תהילה, רק בת 18, נולדה לבית שבו האלימות הייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום. אביה, האדם שהיה אמור לשמור עליה ולדאוג לה, היה זה שפגע בה באופן הכי קשה שניתן להעלות על הדעת. במשך שנים היא ספגה ממנו, יחד עם אימה ושאר אחיה, הטרדות, מכות והשפלות, אלא שבניגוד אליהם, אותה הוא גם אנס במשך שעות במהלך סוף שבוע אחד, שחור וארוך. לפני חמש שנים הגישה אמה בשמה תלונה במשטרה נגד האב, ובימים הקרובים ייגזר דינו בבית המשפט. לציון שבוע המאבק באלימות במשפחה מתפרסם ב-ynet מונולוג אחד מדי יום של קורבן אחר. הפעם תהילה מבקשת מהשופטים שלא יקלו בעונשו של אביה.
לפני כחמש שנים, ביום הולדתי ה-13, נאנסתי על ידי האדם שאני עדיין לא מצליחה לקרוא לו אבא. מגיל קטן חטפנו ממנו, האחים שלי ואני, מכות ואלימות מילולית-רגשית ברמה הכי קשה שיש. היינו מגיעים לבית הספר צולעים או עם סימנים כחולים על כל הגוף. מעולם לא היה לי בית בטוח. אני לא באמת יודעת מה זה אבא. אני כן יודעת שאין לו זכות לקבל את התואר הזה.
זה קרה ביום ההולדת שלי אחרי שנים של הטרדות מיניות מצדו ואלימות קשה בבית. זה היה יום שישי בערב. הוא סימם אותי ועשה את זה שוב במשך שעות, בכל פעם שהתעוררתי. האונס הסתיים רק בשבת בערב למחרת. סיפרתי לאימא שלי והיא מיד הייתה לצידי. גם היא ספגה ממנו אלימות. נפשית, כלכלית ומילולית.
כבר חמש שנים הוא במעצר, ועדיין, אני יודעת שהוא חי חיים טובים בהרבה ממני. גם אם יגזרו עליו שנות מאסר רבות, שמתוכן חמש הוא ממילא כבר ריצה, הוא עדיין יחיה פי מאה יותר טוב ממני. הוא לא חוטף התקפי חרדה כל יום. יש לו מקום לישון ואוכל מובטח. לי אין את זה.
לו יכולתי, הייתי רוצה לפרסם את שמו. הוא אדם מוכר מאוד בקהילה שלנו, ולכן המשפט מתנהל בשקט. לא אפשרו לי להתנגד לדלתיים הסגורות אף שהן לא מגנות עליי – הן מגנות עליו. אני לא באמת מרגישה שנעשה משפט צדק או שהמדינה בצד שלי. בינתיים אנשים בסביבתו תורמים לו כסף כי הוא מספר להם שהוא עצור על עבירות מס, בזמן שאני חיה מהיד לפה, ובלי טיפול נפשי. במרכזים הציבוריים יש תורי המתנה ארוכים ולטיפול פרטי אין לי כסף.
(צילום: נוויל האריס)
כשאני שומעת על הילדה בת ה-10 שהתוקף שפרץ אליה הביתה ונכנס לה לתוך המיטה נידון לחמש שנות מאסר בלבד, אני מזדעזעת. אני חוששת שגם מי שפגע בי יקבל עונש לא ראוי בשום צורה. גם לא לגנב. ראיתי איך המשפט התנהל, איך הסנגור שלו צעק עליי שאני שקרנית. אבל גם כשהוא אמר לי דברים איומים, השופטים לא הקשיבו לפרקליטה ולא עצרו אותו.
הייתי מעדיפה שהוא ירצח אותי ולא יאנוס אותי. מי שנרצח כבר לא חווה את הכאב, אבל אני מרגישה אותו כל יום מחדש. חלפו חמש שנים שבהן עברתי מסגרות שאליהן נשלחתי מחוץ לבית, עם הרבה מטפלות וטיפולים, אבל אף אחד מהם לא היה ממוקד באלימות במשפחה ותקיפה מינית. אז אף טיפול לא עזר. ועדיין אני לא ישנה בלילות. יש לי יותר סיוטים מאשר חלומות. אני סובלת מהתקפי חרדה והתקפי עצבים על בסיס יומיומי וגם כשאני מצליחה סוף סוף להירדם, זה לזמן קצר בלבד. עד שהסיוטים מגיעים.
מהשופטים, שאולי עוד לא החליטו על העונש, אני מבקשת: תתייחסו ברצינות לתיקים על אונס במשפחה. אתם לא יודעים כמה קשה לקום ולהתלונן על דבר כזה. אני בטוחה שיש נערות ונערים שנאנסים ברגעים אלה והם לא יעזו להתלונן בגלל הטיפול של המערכת המשפטית. המדינה לא מענישה את החלאות כראוי, ובכך נותנת להם יד ולגיטימציה. לו חוקק חוק מאסר עולם לאנסים – זה היה פחות נפוץ. יש כאלה שיירתעו ואחרים יתחרטו כל חייהם על כך שלא עצרו בזמן וביקשו טיפול.
את הזוועה חייבים להפסיק. נשים, גברים, ילדים וילדות – זה לא מגיע לאף אחד. ליבי אתכם. אבל חרף הקושי, ולמרות מה שסיפרתי כאן, צריך להתלונן. גם אם זה לוקח זמן. כי אם אנחנו לא נילחם עבור עצמנו, מי כן יעשה את זה?
- במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
מוקדי חירום נוספים:
6935* - עמותת אל"י, האגודה להגנת הילד מפני התעללות פיזית, מינית ורגשית
1202 / 1203 - קו חירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
6724* - עמותת ל.א לאלימות נגד נשים
9201* - נעמת (בימים א'-ה', בין 8:00 ל-15:00)
1-800-393904 - ויצו, קו סיוע לגברים במעגל האלימות
1-800-292333 - עמותת בת מלך לסיוע לדתיות וחרדיות המתמודדות עם אלימות במשפחה
02-6780606 - המועצה לשלום הילד
054-4525286 - יוצאות מאלימות לחירות, רשת לתמיכה ביציאה ממערכות יחסים פוגעניות
