כמעט ארבעה חודשים לאחר הבחירות בהולנד שבהן זכתה מפלגתו בניצחון היסטורי עם 23% מהקולות ו-37 מושבים מתוך 150 בבית התחתון של הפרלמנט, הודיע אמש (יום ד') חירט וילדרס, מנהיג "המפלגה למען החירות", כי הוא מוכן לוותר על תפקיד ראש הממשלה כדי לממש את שאיפתו להקים ממשלה חדשה בת-קיימא.
6 צפייה בגלריה
וילדרס חוגג עם פרסום המדגמים בנובמבר. "הייתי רוצה קבינט ימני, ופחות מבקשי מקלט והגירה"
(צילום: Remko de Waal / ANP / AFP)
וילדרס צייץ ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר): "אני יכול להיות ראש הממשלה רק אם כל המפלגות בקואליציה תומכות בכך. זה לא היה המקרה. הייתי רוצה קבינט ימני. פחות מבקשי מקלט והגירה. האהבה למדינה ולבוחרים שלי גדולה וחשובה יותר מהעמדה שלי".
נראה שההסכמה של וילדרס לוותר על תפקיד ראש הממשלה במסגרת המשא ומתן עם מנהיגי המפלגות האחרות תאפשר כעת לשיחות להתקדם לעבר הקמת ממשלת מרכז-ימין, אך עדיין לא ברור מי יכהן בתפקיד ראש הממשלה, והסוגיה הזו תידון בסבב שיחות חדש שייצא לדרך בימים הקרובים, במטרה לקדם את הקמת הממשלה החדשה.
מיד לאחר הבחירות בנובמבר, ועל אף התוצאות הברורות למדי, הבהירה "מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה" (VVD) בהובלת דילן ישילגוז, יורשתו של ראש הממשלה מארק רוטה בראשות המפלגה, כי אין בכוונתה לשבת בממשלה בראשות וילדרס. מאוחר יותר הודיעה גם מפלגת "החוזה החברתי החדש" בראשות פיטר אומציחט כי תתקשה לשבת בממשלה בראשות וילדרס בשל החשש ממדיניותו ומפגיעה בחוקה ההולנדית.
6 צפייה בגלריה
מנהיגת ה-VVD דילן ישילגוז. המפלגה מיהרה להבהיר שלא תשב תחת וילדרס
(צילום: Ramon van Flymen / ANP / AFP)
בשלב הבא עלו שיחות המשא ומתן הקואליציוני על שרטון בשל חוסר היכולת בין מנהיגי המפלגות להסכים על קווי המדיניות העתידיים ועל השאלה מי יעמוד בראשות הממשלה. העובדה שווילדרס מסכים כעת לוותר על ראשות הממשלה אף שמפלגתו זכתה במקום הראשון בבחירות עם מספר מושבים גבוה בהרבה משצפו לה, מעידה אולי על התבגרותו הפוליטית ועל פרגמטיות שפחות איפיינה אותו בשנותיו הארוכות באופוזיציה.
הקואליציה שתקום בהולנד אמורה לכלול ארבע מפלגות: מפלגתו של וילדרס, "המפלגה למען החירות" (PVV); "מפלגת החוזה החברתי החדש" (NSC) בהובלת פיטר אומציחט; "מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה" (VVD) בהובלת דילן ישילגוז; ומפלגת החקלאים "תנועת האזרח החקלאי" (BBB) בראשות קרוליין ואן דר פלאס.
אחד השמות שעולים כאפשרות סבירה לתפקיד ראש הממשלה היא מונה קייז'ר בת ה-55, שהייתה המועמדת של מפלגת החקלאים לראשות הממשלה. קייז'ר, עורכת דין במקצועה, השתייכה בעבר למפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDA) ובשנת 2021 פוטרה על-ידי ראש הממשלה רוטה מתפקידה כמזכירת המדינה לעניינים כלכליים, בעקבות ביקורת על מדיניות הממשלה בכל הקשור לטיפול בקורונה. היא פוליטיקאית מנוסה, ועשויה להיות מועמדת ראויה בעיני כל הצדדים. אם אכן תתמנה לתפקיד, היא תהפוך לאישה הראשונה שתכהן כראש ממשלה בהולנד.
התנדב בישראל, כינה את מוחמד "פדופיל"
חירט וילדרס בן ה-60 נבחר לפרלמנט ההולנדי לראשונה ב-1998, ונודע באירופה ובעולם בעיקר בשל העמדות הנחרצות שלו נגד האיסלאם והמוסלמים. זה שנים שהוא חי תחת אבטחה כבדה, בשל אמירות בוטות שהשמיע נגדם. בין השאר כינה את נביא האיסלאם מוחמד "פדופיל" ואמר כי האיסלאם הוא "אידאולוגיה פאשיסטית" ו"דת מפגרת". נוסף על כך קרא בין השאר להוציא את הקוראן מחוץ לחוק, ולאסור בהולנד פעילותם של מסגדים, שאותם כינה "מקדשים נאציים". פעילותו של וילדרס נגד האיסלאם צברה תאוצה ב-2004, אחרי שמהגר מרוקני רצח את הבמאי תיאו ואן גוך משום שיצר סרט שמתח ביקורת על האיסלאם. וילדרס השתתף ביצירת הסרט ההוא.
הצהרותיו ומעשיו של וילדרס נגד מוסלמים הציתו לא פעם מחאות אלימות במדינות האיסלאם, בהן מצרים, אינדונזיה ופקיסטן, ובפקיסטן אף פרסם נגדו מנהיג דת מקומי פתווה (פסקה הלכה). ב-2014 הורשע וילדרס בבית משפט הולנדי בעבירה של אפליה, אחרי שבעצרת בחירות ב-2014 שאל את הקהל "מה אתם רוצים – יותר מרוקנים או פחות מרוקנים?", וכשזה השיב "פחות!" הוא ענה: "אנחנו הולכים לטפל בזה". בהזדמנות אחרת אמר כי "הזוהמה המרוקנית בהולנד הופכת את הרחובות ללא-בטוחים".
עוינותו של וילדרס לאיסלאם באה בד בבד עם תמיכה נחרצת בישראל. בין השאר הצהיר בעבר כי ירדן היא המדינה הפלסטינית, וכי שינוי שמה ל"פלסטין" ישים קץ לסכסוך במזרח התיכון וייתן לפלסטינים בית לאומי. בכתבת פרופיל שפורסמה עליו ב-CNN ב-2017 נכתב כי את עמדותיו נגד האיסלאם גיבש כנראה במסעותיו במזרח התיכון בתחילת שנות ה-80, אז טייל בסוריה, באיראן ובמצרים, והתנדב במשך שנה במושב תומר בישראל, שם עבד בגידול ירקות וענבים. "ביקרתי במדינות רבות במזרח התיכון – סוריה, מצרים, תוניסיה, טורקיה, קפריסין, איראן – אבל בשום מקום לא הרגשתי רגש הזדהות מיוחד כמו זה שאני חש תמיד כשאני נוחת בנמל התעופה בן גוריון", צוטט. לפי דיווחים, בעבר אמר גם: "כולנו ישראל – ישראל היא הקו הראשון של המערב בהגנה עלינו מפני האיסלאם".
בשנת 2016 דווח כי שירות הביטחון ההולנדי AIVD חקר את קשריו של וילדרס עם ישראל, בין השאר עם אלוף במיל' עמוס גלעד, בשל חשד שהקשרים הללו משפיעים על וילדרס "באופן הפוגע במחויבותו למולדת". גם בנובמבר, בצל המלחמה עם חמאס, הופיע רמז לאהדתו של וילדרס לישראל, כשבסרטון וידאו שתיעד אותו חוגג את תוצאות המדגם בלשכתו נראה דגל ישראל ניצב מאחוריו.
אף שווילדרס הוא אחד האישים הפוליטיים המוכרים ביותר בהולנד, בין השאר הודות לרעמה המרשימה שלו, רק מעט ידוע על חייו הפרטיים. בין השאר יודעים לדווח כי הוא בן למשפחה קתולית ממזרח הולנד, וכי נולד לאב שעבד בבית דפוס ולאם אינדונזית למחצה מרקע הינדי. עוד ידוע כי הוא נשוי לאישה שנולדה בהונגריה, וכי יש לו שני חתולים – ה"מתחזקים" חשבונות אינסטגרם וטוויטר משלהם. בתוכנית ילדים שבה התארח אשתקד בטלוויזיה סיפר וילדרס שהוא אוהב לשחק "מריו קארט" בפלייסטיישן ולקרוא ספרי קומיקס של דונלד דאק.
ניצחונו של וילדרס בנובמבר בא אחרי שבשנים האחרונות שגשגו באיחוד האירופי שלל מפלגות ימין שרבים רואים בהן מפלגות ימין קיצוני. רק ב-2022 עלתה לשלטון באיטליה מפלגת "האחים של איטליה", מפלגה בעלת שורשים פשיסטיים שחלק מתומכיה מביעים בגלוי געגוע לימי הדיקטטור מוסוליני, אם כי מאז מיתנה מנהיגתה ג'ורג'ה מלוני את עמדותיה בעניינים שונים, והפכה לדמות מקובלת במסדרונות האיחוד. אשתקד עלתה לשלטון בסלובקיה מפלגת הימין הפופוליסטית של רוברט פיצו, המתנגד אף הוא לאיחוד האירופי, ובגרמניה רושמת לאחרונה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הצלחה גדולה בסקרים, ובחלקם היא מגיעה למקום הראשון. גם בפולין שלטה ברוב העשור האחרון מפלגת ימין לאומנית שהסתכסכה קשות עם האיחוד האירופי, והואשמה בכרסום עקבי בדמוקרטיה הפולנית.
פורסם לראשונה: 23:05, 13.03.24
