כזאב פוליטי המשחר לטרף, עטו פוליטיקאים ציניים על "ההסכם הסודי שיפטור את הילדים החרדים מלימודי ליבה". כבר יותר משנה שהציבור החרדי לא על הגריל, אז עכשיו, כשחזרו הבחירות, ונגוזה התקווה לפיצול חרדי שיביא לפיחות בכוחו הפוליטי, חוזרים לזמירות הישנות: החרדים, הילדים שלהם, הם הבעיה של מדינת ישראל.
הסיכום שעליו יצאו פוליטיקאים לעשות סיבוב מדבר על 55 אחוזי תקצוב לתלמודי תורה חרדיים. החרדים ביקשו שיובטח להם קצת יותר מחצי מהתקציב שמזרימה המדינה למערכת החינוך הכללית. בנימין נתניהו נעתר - ועל כך פרצה המהומה.
מי שמתנגד לכך אומר למעשה שבגלל הוויכוח על לימודי הליבה ראוי שהילד החרדי ימשיך ללמוד בתת-תנאים, בקרוואנים דולפים בחורף ובוערים מחום בקיץ, ללא הזנה וללא תנאים, עם מורים שמקבלים משכורת רעב. כל עוד לא ייפתר ויכוח הליבה - הילדים יסבלו, יחטפו, ילמדו כמו בעולם שלישי, כי מישהו במערכת הפוליטית חשב שזו הדרך לחייב את החרדים ללמוד ליבה. אז הנה חדשות: השיטה הזו לא עבדה 30 שנה, ולא תעבוד גם בעתיד.
אין ספק, השכלה כללית היא כלי חשוב לעתיד כלכלי טוב. ידיעת השפה האנגלית והבנה במתמטיקה הן שערים חשובים לאזרחות. אבל כדי לייצר שיח בנושא צריך להשתחרר מהתפיסה הפטרונית של "אנחנו נלמד אתכם, החרדים, כיצד לחנך את ילדיכם, ואם לא - נשלול את הזכויות שלהם ונייבש אותם תקציבית".
רק אתמול ריחף איום להשבתה כללית של מערכת החינוך בגלל שהמורים דרשו לקבל יותר ולעבוד פחות. זאת בזמן שבחינוך החרדי, שהמורים בו רגילים לקבל שכר מינימום, יודעים שאת החינוך לא משביתים אפילו ליום אחד. בואו נחזור לקורונה: מערכת החינוך הייתה הראשונה שמדינת ישראל בחרה לסגור. הציבור החרדי ראה זאת ונחרד. קו ישיר עובר בין כל האירועים האלה: בתפיסה החרדית, מוסדות החינוך הם המקום האחרון שניתן אפילו לחשוב על פגיעה בהם.
לפיד: "הזדמנות היסטורית לשלב את החרדים"
(צילום: נדב אבס, פייסבוק יש עתיד)
אז בטרם מדברים על תכני הלימוד, חשוב לדבר על רצינות הלימוד. הורים מוכנים למסור את נפשם ולחסוך מלחמם עבור חינוך טוב לילדיהם. האם אתם מכירים עוד מפלגה שהדרישות שלה ערב בחירות נוגעות רק לחינוך ילדים?
אריה ארליךהאם לימודי ליבה אינם חשובים? הם חשובים בהחלט. האם ידיעת שפות אינה תורמת להמשך החיים? תורמת. הציבור החרדי הולך ומתגוון. לימודי ליבה מקובלים בחלק מהמוסדות. לגבי החלק האחר, אפשר לתמרץ פתרונות, כמו לימודים חוץ-פורמליים במתנ"סים, תופעה שקיימת בשטח. אבל שוב, כדי לנהל דיון בנושא צריך להבין קודם כל את מקומו של החינוך בתפיסה החרדית. אולי יש מה לתקן, אולי יש פגמים, אבל הציבור החרדי אינו חש נחות אל מול החינוך הכללי.
ומילה על "הדאגה לעתידם של החרדים": נסו להבין לליבו של אב חרדי שאינו מוכן לקבל עצות חינוכיות מפוליטיקאי שרק אתמול קרא לזרוק אותו ואת ילדיו במריצה לאנשהו. תסמכו על האינטואיציה החרדית שיודעת לזהות מתי רוצים בטובתה ומתי לא. את הדיון על לימודי ליבה ננהל בנפרד. קודם תסירו את הדעות הקדומות, אחר כך נתקדם.
- אריה ארליך הוא עורך המגזין בעיתון "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
