תחקיר הקופאיות של ynet עורר סערה, ואחרי שופרסל, ויקטורי, אושר עד ורמי לוי - מתברר כעת כי עוד ועוד מקומות משתמשים בפרקטיקה הפסולה של גביית חוסרים מקופאיות שמועסקות בשכר מינימום, כשלעיתים מגיעים הסכומים גם למאות שקלים בחודש. מדובר במחדל של ממש שאין לו כל אחראים: החוק שאוסר את גביית החוסרים קיים, אך רבים מהעובדים לא מכירים אותו ולא יודעים שניתן לפנות למשרד העבודה כשהם מנוצלים. גם הקנסות, כך נראה, לא מאיימים על הרשתות - שמעדיפות לשלם אותו ולהמשיך בנוהל הפסול.
נזכיר כי על פי חוק הגנת השכר, חל איסור על מעסיק לדרוש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה. הפעולה אינה חוקית גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, כפי שמתארות הקופאיות ברמי לוי שיווק השקמה, וזאת בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר. בנוסף, חל איסור להטיל על העובד קנסות או עונשים אלא אם כן הדבר הותר בפירוש בהסכם קיבוצי - אך גם במקרה כזה המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות להוכיח שלא מדובר בטעות שלו.
חוקי המגן הם חלק מדיני העבודה ונועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים על-ידי חיוב המעסיק להעניק להם תנאים מסוימים שאינם ניתנים לביטול. על התנאים הללו, נדגיש שוב, לא ניתן לגרום לעובד לוותר - גם אם יחתום על כך.
למרות החוק, כאמור, נראה על פי התחקיר כי אכן מדובר במכת מדינה. למעשה, במקומות עבודה רבים שבהם מועסקים קופאים, הם נדרשים לשאת חוסרים וטעויות על גבם בניגוד לחוק. משרד העבודה מתקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא יודעים כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים.
תביעה ייצוגית חדשה
בינתיים, עו"ד איתן פלג, שכבר הגיש תביעה ייצוגית נגד רשת ויקטורי, הגיש השבוע תביעה ייצוגית נוספת - הפעם נגד רשת המזון פרשמרקט השייכת לקבוצת פז, בגין דרישה להשלמת חוסרים מהקופה שלא כחוק. התביעה הוגשה בשמה של אנסטסיה, אם חד-הורית לילד המאובחן על הספקטרום האוטיסטי עם נכות בשיעור 100%, שעבדה כקופאית בסניף פרשמרקט ברעננה מאז מרץ אשתקד והתפטרה לאחרונה.
על פי הבקשה לתביעה הייצוגית, באחת המשמרות שבהן עבדה אנסטסיה בדצמבר 2022, התגלה בקופתה חוסר בשיעור 49.9 שקלים. החוסר נבע ככל הנראה מלחץ העבודה בסופר, שגרם לה להתבלבל באחד החשבונות שערכה במהלך המשמרת. בסיום המשמרת היא התבקשה לחתום על טופס רשמי שהודפס בקופה הראשית, שבו צוינו נתונים על הקופה שבה עבדה, כולל שמה, שעת פתיחת הקופה, תאריך, מספר עובד והסכום שחסר בקופה. נאמר לה שהסכום שחסר בקופה ינוכה ממשכורתה, תחת הסבר כי בהסכם העבודה שעליו חתמה היא אישרה לנכות סכומים - ועל כן היא חייבת לשלם את החוסר. לדבריה, היא לא זכרה כי חתמה על סעיף זה.
"זהו מקרה נוסף, קיצוני וחמור שבו נדרשות הקופאיות להשלים מכיסן ומכספן בעבור החוסרים בקופות", אמר עו"ד פלג. ״במקרה הזה, הדברים אף גלויים לעיין וברורים ומצויים בתלושים ובהסכמי העבודה. הרשת דורשת במקרה זה מהקופאיות, באופן מפורש וגלוי וכעניין של מדיניות, לשלם על החוסרים בקופות בכל מקרה - גם אם אלה נובעים מטעות של עובד אחר. בהתאם לכך נדרוש גם כאן תשלום פיצוי כספי הולם מצד הרשת, וכמובן את הפסקת ההתנהלות המקוממת והפסולה, ממה שנחשף ומתגלה בימים אלה בתחקירי ynet ממש כמכת מדינה".
עו"ד איתן פלגולא רק בפרשמרקט: יעל (שם בדוי), בת 26, עבדה בחנות yellow שגם שייכת לקבוצת פז, באזור הצפון. את החנות מפעיל זכיין, ויעל בחרה בה כעבודה מועדפת אחרי שהשתחררה מהצבא. היא מעידה שנאלצה להשלים חוסרים מהקופה מכספה הפרטי, שהגיעו למאות שקלים לעיתים. "באחד המקרים הייתי עם עובדת חדשה, ובסוף המשמרת 'הלכה לאיבוד' מעטפה של 700 שקל - והורידו לנו מהמשכורת את הסכום הזה. זה קרה הרבה פעמים. ממשכורת מינימום היו מורידים מאות שקלים".
לדברי יעל, "ידעתי שזה לא חוקי, וניסיתי לדבר עם המנהלת כמה פעמים - אבל שמענו ממנה סיפור שכמה שנים לפני עובד איים בתביעה על אותו סיפור, והוא קיבל איום שיתבעו אותו על גניבת כספים. אני רציתי לסיים את העבודה המועדפת בשביל המענק ומיד ברחתי משם. כעסתי בזמנו כשראיתי את זה, אבל הסבירו לנו שלא כדאי לנו להתעסק בזה כי ימציאו עלינו משהו ויתבעו אותנו בחזרה. כולם יודעים את זה, כולם פועלים ככה. זה קורה כבר שנים וימשיך לקרות לצערי, כי החברות הגדולות לא באמת מפחדות ממשרד העבודה. הלוואי שזה ישתנה אבל כולנו ברגים קטנים במערכת".
(יפעת) 24 עבדה בחנות יילו באזור ירושלים במשך כשלושה חודשים, וגם היא נאלצה להשלים חוסרים מהקופה. "החתימו אותנו על טפסים שאם יש חוסר בקופה זה מתחלק בין כולם", אמרה. "היום בדיעבד אני מבינה שזה לא חוקי. היה חוסרים והיו מבקשים להשלים אותם במזומן. אצלי לרוב זה היה סכומים קטנים, אבל היו כאלה שהיו להם חוסרים של כמה מאות שקלים. בפעם האחרונה לא הסכמתי לשלם במזומן ואז החתימו על טופס שמורידים לי את זה מהמשכורת. יש פה ממש ניצול של עובדים".
יפעת ויעל לא לבד: למערכת ynet הגיעו עדויות רבות על עובדי yellow בעבר ובהווה, שעבדו בסניפים שונים ותחת זכיינים שונים, שהתלוננו שגבו מהם כסף על חוסרים. תחילה הכחישו ב-yellow כי קיים ברשת נוהג כזה, אך בהמשך נמסר כי "אם וככל שהתקיימו אירועים שכאלה ב-yellow, הרי שמדובר במקרים ספורים בהם העובד הרלוונטי השיב את הכסף לקופה בהסכמתו המלאה". כשעומתו עם העובדה שמדובר בנוהל לא חוקי, השיבו כי "אנחנו פועלים לפי החוק בלבד".
"כמעט בכיתי, זו אכזריות"
גם ברשת סופר ספיר, שלה כ-20 סניפים ברחבי הארץ, קיים הנוהל הזה. "הקופאית הראשית אמרה לי בעל פה שאם חסר יותר מחמישה שקלים בקופה - אני צריכה להשלים", סיפרה יהודית (39), אם לשישה ילדים מצפת שעבדה ברשת. "לא כל כך הייתה לי ברירה כי הייתי זקוקה לעבודה ולכסף, אבל זה לא היה נראה לי הגיוני. עד עכשיו זה כואב לי. מורידים חופשי, בלי אפילו לשאול, וגם ככה הם נותנים גרושים אז איך הם מסוגלים לקחת ממני כסף?".
"אמרתי לקופאית הראשית שיראו במצלמות שאני אדם מאוד ישיר", הוסיפה יהודית. "היא אמרה שאין להם זמן לבדוק את המצלמות ולהסתכל. זה עשה לי רע, אכלתי את עצמי, זו אכזריות. בסוף היום הייתי סופרת את הכסף וחושבת לעצמי שהם עושים עשרות אלפי שקלים, אז איך מתחשבנים איתי? זה כואב, כמעט בכיתי, אבל אמרתי שכסף בא וכסף הולך".
אמיר (30) שימש כמנהל סניף באחת מרשתות הפיצה הגדולות והמוכרות בארץ, ולדבריו גם שם ההנהלה דורשת מעובדים להשלים חוסרים מכספם הפרטי. "הייתי חתום על חוזה שאנחנו מופקדים על הקופה ואם יש חוסר, אנחנו העובדים צריכים להשלים", אמר. "הייתי צריך לנזוף בעובדים שישלימו. לפעמים היה מדובר בכמה מאות שקלים. לפעמים גם השליחים היו הולכים והלקוח לא שילם להם והיה חסר לו כסף, אז השליח היה צריך להשלים. לא ידעתי שזה לא חוקי. חשבתי שהחוזה הזה חוקי והייתי מרחם גם על העובדים עצמם".
אפשר גם אחרת
לעומת רשתות אחרות, ברשת יוחננוף טוענים כי אצלם הקופאיות לא נדרשות להשלים חוסרים מכיסן. עד כה אמנם לא התקבלו במערכת ynet פניות על אודות הרשת. "הנוהל אצלנו הוא שאנחנו סופגים את החוסרים ולא מבקשים את זה מהעובד", אמן איתן יוחננוף, אחד מראשי הרשת. "יש לנו מערך בקרה ומצלמות שבודקים כשמדובר בסכומים גדולים. טעויות היו ותמיד יהיו, וכל עוד זה בגדר סכומים סבירים, אז לא נתחיל לשגע את המערכת ונתחיל לבדוק כל קופה וקופה. אי אפשר להתיש את המערכת. יש טעויות גם כלפי מעלה".
"אם מדובר בסכומים גבוהים, אנחנו בודקים אבל לא מטרידים את העובד ולא מערבים אותו", הוסיף יוחננוף. "זה לא עניינו של העובד בכלל, זה העניין של העסק. במצטבר זה בהחלט לא מעט כסף בשנה, מדובר במיליונים - אבל מבחינתי אין מקום לקחת מהעובד הקטן שמרוויח מעט. זו תפישת עולמנו. לא נראה לי מתאים להפיל את הבעיות של העסק עליו. זו הוראה של אבא מימים ימימה, כבר 40 שנה, שאנחנו לא פוגעים בעובד הקטן ושומרים על הפרנסה שלו".
עו"ד תמר ניב-ישראל, מנהלת תחום ישראלים בארגון "קו לעובד", מסרה כי העמותה "מכירה את הפרקטיקה הנפסדת של גביית 'חוסרים' מעובדים ועובדות שמועסקים בשכר מינימום בקופות של רשתות השיווק. מדובר בהפרה בוטה של חוקי העבודה בישראל, תוך אפליה קשה כלפי עובדים ועובדות מוחלשים. 'קו לעובד' ייצגה ותייצג עובדים ועובדות שנתקלים בתופעה לא-חוקית ולא-מידתית זו, וקוראת לבעלי הרשתות לחדול לאלתר מהפרקטיקה ולפצות עובדות ועובדים שנפגעו. נציין כי עובדי הקופות, כמו נהגי האוטובוס בשעתם, אינם יכולים להיחשב כלל כנושאים באחריות לתוכן הקופות, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר".
מסופר ספיר נמסר בתגובה: "הרשת עובדת על פי חוק".
