בלתי חוקיים בכל יום בשטחי C.
הטרור העממי
לא מעט מראשי המועצות ביהודה ושומרון יצאו בחודש האחרון, כל אחד באזורו, למחאות על תופעת יידוי האבנים והשלכת בקבוקי התבערה על ידי פלסטינים. קצב האירועים גדל - על פי נתוני צה"ל, בכבישי יהודה ושומרון מתרחשים בכל יום בין חמישה לשבעה מקרים של יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה.
ינואר האחרון: בלוק על המכונית
(צילום: נויל האריס)
לפני כחודשיים, לאור ריבוי מקרים בגזרתו, הנחה מפקד חטיבת בנימין אליאב אלבז להציב חיילים באוטובוסים שעברו סמוך לכפר חיזמא. מפקדי החטיבות המרחביות מנסים לטפל, אך בסופו של דבר, קשה מאוד לשים חייל בכל צומת. ראשי המועצות טוענים כי הממשלה איבדה את ההרתעה בכל הקשור לטרור העממי והטיפול בו בצירי יהודה ושומרון.
חומש
סוגיית המאחז הבלתי חוקי הלכה וגדלה מאז הפיגוע בו נרצח יהודה דימנטמן ז"ל שלמד בישיבה. אנשי הימין שנאבקים בממשלה, הצליחו להפוך את הישיבה שפועלת במקום לסוג של סמל. לאחר הפיגוע, יותר מ-15 אלף בני אדם הגיעו למאחז הבלתי חוקי כדי להשתתף באזכרה לנרצח. מאז, ולעיתים קרובות, מגיעים למאחז רבנים ואנשי ציבור ומתקיימות בו עצרות ואירועים עם לא מעט משתתפים.
הדבר מייצר כאב ראש לא קטן לחטיבה המרחבית שומרון ולפיקוד המרכז, שנאלצים לאבטח את השיירות המגיעות. הצבא הציב מחסומים במספר נקודות בדרך למאחז כדי לשלוט עד כמה שניתן בזהות הנכנסים והיוצאים.
באפריל 2019 הגיש ארגון "יש דין", בשיתוף תושבים פלסטינים מהכפר בורקה הסמוך למאחז, עתירה נגד המדינה בנוגע למציאות הקיימת בחומש. בין היתר נטען כי המדינה לא אוכפת במקום את חוק ההתנתקות שאוסר על התיישבות ביישובי צפון השומרון שפונו בהתנתקות, וכי צה"ל לא נותן לתושבי הכפר לעבד את אדמותיהם.
בג"ץ דרש ממשטרת מחוז ש"י ומפיקוד המרכז לספק תשובות לעתירה. מאז הפיגוע, הוחלט בצה"ל ובמשרד הביטחון שלא לאפשר שום בנייה של מבנים חדשים במקום, אך בכל פעם שנעשה ניסיון להרחיב את הבנייה במקום, המבנים נהרסים, ונוצרים עימותים בין המתנחלים לצבא.
"ההתיישבות הצעירה"
בחודש ינואר האחרון, אושר חוק החשמל שיאפשר חיבור מבנים שהוקמו ללא היתר לתשתיות חשמל. הנהגת המתנחלים מנסה לקדם את החלת החוק גם על "ההתיישבות הצעירה" - כ- 40 מאחזים שטרם אושרו אותם מבקשים לחבר לחשמל. הדיונים בנושא מתקיימים בין היועצים המשפטיים של משרד המשפטים ומשרד הביטחון, אך עדיין לא הושגה הסכמה.
ההערכות הן כי בסופו של דבר, דווקא בסוגייה הזו תיתכן פריצת דרך, אך כנראה שכמות המאחזים שיוכלו להתחבר לחשמל קטנה בהרבה מ-40, ותעמוד על בין חמישה ל-12 בלבד.
כל נקודות המחלוקת הללו, ובראשן אישורי הבנייה וכינוס המת"ע, יצרו מעין "פקק" אצל בני גנץ. ואולם, הדבר המתסכל ביותר מבחינת המתנחלים היא התחושה שאין להם למי לפנות. הנהגת המתנחלים פנתה לחברי כנסת ולשרים בימינה, בהם איילת שקד וניר אורבך שמנסים לסייע, אבל עד כה ללא הצלחה מרובה. בשבוע שעבר, נעשתה פנייה גם לראש הממשלה נפתלי בנט, אך לטענת ההנהגה, לא נרשמה כל פריצת דרך.
