ולדימיר פוטין כבר מזמן הוריד את הכפפות באוקראינה. עכשיו, הוא גם מוותר על הבושה. ההתקפות בשבועיים האחרונים על קייב נועדו לזרוע אימה בסגנון הבליץ על לונדון, רק בלי יכולות הנזק והמוות של הלוּפְטְוַואפֶה הגרמני. לכאורה, הרוסים תוקפים "מטרות תשתית" - הם פוגעים באספקת חשמל ומים ובעיקר מנסים לשלוח את המסר שהחבלה בגשר בקרים לא תעבור בשלום. למעשה, המטרה היא זריעת פחד, כמובן. השימוש במל"טים מתאבדים בלב עיר גדולה באירופה נועד ליצור מאזן הרתעה במלחמה - מלחמה שרוסיה מפסידה בה באורח משפיל, לפי שעה.
הגנה אווירית - מפני מטוסים, מל"טים, רקטות וטילים - היא הבטן הרכה של אוקראינה במלחמה, והסיבה המרכזית שארמון הנשיאות בקייב מסרב לדבר עם ירושלים כבר שבועות ארוכים. הזעם של הנשיא זלנסקי על ישראל עצום, והוא טורח להפגין אותו בכל הזדמנות. כמובן שגם מדינות מערביות אחרות מסרבות או מתקשות לספק לאוקראינה את היכולות הטכנולוגיות הללו (האמריקנים, לדוגמה, דחו בקשה לסוללות פטריוט על הסף).
אך מישראל הציפיות אחרות. האוקראינים אומרים שהם מבינים היטב שמערכת הביטחון לא יכולה לספק נשק קטלני למדינתם, בשל רגישות היחסים עם רוסיה, "אבל מה הטיעון שלכם לגבי נשק הגנתי? ומה הטיעון שלכם כשמדובר בכלי נשק איראניים שהורגים אוקראינים?", שאל גורם אחד בסוף השבוע.
תיעוד מפיצוץ בבניין בקייב, וירי של שוטרים לעבר מל"ט מתאבד
(מתוך טוויטר)
תיעוד מנזקי מתקפת המל''טים בקייב, ותיעוד משיגור טיל מיירט
(צילום: רויטרס)
הנקודה האחרונה קריטית. טהרן מכחישה את מעורבותה במלחמה, אך לגורמי מודיעין אין ספק שהמל"טים המתאבדים מיוצרים באיראן ומלווים בהדרכה איראנית בשטח. זו הדגמה יוצאת דופן לכוח הממאיר של הרפובליקה האיסלאמית, כמו גם לחולשה המדהימה למדי של הרוסים - שנאלצו להגיע עד איראן כדי לקבל טכנולוגיה שהיו אמורים להחזיק ברשותם לפני שנים רבות.
בחודש אוגוסט פרסמתי בעמודים אלה כי קו פרשת המים במערכת הביטחון נחצה, וראש הממשלה ושר הביטחון הורו לאפשר לייצואנים ביטחוניים ישראליים למכור לאוקראינה כל ציוד צבאי שאיננו הורג. החריג המרכזי היה פסילה של מערכות הגנה אוויריות למיניהן. על הרקע הזה צריך לבחון את ההתבטאות של הנשיא הרוסי לשעבר, עבדו הנרצע של פוטין דמיטרי מדבדב, שאמר אתמול כי "נראה שישראל הולכת לספק נשק למשטר קייב. מהלך חסר אחריות. זה יהרוס את היחסים בין שתי המדינות".
3 צפייה בגלריה
"הסיוע הצבאי האיראני לרוסים צריך לחולל בישראל דיון אסטרטגי על היחס לאוקראינה". דמיטרי מדבדב שהזהיר את ישראל ורה"מ לפיד
(צילום: AP, אוליבייה פיטוסי)
ההתבטאות, טענו גורמים בירושלים, הייתה תגובה לציוץ של שר התפוצות נחמן שי מלפני כמה ימים, שבו נאמר כי לאור העברת טילים בליסטיים איראניים לרוסיה (עניין לא מאומת, אגב), ישראל צריכה להושיט סיוע צבאי לאוקראינה כפי שעושות חברות ברית נאט"ו. בירושלים הבהירו אמש, אחרי איומי מדבדב, שדברי נחמן שי לא מייצגים את עמדת ממשלת ישראל.
ועל זה צריך לומר שלושה דברים. הראשון הוא שעם כל הכבוד לנחמן שי, מקובל שלממשלה יש עמדה אחידה בענייני חוץ רגישים מעין אלה. לא כל דבר הוא לציוץ בטוויטר. השני הוא שספק גדול אם מדבדב הגיב רק לדברי נחמן שי, שכן גם במוסקבה יודעים לזהות שר לא בכיר ממפלגת העבודה. סביר יותר שהרוסים מבינים שהגבול נחצה לאור קבלת סיוע ישיר מהאיראנים, והם מעוניינים לסמן קו אדום עבור ישראל - שממילא הקשיחה את התבטאויותיה כלפי הפולש הרוסי.
הנקודה השלישית מובנת מאליה: ישראל ממשיכה להחזיק בקו שאוכל את הדגים המסריחים ומגורש מהעיר. האוקראינים זועמים עליה כי היא איננה מסייעת, הרוסים מסתייעים באיראנים ומסייעים גם להם – ובמקביל פועלים נגד ישראל במגוון זירות.
מעבר לכל מערכת בחירות, או סיסמה, הסיוע הצבאי האיראני הקטלני לרוסים צריך לחולל פה דיון אסטרטגי על היחס לאוקראינה. דיון כזה לא יכול להתקיים, לא באמת, בעיצומה של מערכת בחירות. רק כדי שנבין עד כמה הוא חיוני: האירופים - צרפתים, בריטים ואחרים - כבר קוראים לסנקציות חדשות על איראן בשל חבירתה לרוסים ואספקת המל"טים למכונת המלחמה של הקרמלין. גוברת האפשרות שהסכם הגרעין עצמו יוכשל בשל הסיוע הזה, כמו גם התמשכות ההתנגדות הפנימית האמיצה נגד הדיקטטורה האיסלאמיסטית.
מי שמחפש את הציווי המוסרי, כדאי שיציץ בסיפור שפרסמה סוכנות הידיעות AP לפני ימים ספורים. הכותרת שלו היא "כיצד מוסקבה חוטפת ילדים אוקראינים והופכת אותם לרוסים". אלפי ילדים, מספר התחקיר, נמצאו במרתפים של אזורים שנשלטים בידי הרוסים, או במריופול ההרוסה.
מוסקבה טענה שאלה ילדים ללא הורים, ולכן הרוסים דואגים להם. סוכנות הידיעות אומרת כי במציאות לחלק מהילדים יש הורים ומשפחה, הם משוגרים לרוסיה או לשטחים בשליטתה ללא הסכמה, נשלחים לאימוץ במשפחות רוסיות ומקבלים אזרחות רוסית. עברם נמחק, ועושים בהם שימוש כאמצעי תעמולה. כתבי AP אומרים כי מדובר ב"סממן של ג'נוסייד, ניסיון להשמיד את עצם הזהות של מדינה אויבת". זה השלב אליו הגיעה המלחמה באוקראינה, שאליו הגיעו הרוסים: גניבת ילדים.
