4 צפייה בגלריה
"העמותות מחכות למימון ממשלתי על מנת לתת מענה לצורך הרב". מבצע חלוקת מזון של מד"א
(צילום: דוברות מד"א)
1.942 מיליון בני אדם בישראל, המהווים כרבע מהאוכלוסייה, נתונים באי ביטחון תזונתי. 947 אלף מהם סובלים מאי ביטחון תזונתי קשה. כך על פי דוח חדש של ארגון "לתת". מתוך כלל האוכלוסייה, 633 אלף משפחות (כחמישית) חיות באי ביטחון תזונתי. 292 אלף מהן נתונות באי ביטחון תזונתי חמור, ו-341 אלף במצב קל. מתוך כלל האוכלוסייה ישנם 774 אלף ילדים (כשליש מכלל הילדים) שסובלים מאי ביטחון תזונתי. 402 אלף נמצאים במצב חמור ו-372 אלף במצב קל.
אחת מהנשים שסובלות מהמשבר היא מירי רופא (37) מחולון. יותר מהכל היא מייחלת לחיים טובים ובריאים לארבעת ילדיה. בשנים האחרונות המשאלה הכל כך בסיסית הזו הפכה לדבריה למלחמה יומיומית. "אני מתמודדת עם אי ביטחון תזונתי בצורה קשה. לפעמים אין לי מה לתת לילדים לאכול. אני לא יכולה לסבול את העובדה שחסר להם משהו ושאין לי את היכולת לתת להם אותו. זה מאוד קשה לי כאמא".
אחת מבנותיה נמצאת על הרצף האוטיסטי, ילדה נוספת מתמודדת עם הפרעות אכילה קשות. מירי עצמה סובלת מנכויות פיזיות ונפשיות עקב שתי תאונות שעברה. "אני מתרוצצת עם הבנות לטיפולים ולאשפוזים, אף מקום עבודה לא יחזיק אותי ככה אפילו במשרה חלקית. אין לי אוויר. אני במלחמת קיום, כל הזמן נלחמת להביא אוכל הביתה", מספרת מירי על המצב הנואש. "אני צריכה לבחור מה לשלם – שכר דירה, אוכל, ארנונה? פניתי לרשויות הרווחה אבל נותרתי ללא מענה. אני מרגישה שהמדינה מפקירה אותי. מרגישה שנותרתי לבד. אני רוצה חיים טובים יותר עבור הילדים שלי".
מירי היא אחת מהמונים שנמצאים במצוקה שכן משבר הקורונה, שנמשך זה כשנה וחצי, פוגע כלכלית וחברתית במאות אלפי משפחות בישראל ומונע מהן את האפשרות אפילו לקנות את הדבר הבסיסי ביותר – מזון. הממשלה החדשה אישרה אמנם סכום של כ-100 מיליון שקלים למיזם לביטחון תזונתי, אבל אחרי שנים של הזנחה תקציבית – לצד העלייה בביקוש לסיוע – מדובר בטיפה בים.
"אני צריכה לבחור מה לשלם – שכר דירה, אוכל, ארנונה?"
נתונים של הביטוח הלאומי מ-2016 מראים עד כמה החמיר מאז המצב. באותה שנה היו 1.539 מיליון בני אדם באי ביטחון תזונתי, 832 אלף מהם במצב חמור ו-761 אלף במצב קל. בקרב משפחות, 513 אלף היו באי ביטחון תזונתי, 252 אלף במצב חמור, ו-261 אלף במצב קל. באותה שנה היו נתונים 638 אלף ילדים באי ביטחון תזונתי, 352 אלף במצב חמור, ו-286 אלף במצב קל.
דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם לאחרונה ב"ידיעות אחרונות", מצביע על מחדלי הממשלה, בשנתיים האחרונות לפחות, בכל הקשור למצוקת הרעב: מכיוון שהמועצה לביטחון תזונתי לא הייתה פעילה בשנים אלה גובשה בסוף 2020 הערכה שגויה שלפיה רק 200 אלף משפחות נתונות באי ביטחון תזונתי, הרבה פחות מהמספר האמיתי. וכשהנתונים מעוותים נותרות רבות מהמשפחות במצוקה ללא סיוע מהמדינה.
הדוח של "לתת" מציג תמונה שמפריכה תחזיות אופטימיות על חזרה לשגרה של המשק. הוא קובע כי אותות המשבר עדיין ניכרים בבתים רבים וכי התמשכות המצב הזה עלולה לגרום לכך שמשפחות רבות יצטרכו לוותר על צרכים חיוניים הדרושים לקיום בכבוד. "התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי גרמו להחמרת העוני ואי הביטחון התזונתי בקרב משפחות שהיו עניות טרום המשבר, והתדרדרות למצוקה של משפחות מהמעמד הבינוני־נמוך", אומר ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת". לדבריו, "רמת אי הביטחון התזונתי נותרה גבוהה מאוד ביחס למצב שלפני המגפה, ואף חלה החמרה נוספת בשיעורי אי הביטחון התזונתי החמור".
"יש דברים ספציפיים שהילדים אוהבים לאכול ואין לי אפשרות לקנות אותם. מסתפקים במה שיש"
וינטרוב אומר כי בעוד הממשלה הקצתה סכום של 100 מיליון שקלים, הסכום הכספי הנדרש על מנת לפתור את המצוקות הוא כמיליארד שקלים. לדבריו, "80 אלף מהמשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי נתמכות על ידי 200 עמותות סיוע בכל ימות השנה ומחכות למימון ממשלתי על מנת לתת מענה לצורך הרב".
נפגעת אחרת מהמצב היא קרן, תושבת הדרום, אם חד־הורית לשניים שאיבדה את מקום העבודה. במהלך מבצע שומר החומות נחתה עליה מכה קשה נוספת: ביתה נחרב מפגיעת רקטה. "אנחנו מתקשים לקנות אוכל ואני נעזרת בתרומות. הייתי עצמאית ופתאום אני צריכה לבקש עזרה", היא אומרת בייאוש. "יש דברים ספציפיים שהילדים אוהבים לאכול ואין לי אפשרות לקנות אותם. מסתפקים במה שיש. הייתי רוצה שהאוכל שלהם יהיה מזין – יותר ירקות, פירות ובשר – דברים שילדים בגילם צריכים לאכול".
