ליאת אצילי, שנחטפה לעזה ושוחררה אחרי 54 ימים בשבי, נאמה אחר הצהריים (יום ד') באופן מפתיע בטקס האזכרה הממלכתי במלאת שמונה שנים לפטירתו של שמעון פרס - ותקפה בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו כינתה "מר הפקרה". היא קראה לנשיא הרצוג להכריז פומבית על חדלונו של נתניהו בנושא.
אצילי, שגופת בעלה אביב ז"ל עדיין מוחזקת בעזה, קיבלה את רשות הדיבור בטקס - בחריגה מהכללים - מבתו של פרס, פרופ' צביה ולדן.
נאומה של ליאת אצילי בטקס
(צילום: שלו שלום )
אצילי אמרה, כשעמדה לצד קברו של נשיא המדינה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל: "אני ליאת אצילי, יש לי שלושה ילדים, נחטפתי לעזה והוחזקתי שם במשך 54 ימים. בן זוגי אביב נפל בקרב על הגנת ניר עוז. 101 חטופים עדיין נמצאים במנהרות חמאס, כבר 334 ימים. אני מורה להיסטוריה ולאזרחות, תושבת קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שבשבעה באוקטובר הפך לסמל המחדל והכישלון.
"כל חיי חונכתי להאמין בקדושת חיי אדם. כל חיי למדתי ולימדתי שאין דבר חשוב מזה. ממשלת ישראל הנוכחית הבהירה לנו שעבור חלק מאיתנו - חיי האדם אינם קדושים יותר. וגם לא אחריות. מר פרס, אני עוד זוכרת היטב את ביקורך כנשיא המדינה בקיבוץ בשנת 2008, את המפגש שלך עם בני, נטע, שבו התחייבת להגן עלינו תושבי הנגב. בד בבד עם מחויבותך לביטחון פעלת ללא לאות לקידום השלום באזור. הבאת איתך לנשיאות ולאורך כל הקריירה הפוליטית שלך שני דברים שכל כך חסרים לנו היום: חזון ואחריות.
"היכולת של מנהיג להעז ולחלום, לתכנן ולממש ולצד זאת - לקבל אחריות מלאה, גם ובעיקר בזמנים קשים. שמונה שנים חלפו מאז שעזבת אותנו מר פרס, וזה מרגיש עידן ועידנים! בשנים הללו, בנימין נתניהו הצליח למחוק את חלום השלום, לגנוז את התקווה, לפלג את העם ולאחד את כל אויבינו נגדנו.
"אני לא יכולה לדמיין מה היית אומר, לו היית כאן איתנו בבוקר שבעה באוקטובר, כשמחבלים כבשו עשרות יישובים וקיבוצים שהכרת היטב. הם רצחו, אנסו, בזזו ושרפו, חוללו פוגרום - כאן במדינת ישראל, המדינה שהוקמה כדי להיות חוף מבטחים לעם היהודי. רק הפקרה והפקרות מוחלטים היו יכולים לאפשר אסון כזה, ואכן בחודשים שקדמו ליום הנורא ההוא, ראש הממשלה היה עסוק בקידום הפיכה משטרית שכל מטרתה הייתה הבטחת הישרדותו בשלטון, חרף שלושה כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים.
"הפרת האמונים עוברת כחוט השני בהתנהלותו של בנימין נתניהו. בחודשי המחאה נגד ההפיכה המשטרית היה נדמה לנו שהגענו לשפל חסר תקדים. אך בשבעה באוקטובר הופר החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח למדינתו, כשמדינת ישראל כשלה בהגנה על יישובי הנגב. ומאז האמון מופר שוב ושוב. זו קואליציה של הפרת אמונים והפקרה בראשות נתניהו. הוא, שכשל מול חמאס ומול חיזבאללה, מתייצב נגדנו אזרחי מדינת ישראל, התומכים בעסקה להשבת החטופים, ומסמן אותנו כאיום - זה הרעל שנדרש להישרדותו הפוליטית.
הרצוג: "החטופים והחטופות עדיין שם, השבתם היא צו מוסרי עליון"
(צילום: שלו שלום )
"בשם ציר השקר והמרמה, נתניהו מטרפד ממש עכשיו את הדבר היחיד שיכול להחזיר אלינו את 101 החטופים שנותרו בעזה - עסקה לשחרורם. אנחנו עם ללא מדינה, אזרחים ללא מנהיג, אומה שלמה שנחטפה על ידי מחבלים מבית ומחוץ. היום ברור לכולנו: מר הפקרה חייב ללכת כדי שהחטופים יוכלו לחזור! במיוחד ברגע כזה של חוסר אונים לאומי, מול ואקום מנהיגותי וערכי עמוק, אתה חסר לנו כל כך מר פרס!"
בסוף דבריה פנתה לנשיא יצחק הרצוג, שהשתתף בטקס: "אדוני הנשיא יצחק הרצוג, צא אל הציבור, לך צעד נוסף קדימה ותכריז שראש הממשלה מעל בתפקידו בכל הקשור להחזרת החטופים, השתיקה שלך תרדוף אותך ותתפרש כהסכמה עם פעולותיו". אצילי, מורה לאזרחות ולהיסטוריה מניר עוז, היא בין כותבות ספר המחאה "מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים", ביוזמת פורום חיים - משפחות להצלת החטופים.
בטקס נאם כאמור גם הרצוג, שאמנם נמנע מלמתוח ביקורת על נתניהו, אך קרא לפעול במהירות האפשרית להגיע לעסקה. "חייבים לפעול ביתר שאת, עכשיו, בדחיפות קריטית, להצלת אחינו ואחיותינו שנמצאים בגיא צלמוות", אמר. "ברוח תפיסתו של שמעון פרס, על מדינת ישראל ומקבלי ההחלטות להגביר ולהעצים את המאמצים ככל שניתן ולפעול ביצירתיות, שתביא לעסקה מיידית ודחופה להחזרת כל החטופים. החטופים והחטופות עדיין שם, והם בסכנת חיים נוראה. השבתם היא צו מוסרי עליון".
חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ובנו של הנשיא המנוח, אמר בטקס: "שמונה שנים חלפו מאז נפרדנו ממך, אבא. בעת הזו חסרונך מורגש בכל הארץ, וביתר שאת. רבים שואלים מה היית אומר על המצב. וחשוב יותר - מה היית עושה. שאלות שלצערי אין עליהן תשובה. אינני זוכר יום בחיי, בו תפיסת עולמך ודרך מחשבתך היו דרושים לנו, וכה חסרים לנו.
"כיום, אנו משוועים להנהגה שתכליתה לשרת את העם כולו, על כל גווניו. הנהגה שאיננה מעדיפה ומקדמת מגזר מסוים, על חשבון האחר. הנהגה שפועלת מתוך העם ובשליחותו – שלא מתאווה לשלוט, ולכפות את רצונה. משרתת, מאחדת. לא מפלגת. הגיע הזמן לשנות כיוון, לצאת לדרך חדשה. הגיע הזמן לסיים את המלחמה. להשיב את החטופות והחטופים הביתה. לטפל בפצועים, בעקורים, ובמשפחות השכול. לשקם את הצפון והדרום. להתעשת. לפעול לאיחוי הקרעים. לנוע קדימה".
