זה כבר תקופה ארוכה שראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע א-סודאני, נמצא תחת מכבש לחצים. מצד אחד המיליציות הפרו-איראניות שפועלות בארצו, ומהצד השני ארצות הברית. האמריקנים מצפים שיגן על כוחותיהם, אבל המיליציות - שלהן גם חלק ניכר בשלטון בעיראק - לא מאפשרות לו באמת מרחב פעולה - וגם מסבכות את המדינה עם ישראל. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: מוחמד שיאע א-סודאני, ראש ממשלת עיראק.
מוחמד שיאע א-סודאני הוא מוסלמי שיעי. הוא נולד בבגדד בשנת 1970 למשפחה ממעמד הביניים, שהגיעה ממחוז מיסאן בדרום-מזרח עיראק. לפי פרסום בעבר ברשת "אל-ג'זירה", סבו, סבאר חאתם א-סיהוד, הוא אחת הדמויות המוכרות במחוז מיסאן. כשהיה בן 10 משפחתו הרגישה מקרוב את אכזריות המשטר העיראקי של סדאם כשאביו, שיאע, השתייך למפלגת ה"דעווה האיסלאמית" שהייתה מחוץ לחוק באותם הימים. הממשלה עצרה אותו ולאחר מכן הוציאה אותו להורג יחד עם חמישה בני משפחה נוספים.
המנהיגים שסביבנו - סדרת כתבות ב-ynet:
• ה"מצורע" חסר הרחמים הפך למחוזר: MBS מנצל הזדמנויות, ומחכה לצעד ישראלי
• מנווט בין הרחוב העוין לאינטרס: עבדאללה נצמד למערב ולישראל, למרות האתגר מבית
• נלחם באיסלאם הקיצוני, רוצה לשנות את המזה"ת: MBZ, "השליט הערבי החזק בעולם"
• מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני"
• קורץ למערב, מארח את חמאס: אמיר קטאר רוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ
א-סודאני, בעל תואר ראשון במדעי החקלאות ותואר שני בניהול פרויקטים, הפך לפעיל פוליטי בגיל צעיר. הוא השתתף בהפגנות השיעיות נגד סדאם חוסיין אחרי מלחמת המפרץ בשנת 1991 - אז הצליחו השלטונות להחזיק בשליטה בערים שהיו עדות למהומות. היסטוריית ההפגנות לא עצרה אותו מלעבוד עם הממשל לאחר מכן: הוא הפך למפקח על פרויקטים חקלאיים גדולים, גם תחת שלטונו של סדאם. ב-2003, אחרי הפלת סדאם וכניסת הכוחות בהובלת ארה"ב לעיראק, הוא עבד כמתאם בין הגוף המפקח על ניהול מחוז מיסאן לבין הקואליציה האמריקנית. את הקריירה הפוליטית החל בשנת 2004 כראש העיר של עמארה, בירת מחוז מיסאן, וב-2009 הוא נבחר למושל המחוז.
תיעוד שיגור כטב"ם לגולן של "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק"
א-סודאני מילא תפקידים רבים תחת ראשי ממשלה שונים בעיראק: הוא היה השר לזכויות אדם במשך שש שנים, וצבר ניסיון בתחומי אחריות שונים נוספים. באוקטובר 2022, הוא החליף את ראש ממשלת עיראק לשעבר מוסטפא כאזמי, ששרד ניסיון התנקשות של כטב"ם ממולכד, לאחר ש"מסגרת התיאום - הקואליציה השלטת בעיראק שכוללת בתוכה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, החליטה למנות אותו. המינויים הראשונים שלו כללו מקורבים למיליציות: רביע נאדר, ראש משרד התקשורת שלו, לדוגמה, עבד בעבר עבור אמצעי תקשורת שמזוהים עם "גדודי חיזבאללה" ו"עסאיב אהל אל-חאק", מיליציות פרו-איראניות שנחשבות לארגוני טרור לכל דבר.
ציפיות שלא תואמות את המציאות
ארה"ב מצפה מא-סודאני שיגן על כוחותיה הפועלים בעיראק כבר שנים רבות במסגרת הלחימה בדאעש מאז 2014, ושירסן את המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, שמוכוונות על-ידי טהרן ומקבלות ממנה אמצעי לחימה. המיליציות, מצידן, רוצות ביציאת הכוחות האמריקניים משטח עיראק - וא-סודאני אמנם מנסה לתמרן - אבל בפועל, כמעט שאין לו יכולת לשלוט במיליציות שמתעקשות על הסכם שיוציא את צבא ארה"ב. בחודשי המלחמה הארוכים א-סודאני קידם שיח מול האמריקנים, ובתחילת ספטמבר דווח על פריצת דרך בנושא, אבל לא ברור אם היא אמיתית או נועדה לצורכי הרגעת המתיחות.
8 צפייה בגלריה
פגישת ביידן וא-סודאני באפריל. "ארה"ב צריכה להפעיל לחץ על ישראל"
(צילום: Anna Moneymaker/Getty Images)
ב-8 בספטמבר, שר ההגנה העיראקי ת'אבת אל-עבאסי אמר לרשתות "אל-ערביה" ו"אל-חדת'" הסעודיות כי הושג הסכם עיראקי-אמריקני לסיום משימת הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב בעיראק, וכי ההסכם עדיין לא נחתם. ההודעה הגיעה בהפתעה. לא ברור עדיין אם היא מראה על התקדמות אמיתית או על ניסיון לרצות את המיליציות. ההסכם, לפי שר ההגנה של עיראק, כולל סיום של משימת הקואליציה בשני שלבים: הראשון יחל עוד השנה ויימשך אל תוך 2025, ואילו השלב השני יסתיים ב-2026. "המסר היה ברור. לממשלה בעיראק יש אינטרס מובהק להוכיח למיליציות, ורק הצהרה כזו תרגיע את המתיחות", הסביר דני סיטרינוביץ, עמית מחקר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר. האינטרס הזה, לדבריו, יכול להביא לאי-דיוקים באשר לפרטים עצמם - ולכן צריך להמתין לאימות אמריקני. "הסבירות גבוהה שאחרי הבחירות - כל ממשל (רפובליקני או דמוקרטי - לב"א) יחליט על יציאה מעיראק", הוסיף.
באפריל האחרון, במסגרת הניסיונות להגיע להסכם, ביקר א-סודאני בארה"ב. לפני הביקור הוא פרסם מאמר במגזין Foreign Affairs שבו סקר את "מפת הדרכים ליחסי עיראק-ארה"ב" ואת חזונו לעתיד. "בבגדד מודעים לתפקיד המכריע של ארה"ב והקואליציה במלחמה בדאעש ובטרור", הוא כתב - אבל גם קרא לשלב חדש שיתמוך בריבונותה ועצמאותה של עיראק "מבלי לנטוש את שיתוף הפעולה הפורה בין בגדד לוושינגטון".
בפגישה עם הנשיא ג'ו ביידן באפריל, אמר א-סודאני כי "הביקור מגיע אחרי תקופה רגישה ומראה את חשיבות היחסים בין שני הצדדים. יחסי ארה"ב ועיראק הגיעו לנקודת מפנה חשובה, ואנחנו פועלים לעבור מיחסים צבאיים לשותפות מלאה עם ארה"ב". דובר הממשלה העיראקית הבהיר כי השיחה עם ביידן עסקה גם בנוכחות כוחות הקואליציה - והבהיר שבגדד מעוניינת לסיים את הנוכחות האמריקנית בשטחה - לצד "חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני עם ארה"ב".
מסרים מאיראן נגד ישראל - וסכנת הסתבכות
לפי פרסום בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, שמזוהה עם חיזבאללה, ראש ממשלת עיראק העביר במהלך ביקורו בוושינגטון מסרים בין איראן לארה"ב - וניסה להגיע להסכמה עקיפה בין שתי המדינות לגבי אי-הרחבת הסכסוך באזור. בדיווח נכתב כי הוא הודיע לבכירים האמריקנים שפגש כי טהרן אינה רוצה להרחיב את הסכסוך, ושעל ארה"ב להפעיל לחץ על ישראל ולדחוק בה לגבש את אותה העמדה.
8 צפייה בגלריה
חמינאי. "איראן שולטת בעיראק גם דרך המערכת הפוליטית וגם דרך המערכת הצבאית"
(צילום: AFP)
המיליציות הפרו-איראניות, שנראות כ"כאב הראש" של א-סודאני, שמו להן במהלך המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר שתי מטרות: לסלק את האמריקנים מעיראק, ולנקום בהם על הסיוע לישראל במלחמה ברצועת עזה. בכל שלב במלחמה שבו היה נראה שהמו"מ בין עיראק לארה"ב מתעכב, המיליציות איימו להגביר את התקיפות נגד אינטרסים אמריקניים באזור. כשהתקיימו מגעים, הן המתינו לראות מה הם מביאים איתם - אבל כשהבינו שאין התקדמות, הן איימו לתקוף. כך או כך, גם בימים אלה - נשמעים לא אחת דיווחים על תקיפות של אינטרסים אמריקניים בסוריה ובעיראק.
בשבועות האחרונים הסלימו המיליציות את הפעילות נגד ישראל, בין השאר לאחר העברת כובד המשקל הישראלי לצפון. "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק", קבוצה המאגדת כמה מהמיליציות, מקבלת לאחרונה אחריות על יותר ויותר מקרים של ירי לעבר שטח ישראל. לרוב באמצעות כטב"מים, אבל לעיתים, לטענת הקבוצה, זה נעשה בטילי שיוט מסוג "ארקב". בתחילת החודש סמל דניאל אביב חיים סופר מאשקלון ורב"ט טל דרור מירושלים נהרגו מפגיעת כטב"ם ששוגר מעיראק בצפון הגולן - הפעם הראשונה שבה היו הרוגים כתוצאה משיגורים מעיראק. ישראל עדיין לא הגיבה.
המיליציות נוהגות להדגיש את תמיכתן בעזה, ואת "אחדות הזירות של הציר השיעי-איראני". לאחר חיסול נסראללה הודבקו תמונות שלו לכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל. כמו שאר שלוחיה של איראן, המיליציות, שמשתפות פעולה לדבריהן גם עם החות'ים בתימן, מקבלות את אמצעי הלחימה בעיקר ממנה. הקרבה הגיאוגרפית מאפשרת זאת יחסית בקלות.
לבנוניזציה
עיראק, נזכיר, בצורה שמזכירה מעט את לבנון - מורכבת מכמה עדות שונות. השיעים מהווים רוב באוכלוסייה במדינה, והסונים אחריהם - אף שעמדו בשלטון לאורך שנים ארוכות. אליהם מצטרפות קבוצות נוספות כמו הכורדים - מה שיוצר מורכבות פוליטית וחברתית - בשל החיבור שנעשה לטובת עצמאותה של עיראק לאחר המנדט הבריטי.
8 צפייה בגלריה
מפגינים בעיראק אחרי חיסול נסראללה. "זה כמו הדגם הלבנוני. הוא ימנע? זו משאלת לב"
(צילום: REUTERS/Thaier al-Sudani)
אז האם ראש ממשלת עיראק שיאע א-סודאני הוא זה שיכול להשתלט על המיליציות? לפי סיטרינוביץ, ממש לא. "זה ממש כמו הדגם הלבנוני. מדובר בראשי ממשלה חלשים, שלא באמת יכולים לאיים על הכוח הצבאי של המיליציות. הם נבחרים בגלל החולשה שלהם. אם הוא היה חזק, פרו-מערבי חזק, הוא לא היה נבחר. לא היו נותנים לו את הפריבילגיה. לכן, בסופו של דבר הציפייה שהוא יהיה זה שיוביל ויעשה וימנע, אלה משאלות לב. מה הוא יכול לעשות? אנחנו ממש רואים את הלבנוניזציה של עיראק", אמר. "יש את החוזק הצבאי של המיליציות שנבנה בעיקר על-ידי איראן, חולשה של המערכת הפוליטית, שלא יכולה לאתגר את המיליציות ויש גורמים שיעים שנמצאים בתוך המערכת העיראקית ומוודאים שאף אחד לא יאיים על המיליציות. כך איראן יכולה לשלוט פעמיים, גם דרך המערכת הפוליטית וגם דרך המערכת הצבאית".
באוגוסט האחרון פורסם דיווח על "פרשת האזנות" בממשלת עיראק. נתפסה רשת שצותתה לראש הממשלה ולגורמים נוספים. מלבד זאת פורסם כי הרשת גם הפעילה "צבאות אלקטרוניים", שפרסמו פייק ניוז והתחזו לפוליטיקאים ואנשי עסקים. ראש הממשלה א-סודאני הנחה עם החשיפה על הקמת ועדת חקירה. "יש כמה חשודים מיידיים בפרשה", אמר סיטרינוביץ, "אבל הייתי אומר שהאיראנים עוקבים אחריו כדי להבין מה הוא עושה. האמריקנים יודעים מה הוא עושה. האיראנים לא רוצים שיהיה אף איום עתידי מעיראק על איראן והם יעשו הכול כדי לוודא זאת".
זה שיסתכל מהצד, וזו שתתקוף?
לאור ההיחלשות של חיזבאללה, הפלטפורמה העיראקית הופכת להיות מאוד אטרקטיבית עבור איראן. "לא תהיה להם ברירה אלא לחזק את העוצמה של עיראק במסגרת הצבאית", אמר סיטרינוביץ. "מה שא-סודאני יוכל לעשות זה רק לעמוד מהצד ולהסתכל איך המיליציות מתפתחות - ממש עוברות את התהליכים כמו בחיזבאללה - כדי לבנות אותן ככלי משלים לחיזבאללה, בהנחה שייקח לו זמן לבנות את כוחו מחדש - אם בכלל. האתגר של איראן מול חיזבאללה הוא ברור – אין חיבור גיאוגרפי. את המיליציות הרבה יותר קל לאיראן לבנות".
שאלה חשובה נוספת שעולה בהקשר להתפתחויות האחרונות - דווקא מהצד הישראלי מול המיליציות - היא האם תהיה תגובה. אחד האתגרים המרכזיים הוא ארה"ב, והצורך בתיאום של כל צעד איתה - מחשש שייפגעו כוחות אמריקניים על אדמת עיראק, בעיקר מתגובה אפשרית של המיליציות.
כך או כך, לדברי סיטרינוביץ, ישראל תוכל - אם תרצה - להגיב מול כמה מטרות: כאלה של המדינה העיראקית עצמה, צעד שהאמריקנים ככל הנראה יאהבו פחות; מטרות של המיליציות הפרו-איראניות עצמן; או מטרות של כוח קודס האיראני. "לדעתי בסוף לא תהיה ברירה אחרת", אמר סיטרינוביץ. "ישראל לא יכולה להמשיך ולאפשר לדבר הזה להתקדם. האמריקנים מאוד רגישים בעניין הזה, אבל אנחנו לא נוכל לעמוד מנגד. בהנחה שאנחנו צודקים ובאמת כדי לפצות על חיזבאללה הם יצטרכו לבנות את הכוח העיראקי, אנחנו צריכים להיות מוכוונים להתפתחויות הצבאיות בזירה הזאת". וא-סודאני, כך נראה, לא יהיה זה שיבלום את המיליציות.
