חמישה ימים אחרי רעידות האדמה האדירות בטורקיה ובסוריה, מספר ההרוגים ממשיך לעלות ועמד נכון להלילה (בין שישי לשבת) על 23,713 בשתי המדינות. בטורקיה נהרגו 20,213 בני אדם ובסוריה השכנה עוד 3,500 - אם כי שם עדיין לא עדכנו את המספר, שצפוי לגדול בהמשך. ככל שעובר הזמן נמצאים פחות ופחות ניצולים מתחת להריסות, אף שלעיתים מתרחשים גם ניסים: אמש למשל חילץ צה"ל ילד בן 9 בחיים כ-120 שעות אחרי הרעש, ושלשום חולצו אם ובנה אחרי כ-101 שעות מתחת להריסות.
חלון ההזדמנויות למציאת ניצולים הולך ונסגר במהירות, וככל שעוברות השעות, יותר מ-110 אלף אנשי חילוץ והצלה שמשתתפים במאמצי הסיוע מאתרים פחות ופחות שורדים - ויותר גופות. מספר הקורבנות ברעידת האדמה הפך אותה לקטלנית יותר מזו שטלטלה את יפן ב-2011 והרגה כ-19 אלף בני אדם, וגם לקטלנית יותר מזו שפקדה את טורקיה ב-1999 - אז נהרגו כ-17 אלף בני אדם.
עם אלפי ההרוגים נמנים גם שניים מילדיו של עבדו, בשנות ה-50 לחייו, שהתהלך שלשום עם אשתו ושני ילדיו בשולי כביש בכניסה למחוז קרמאנמרש שנפגע קשות ברעידה. כל חייה של המשפחה תלויים כרגע בשתי מריצות ואוהל ליד פסי רכבת, אחרי שביתם קרס. "לא היה לילדים סיכוי לשרוד", סיפר עבדו, שברח ממלחמת האזרחים בסוריה לפני כמה שנים. "הייתי מעדיף שהגורל לא יפריד בינינו. על מה וכמה אני אמור להתאבל? על שני הילדים שאיבדתי, על חיי המשפחה שלי כרגע, או על קורת הגג - מקום המבטחים שלנו שכבר לא קיים?".
עבדו ניצל מהרעידה מאחר ששהה במחסן ליד ביתו, שהתמוטט תוך כמה שניות. הוא ניסה להזעיק את כוחות ההצלה, אבל לא הצליח - ואת אשתו ושני הילדים האחרים הצליח לחלץ בעצמו, אחרי כמה שעות. "התקשרתי בלי סוף. הייתי מוכן לעשות הכל כדי שמישהו יטפל בילדים שלי, אבל לצערי זה לא קרה", הוא סיפר. "חשבתי שאגיע לטורקיה ואוכל לבנות חיים חדשים. הצלחתי לעשות את זה, עבדתי שעות על גבי שעות כדי שתהיה לי קורת גג כאן, ועכשיו אין לי כלום".
בעיר אדנה רחובות שלמים נסגרו לתנועה והפכו לאזור מלחמה. כוחות הסיוע הקימו עמדות תה ברחבי העיר, ומשאיות מזון סיפקו אוכל לתושבים שנותרו ללא כלום. המשאיות הציעו בין היתר פסטה רותחת ומבעבעת לצד אורז או מרק ירקות - אך התושבים הסתערו עליהן, והמלאי אזל במהירות. משאיות אחרות סיפקו לתושבים בגדים חמים, שנחטפו גם הם. עשרות אוהלים שהוקמו בעיר משמשים את אלה שביתם קרס וגם את אלה שמפחדים לחזור, מחשש שהאדמה תרעד שוב.
מעת לעת מקבלים הניצולים באדנה בשורות קשות על קרוביהם, שאותרו ללא רוח חיים בין ההריסות. אמא ששמעה מעובדי רווחה שבנה אותר מת קרסה, ולא הצליחה לקום מהרצפה. "אלוהים, למה?", שאלה בבכי מר. "מה לא עברתי כדי להביא את הילד הזה לעולם? מה עשיתי לאלוהים שאני נשארתי בחיים, והוא לא? הלוואי שייקחו אותי מהעולם הזה, ולא את הילד שלי".
״לא ידעתי שאתרגש ככה ממנת פסטה", סיפר צעיר שנותר ללא קורת גג. "אני לא יודע לאיפה אני ומשפחתי נלך, אין לנו בית ואין לנו שום דבר. החיים שלנו פשוט נחרבו עלינו". הוא מתנחם בכך שאמו הצליחה לאתר אלבום תמונות משפחתיות ישן מבין ההריסות.
ובצל הייאוש, עדיין קורים ניסים: במחוז דיארבקיר חולצו מההריסות בחיים סמרה ורליק ובנה בן ה-9 סרהט, 101 שעות אחרי שהאדמה רעדה וביתם קרס. השניים נלקחו מיד לבית החולים, בזמן שהחיפוש אחר נעדרים נוספים נמשך.
בעיר אדיאמן חולץ הילד אחמד ארן אחרי 71 שעות מתחת להריסות, ומילותיו הראשונות אחרי החילוץ ריגשו את הצוותים. "לאן אתם לוקחים אותי? יש לי בית ספר מחר", אמר. שר התחבורה והתשתיות של טורקיה הגיב לכך ואמר כי ארן הוא "העתיד והתקווה של המדינה הזו".
במאמצי החילוץ משתתפת כאמור גם משלחת צה"ל, שהצליחה לחלץ עד כה 19 לכודים בחיים בעיר קרמאנמרש. אמש, כ-120 שעות אחרי הרעש, חולץ שם ילד בן 9 בשם רידבאן, אחיה של רומייסה בת ה-14 ובנו של מוחמד שחולצו אף הם על-ידי המשלחת הישראלית שלשום. אם המשפחה אותרה ללא רוח חיים. מצה"ל נמסר כי רופא ילדים של המשלחת הוזעק מבית החולים הישראלי והעניק לילד טיפול רפואי אחרי שחולץ.
לצד זאת, אנשי המשלחת מחלצים גם גופות מההריסות. אחד המקרים הללו שזכו לכיסוי נרחב בארץ הוא של שאול ופורטונה (טונה) ג'נודי, ראש הקהילה היהודית באנטקיה ואשתו, שאותרו ללא רוח חיים בעיר אחרי שהגיע אליה צוות מיוחד של פיקוד העורף.
פורסם לראשונה: 22:26, 10.02.23