אביבה סיגל נחטפה מקיבוץ כפר עזה, והייתה 51 ימים בשבי החמאס בעזה. בתקופת השבי היא הוחזקה ב-13 מקומות שונים - כולל במנהרות, שם התקשתה לנשום. במהלך השבי היא נדרשה להצטלם לסרטונים של חמאס, כשהשובים שלה מכתיבים לה מה לומר.
בריאיון לוול סטריט ג'ורנל מספרת סיגל כי אחרי שעות ארוכות ללא אוכל ומים, ובזמן שהשובים שלה לועגים לה, היא התקשתה לזכור את השורות שהוכתבו לה. היא אומרת שהצלם שצילם את הסרטון, ועזתי נוסף שדיבר עברית, היו מזכירים לה מה עליה לומר: "לא אמרת שאת בת 62", "לא אמרת שאת מכפר עזה", "לא אמרת שביבי צריך להחזיר אותך".
"תמיד הייתי שוכחת משהו, הייתי צריכה לחזור על זה שוב ושוב", אמרה סיגל, שנדרשה לדבר למצלמה בשלוש הזדמנויות שונות, ולפחות פעמיים תועדה אוכלת. "היינו צריכים לשבת לידם, לחייך ולומר שהכול בסדר, רק בשביל הצילום", אמרה על הסרטונים שצולמו בזמן האוכל.
באחד הסרטונים ניסה איש חמאס לגרום לסיגל להיראות "ייצוגית" ונתן לה מברשת שיער. היא סירבה להבריש את שיערה. הוא רצה שהיא תאסוף את שיערה, אך היא לא נענתה לדרישה. "ידעתי איך אני נראית, הייתי דוחה, הייתי מאוד מלוכלכת. הסתכלתי עליו, הרמתי את השיער שלי ואמרתי 'יפה'. כמה שעות אחר כך הוא אמר לי להגיע לחדר אחר ושהם יצלמו אותי. הבנתי שהוא רוצה שאיראה טוב יותר בתמונות האלה".
בכתבה של וול סטריט ג'ורנל אמרו גורמים ערבים שתיווכו במשא ומתן, וגורמים בעלי קשר ישיר לחמאס, כי חמאס הורה לשובים לצלם לעיתים קרובות תמונות וסרטונים של החטופים. החומרים נשמרו בארכיונים של ארגון הטרור ובהמשך נשלחו לצוותים מחוץ לעזה.
בחלק מהמקרים הסרטונים כלל לא פורסמו: חטופה נוספת ששוחררה מהשבי, חן אלמוג-גולדשטיין - שנחטפה עם שלושה מילדיה, אמרה כי השובים צילמו אותם במנהרות ביום השני בעזה ואמרו להם להחזיק חטיפים ישראליים. אותו סרטון מעולם לא פורסם.
חטופים ששוחררו אמרו לוול סטריט ג'ורנל כי השובים דרשו מהם להצטלם כבר בימים הראשונים בשבי. החטופים הבהירו כי למרות שהכעס שלהם על נתניהו והתחושה שהם ננטשו היו אותנטיים, המילים שאמרו בסרטונים הוכתבו על-ידי חמאס.
