תקדים במשפט שירה איסקוב: אביעד משה, שהודה כי דקר את אשתו שירה איסקוב 20 פעמים אך טען כי לא ניסה להביא למותה, הורשע היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בניסיון רצח, ובאופן תקדימי - גם בעבירה של התעללות בקטין מפני שביצע את המעשים מול בנם הקטן. זו הפעם הראשונה שנקבעת הרשעה בהתעללות בקטין לצד מעשה רצח או ניסיון רצח, כשהילד היה עד למעשה בלבד והמעשים האלימים לא כוונו כלפיו.
מדובר בתקדים משמעותי כי משה עשוי לרצות שנות מאסר נוספות בגין ההרשעה בסעיף ההתעללות. העונש המקסימלי שניתן לגזור על ניסיון רצח הוא 20 שנה, ואילו על התעללות בקטין ניתן לגזור עד 9 שנות מאסר. השופט יכול להחליט לחבר בין שני העונשים לעונש כולל.
בנוסף, הפסיקה התקדימית יכולה אף להשליך על מקרים נוספים בעתיד. היא אמנם אינה מחייבת במקרים של ניסיונות רצח בבתי משפט מחוזיים, אך תחייב בתי משפט נמוכים יותר שעוסקים בעבירות קלות יותר, וייתקלו בסוגיה דומה.
עורכי הדין של משה, אהרון רוזה ואלון דוידוב מטעם הסנגוריה הציבורית, צפויים לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה להרשיע את משה בהתעללות בבנו. בית המשפט העליון עשוי לקבוע הלכה מחייבת בנושא - הכרעתו בסוגיה תחייב גם את בתי המשפט המחוזיים לנהוג באותו האופן בעתיד.
מה הוביל לתקדים
בסעיף ההתעללות של משה בבנו, מתואר כי לאורך כל ניסיון הרצח שהה הילד לצידה של אמו בעת שמשה תקף אותה באכזריות. בנוסף, מתואר כי איסקוב הפצירה במשה להזיז את הילד מהמקום אך הוא המשיך למרות נוכחות בנו, ובכך ביצע עבירה של התעללות בקטין. השופטת ציינה כי הנאשם הודה שהילד היה במקום ממש סמוך לאמו.
סנגוריו של משה טענו במשפט כי לא ניתן להרשיע בעבירה זו אם ההתעללות לא בוצעה בקטין עצמו אלא באדם אחר. הם טענו כי המשטרה לא חשבה לחקור את הנאשם בחשד לביצוע עבירה זו, ושאפילו הפרקליטות, באישום המקורי, לא כללה את העבירה ורק הוסיפה אותה בדיעבד. הסנגורים טענו כי זוהי "אכיפה בררנית" - שלא כך פסקו עד היום במקרים דומים, אלא רק לגבי משה.
השופטת השיבה לטענות כי למונח "התעללות" אין הגדרה מדויקת וקונקרטית בחוק, אלא קיים פסק דין מנחה שקובע קריטריונים למה נחשב להתעללות.
"בפסיקה עד כה לא מצאנו מקרה של הרשעה בעבירה של התעללות בקטין", אמרה השופטת אך הסבירה כי "התעללות בקטין יכולה להתקיים ללא כל מגע פיזי כשמדובר בהתעללות נפשית. הגדרת מעשה התעללות היא הגדרה דינמית אשר יכולה להשתנות מעת לעת".
כדי להצדיק את התקדים, נעזרה השופטת בפסיקה שנהוגה בארצות הברית: "במדינות רבות בארצות הברית, אלימות במשפחה המבוצעת בנוכחות של ילדים גוררת ענישה מחמירה יותר, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בריצוי עונשי מאסר ארוכים יותר".
היא נתנה דוגמה לפיה אב נוהג לצפות בסרטים פורנוגרפיים בעלי תכנים קשים במיוחד בנוכחות ילדיו. "האם ניתן לומר כי אין בפנינו מעשה מתעלל, רק בגלל שהצפייה בסרטים הפורנוגרפיים לא הייתה מכוונת כדי לפגוע בקטין? נראה שהתשובה לכך הינה בשלילה רבתי", אמרה השופטת.
השופטת התייחסה למקרה הנוכחי וקבעה: "הקטין היה צמוד אליה, כשהדם של אמו ניתז עליו והוא זועק לשמיים. אין חשיבות לפרק הזמן המדויק בו נמצא הקטין בלב התופת. מהקלטת השמע בוקעות זעקותיו הנשמעות ברציפות בחוזקה לאורך כל האירוע. הפעוט היה בלב האלימות והאימה, כשהוא חווה את הדברים בכל חושיו – ראייה, שמע, ריח, מישוש, ומגע הדם בגופו".
ענישה במקרי ניסיונות רצח
החוק אינו מבדיל בין ניסיון רצח בין בני זוג לבין ניסיון רצח במקרה אחר. בתיקים של עבירות ניסיון רצח, טווח הענישה רחב - החל מעונשים של 8 שנים ועד יותר מ-20 שנה (20 שנה ומעלה למחבלים, בנסיבות טרור).
בנוגע לפגיעות חמורות בנשים, גם כאן טווח הענישה משתנה. בשנת 2003 נגזרו 10 שנות מאסר בפועל על גבר בן 51 מרחובות שניסה לרצוח את אשתו. הוא היכה אותה במקל ורדף אחריה עם סכין מטבח תוך שהוא צועק "אני אהרוג אותך". האישה המבוהלת קפצה מהחלון ונפצעה באורח קשה.
בשנת 2008 נגזרו 13 שנות מאסר על גבר מעוספייא שניסה לרצוח את אשתו בדקירות סכין, ובשנת 2009 נגזרו 17 שנות מאסר על תושב אשדוד שניסה לרצוח את אשתו ודקר אותה בזמן שהיו בהליכי גירושים.