בערב שמחת תורה, לפני שנה בדיוק, הם היו 101 ישראלים שבילו כמו כולם עם המשפחה והחברים. בבוקר שלמחרת התחיל הסיוט, והם הפכו ל-101 החטופים שכולנו מייחלים לראות שבים לבתיהם. משפחות של שמונה מהם סיפרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על התיעוד האחרון של יקיריהן מהחיים שלפני.
עידן אלכסנדר
אימו של עידן אלכסנדר (20) יעל, הגיעה מארצות הברית ארצה בחג הסוכות כדי לבקר אותו. ״כשהילדים היו קטנים היינו עושים גם סוכה בארה"ב", סיפרה יעל. ״עכשיו כשהם גדולים אנחנו בעיקר מתארחים אצל חברים".
כשעידן היה בן 18 הוא החליט לעלות ארצה ולהתגייס לגולני. הוא יצא הביתה בראש השנה הקודם, ובסוכות א׳. את כיפור סגר בבסיס ועל אף שהיה בשמירות - בחר לצום. ״ביום שבת, שבוע לפני החטיפה, נחתי בארץ ועידן הגיע לאסוף אותי", סיפרה יעל. "בראשון ובשני היינו בסוכה של ההורים שלי בתל אביב. אמא הזמינה את המשפחה המורחבת, תמיד יש להם סוכה ענקית על הגג והיא עושה סעודה בוכרית מכובדת, אבל עידן התעקש לקחת אותי להמבורגר הכי טוב שאני אוכל. צעדנו יחד באבן גבירול, למרות שאמרתי לו שעוד שלוש שעות יש ארוחה ענקית, אבל הוא טרף את ההמבורגר הזה. בשלישי הוא נסע לבסיס על הבוקר. אני הייתי אמורה לטוס בחזרה ב-7 באוקטובר, הוא גם ידע את זה. דיברנו על זה ב-6 באוקטובר. כמובן שהכול בוטל".
עידן נחטף מהבסיס לרצועת עזה. הוא הספיק לספר לאימו שקיבל רסיס בקסדה אך שהוא בסדר ובמקום מוגן. במהלך שהותו בשבי משפחתו קיבלה מספר אותות חיים ממנו.
איתי חן
איתי חן (19) לא יצא הביתה במהלך חג הסוכות, וערב החג האחרון שעשתה משפחת חן בהרכב מלא היה ראש השנה. הם הצטלמו במרפסת ביתם בנתניה, ואיתי השריונר חזר למשימת הגדוד שלו בקו עזה - החזקת הגזרה במהלך החג.
בבוקר 7 באוקטובר איתי וחבריו לטנק לחמו בניסיון לבלום את המוני המחבלים שהיו בדרכם ליישובי העוטף. איתי נפל בקרב וגופתו נחטפה. מאז למשפחתו אין מנוח, והזמן קפא. ״למשפחה שלנו אין חגים״, הסביר רובי, אביו של איתי. ״כל ערב חג יש לנו כיסא ריק וזה קשה מנשוא. הפעם האחרונה שהיינו משפחה הייתה בתמונה הזאת, ומאז אין לנו איך להתאחד פיזית כמשפחה, כי אין לנו קבר עבור איתי. איתי עדיין בעזה, ואנחנו לא יכולים לסגור מעגל".
לירי אלבג
לירי אלבג (19) הספיקה להיות בתחילת חג הסוכות בבית, ואת ערב החג השני סגרה בבסיס נחל עוז בתור תצפיתנית גאה בראשית ימי החפיפה שלה. לירי סיימה את הקורס והתבאסה לגלות שהיא סוגרת את השבת מיד אחריו, אבל החליטה להוציא מכך את המיטב.
כשהחלו התרעות ירי הטילים בבוקר היא עוד הספיקה לשלוח תמונה לבן זוגה מהמיגונית ולדבר עם משפחתה. זמן קצר לאחר מכן היא נחטפה ממוצב נחל עוז עם שש תצפיתניות נוספות. אורי מגידיש חולצה, נועה מרציאנו נרצחה וגופתה חולצה, וכעת מלבד לירי ישנן ארבע תצפיתניות נוספות בשבי: דניאלה גלבוע, קרינה ארייב, אגם ברגר ונעמה לוי.
טל חיימי
בתמונת החג של טל חיימי (41) הוא עומד לצד גיסו רני, אחיו של רני אורן גולדין והילדים של שניהם. התמונה מצולמת בסוכה בביתה של אור, אחותו של טל, בניר יצחק: ״תמיד הייתה לנו סוכה משפחתית. אצל טל היינו מאחסנים את הקרשים והרשת ובכל חג היינו שולפים אותם ממנו, בוחרים מיקום ומרימים את הסוכה. במהלך החג עושים ארוחות ומפגשים משפחתיים, לפעמים גם ישנים שם".
לפני שהספיקו לפרק את הסוכה, נהרגו ונחטפו טל ואורן, חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ שהיו הראשונים להגן על גבולותיו ב-7 באוקטובר. בחודש יולי חולצה גופתו של גולדין והוא הובא לקבורה בארץ, טל עודנו בעזה. שבעה חודשים לאחר 7 באוקטובר ילדה אישתו של טל, אלה, את בנם הרביעי לוטן.
חיים פרי
בערב שמחת תורה התכנס שבט משפחת פרי אצל ראשי השבט, סבא חיים (80) וסבתא אסנת, בקיבוץ ניר עוז. באותם ימים ציינו 50 שנה למלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, נכון לאותם ימים - מלחמת יום הכיפורים, שבה לחם חיים בגזרת סיני. במצגת מושקעת סיפר בשמחה רבה חיים לכל אנשי המשפחה את מורשת הקרב שלו. "ישבנו בסלון ולא האמנתי שהנכדים כולם יקשיבו איתנו", סיפרה עפרי פרי, הבת של חיים.
לדבריה, "הבת שלי, שהייתה אז בת חמש וחצי, שאלה מה היה קורה לעם שלנו אם הצבא לא היה מנצח? אחותי רעות ענתה שאין דבר כזה, הצבא שלנו הכי חזק בעולם והוא תמיד מנצח. היא חזרה על זה שוב ושוב ורעות ענתה לה שוב ושוב. ביום למחרת, 7 באוקטובר, חשבתי על זה שעם זה היא הלכה לישון בלילה. בדיעבד היא שאלה שאלות מאוד חכמות. עוד דבר שזכור לי מהערב הזה הוא שהייתי מאוד מופתעת לשמוע שאבא לא חזר הביתה חצי שנה כשהקפיצו אותו. לא יכולתי לדמיין איך בן אדם נעלם לחצי שנה, ולמחרת בבוקר הוא נעלם לנו לכל החיים, ועדיין יש 101 חטופים בעזה שאין לנו תקשורת איתם, כבר יותר משנה".
יום למחרת נחטף פרי מביתו לרצועת עזה. הוא שרד בשבי חודשים ארוכים עד שבחודש יוני הודיע צה"ל על מותו בשבי. באוגוסט חולצה גופתו והושבה לקבורה בישראל.
גיא גלבוע דלאל
בחג סוכות שעבר גיא גלבוע דלאל (23) לא הספיק לעזור לאביו לבנות את הסוכה כפי שהם עושים בכל שנה. במהלך החג ישבה המשפחה בסוכה בכל ערב, אירחה חברים ומשפחה. ב-6 באוקטובר נסע גיא למסיבת הנובה, ולפני כן הבטיח לאביו אילן שיסייע בפירוק הסוכה כשיחזור. גיא נחטף ממסיבת הנובה עם חברו אביתר דוד. אחיו הגדול גל ניצל מהמסיבה, ושני חבריו הטובים רון צרפתי ועידן הרמתי נרצחו.
עומר שם טוב
ביום שישי, 6 באוקטובר, היה יום ההולדת של שלי, אימו של עומר שם טוב (21). המשפחה נסעה לחגוג את ערב החג אצל חברים באבן יהודה. "היה לנו יום כזה כיף, היינו בבוקר בירושלים ובדרך חזרה עצרנו להמבורגר בתל אביב אחרי שכנועים של עומר", סיפר האב מלכי. "היה ערב חג עם הרבה צחוקים, הגענו הביתה בסביבות 12 בלילה ועומר יצא".
11 צפייה בגלריה
התמונה המשפחתית האחרונה לפני שעומר נחטף ביום ההולדת של שלי, אימו
(צילום: באדיבות המשפחה )
עומר יצא בלילה למסיבת הנובה, שם נפגש עם איתי ומיה רגב איתם - שאיתם נחטף. איתי ומיה חזרו בעסקה לפני קרוב לשנה, ועומר עודנו בשבי. אבי מלכי אמר: "החגים זאת נקודת שבירה, גם ארוחות שישי. אין שום מוטיבציה לעשות משהו שמלווה באיזו חגיגה. עומר ביקש שלא נדאג לו, אבל אני מקווה שהוא יודע שאנחנו הופכים עולמות. הוא לא לבד, ונעשה הכול כדי שיחזור".
תמיר אדר
בעשור האחרון תמיר אדר (38) היה מעביר את ערב ראש השנה עם המשפחה של אשתו בכנרת, וכך הפכה מסורת להעביר את ערב חג שני אצל אימו יעל. "זה היה גם יום ההולדת שלי, והגיעו כולם: הילדים, הנכדים, אבא שלי. אף אחד לא היה חסר, וזאת הייתה הפעם האחרונה ככה", אמרה יעל.
"עשינו על האש, תמיר מאוד אוהב לעשות על האש, והוא גם לימד את הבן שלו איך לעשות הכול", היא הוסיפה. "עברה שנה, ומאז אסף בן ה-8 ורבע מכין את העל האש, בגאווה וכמו שאבא לימד אותו. אחר כך נפגשתי עם תמיר ב-6 באוקטובר, פטפטנו כמה דקות וקבענו להיפגש מחר. ולא נפגשנו עוד. מאז הגיע ראש השנה ב' שוב, וגם הגעתי ליום הולדת 60, אבל לא חגגנו כלום. שום דבר לא מרגיש חגיגי, הגרון חנוק. אנחנו יושבים לשולחן בעיקר בשביל הילדים, מהם הכוח".
תמיר נפצע ונחטף מניר עוז, ומת מפציעתו ברצועת עזה ב-7 באוקטובר. באותו היום נחטפה גם סבתו, יפה אדר, ששבה ארצה בעסקת החטופים בנובמבר.
