יום אחרי שמיקה (18) ויובל (11) אנגל שוחררו משבי חמאס עם אמן קרינה (51), סיפר הבוקר (שלישי) הדוד דני אנגל על המפגש עם הקרובות שנחטפו מקיבוץ ניר עוז וחזרו לישראל אחרי 52 ימים. "בסך הכול אני חושב שהן בסדר", אמר הדוד שאחיו רונן (55) עדיין נמצא בעזה. "כשהן הגיעו היה הרבה צחוק והומור משולב עם בכי והתרגשות. הילדות חזקות ויש להן אמא לביאה שתדע להמשיך להחזיק אותן כמו שצריך".
דני אנגל, דודן של מיקה ויובל אנגל ששוחררו משבי חמאס, מספר על התחושות
(צילום: חגי דקל )
האם קרינה החלימה לפני שנתיים ממחלת הסרטן. ביום הטבח ב-7 באוקטובר, ארבעת בני המשפחה היו בביתם בקיבוץ. הם נכנסו לממ"ד כשהחלו השיגורים לעבר יישובי העוטף, ובשעה 09:00 בבוקר לערך קרינה סיפרה לחברתה כי רונן לא בבית. החברה שמעה שיש אנשים בבית המשפחה, ובשלב מסוים השיחה עם קרינה התנתקה. אחר כך נכנסו מחבלי חמאס לטלפון של רונן והעלו לעמוד הפייסבוק שלו סרטון על ההתרחשויות בגדר. בהמשך נחטפו הארבעה לעזה.
אתמול, אחרי שנודע כי בנות המשפחה משוחררות משבי חמאס, תועדה הבת הקטנה יובל מועברת בכיסא גלגלים לרכב של הצלב האדום. "הן קצת נפצעו, אני לא יודע באיזה שלב", אמר הדוד דני. "אני חושב שהקטע של הכיסא גלגלים היה יותר לוגיסטי בשביל לשנע אותן. היא עכשיו עומדת על הרגליים, היא הולכת והיא בסדר. עכשיו אנחנו צריכים להיות פה בשבילן ולעטוף אותן".
דני סיפר כי אחיו רונן לא היה בעזה עם בת זוגו והבנות: "באותו בוקר רונן היה עם נשק ואנחנו יודעים שהוא יצא להילחם, ומאותו רגע שהוא יצא אף אחד לא ראה אותו. גם כשהייתי בקיבוץ וניסיתי לתחקר את מי שהיה שם, אף אחד לא אמר שראה אותו באותו יום. אנחנו לא יודעים מה עם רונן, ואין שום סימן עליו וזאת ההתמודדות עכשיו. אנחנו מנסים לאסוף כל שביב מידע על רונן, יכול להיות שקרינה והבנות יוכלו לספר לנו משהו בהמשך".
למרות הקושי של האם והבנות שחזרו, הדוד סיפר כי "מיקה האלופה אמרה לנו דבר ראשון כשראינו אותה 'תראו איך רזיתי בלי לעשות ספורט'. זה ההומור אצלנו במשפחת אנגל, זה מאפיין אותנו. אני מאמין שהן נהנות פתאום לנשום אוויר, להיות עם המשפחה. דואגים להן לתספורת ועוד כל מיני דברים. הקיצוניות הזאת מטורפת ביחס לאיפה שהן היו ואיפה שהן עכשיו".
